רבים מאיתנו מכירים מקרוב את הבעיה המתסכלת הזאת - עושים דיאטה, מצליחים בקושי רב להוריד כמה קילוגרמים, גאים בעצמנו מאוד ואז תוך זמן קצר המשקל חוזר לקדמותו, לפעמים אפילו ביתר שאת. עד היום, מומחים התקשו להסביר למה זה קורה, אבל כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מציע הסבר מעניין לתופעה וגורס כי התשובה לאתגר הזה נמצאת בשינויים עמוקים שמתרחשים בתאי השומן עצמם.
"זה לא יכול להיות שלכולנו פשוט אין מספיק כוח רצון כדי לשמור על המשקל", אמרה ד"ר לורה קתרינה הינטה, מובילת המחקר מהמכון הפדרלי לטכנולוגיה בציריך, בראיון למגזין New Scientist. "המחקר שלנו מראה שיש כאן תהליכים ביולוגיים הרבה יותר מורכבים, שמתרחשים ברמה התאית ומשפיעים על היכולת שלנו לשמור על המשקל לאורך זמן".
כדי לבחון את התיאוריה הזאת, החוקרים עקבו אחרי אנשים שאובחנו עם השמנת יתר ועברו ניתוח בריאטרי ("קיצור קיבה"). בין היתר, הם בדקו את רקמות השומן שלהם לפני הניתוח ושנתיים אחריו, לאחר שאיבדו לפחות רבע ממשקל גופם. בהמשך הם השוו את הממצאים לרקמות שומן של אנשים במשקל תקין וגילו הבדלים מפתיעים ביניהם.
המוח מפרש ירידה במשקל כסכנה
"גילינו שינויים משמעותיים ביותר מ-100 מולקולות RNA בתאי השומן", הסביר פרופ' פרדיננד פון מיין, ממובילי המחקר, בראיון ל-New Scientist. "השינויים האלה נותרו גם שנתיים אחרי הירידה במשקל, מה שמסביר למה כל כך קשה לשמור על התוצאות של דיאטות וניתוחים כאלו לאורך זמן".
נסביר כי RNA הוא מולקולה גנטית שאחראית על ייצור חלבונים בתאים. השינויים שהחוקרים זיהו בהקשר הזה משפיעים על שני תהליכים מרכזיים במולקולה הזאת - הם מגבירים דלקתיות בתוך התאים וגם משבשים את האופן שבו תאי השומן מאחסנים ושורפים שומן. שני התהליכים האלה מעצימים את הסיכון לעלייה במשקל בעתיד ומקשים כאמור לשמור על תוצאות הירידה במשקל.
ד"ר הנרייט קירכנר מאוניברסיטת לובק, שלא הייתה מעורבת במחקר, הוסיפה באותו הריאיון כי המוח מפרש ירידה חדה במשקל כמצב מסוכן. "כשאנחנו מאבדים משקל במהירות, המוח חושב שאנחנו במצב של רעב או מחסור מסוכן במזון ומגיב בהאטת קצב שריפת האנרגיה בגוף".
כדי לבדוק את ההשערה הזו, נערכו בעבר גם ניסויים בעכברים שבמסגרתם הזינו אותם בדיאטה עתירת שומן. העכברים שכבר היו בעבר במשקל עודף העלו בממוצע 14 גרם, בעוד שהעכברים במשקל תקין העלו רק 5 גרם. הניסוי הזה מצטרף למסקנות המחקר החדש ומראה כי מי שכבר אובחנו עם השמנת יתר יעלו יותר במשקל לאחר הדיאטה - גם אם יאכלו בדיוק כמו אנשים אחרים סביבם.
תקווה חדשה לטיפולים עתידיים בהשמנה?
החוקרים גילו שהשינויים הגנטיים שסקרנו כאן מתרחשים בגלל מה שהם מכנים "תגיות מולקולריות" על ה-DNA בתאי השומן. התגיות האלה, שנקראות בשפה המקצועית גם "סימנים אפיגנטיים", משנות את המבנה של ה-DNA בצורה הבעייתית הזאת. "בעשורים הקרובים, ייתכן שנראה תרופות חדשות שיתערבו בתהליכים האפיגנטיים האלה ויעזרו בטיפול בהשמנה", אומרת ד"ר קירכנר ומוסיפה כי "זה יכול לפתוח אפשרויות טיפול חדשות לגמרי".
אז מה עושים בינתיים? עד שיפותחו טיפולים חדשים ויעילים, מומחים ממליצים על כמה דרכים פשוטות שיעזרו לשמור על משקל יציב. קודם כל, נסו לבצע ירידה איטית והדרגתית במשקל. עוד ועוד מחקרים מראים כי שינויים מתונים עדיפים על דיאטות קיצוניות בהסתכלות ארוכת טווח. חשוב גם לשלב בין תזונה נכונה ופעילות גופנית - מה שעוזר לשמור על מסת השריר ולשמר את התוצאות. גם מעקב רפואי מסודר חשוב אחרי ירידה משמעותית במשקל וגם תמיכה פסיכולוגית חיונית בהקשר הזה, כדי להתמודד עם האתגרים הרגשיים שמלווים את התהליך ולטפל גם בהם כדי לבצע שינוי מבני, מהותי ומשמעותי.