החורף נושא עמו, כבכל שנה, עלייה משמעותית בתחלואה. רבים חווים יותר מחלות בתקופה זו, תופעה המוכרת כ"מחלות חורף". בעוד שבעבר הסברה הרווחת הייתה שהתפשטות של וירוסים בחורף נובעת בעיקר מהשהייה בחללים סגורים ולא מאווררים, כיום ההבנה מורכבת יותר. מחקרים חדשים מראים כי הקור עצמו משפיע ישירות על תפקוד מערכת החיסון.
מחקרים רבים עוסקים בקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תפקוד מערכת החיסון, והם מראים קשר בין השניים, אם כי עדיין לא ברור לגמרי מנגנון הפעולה. ממצא אחד שחוזר על עצמו הינו כי תאי מערכת החיסון השונים מגיבים לשינויי טמפרטורה. לדוגמא, מחקר שפורסם ב-The Journal of Infectious Diseases מצא כי בתקופות חורף במיוחד באקלים קר, יש עלייה בשכיחות זיהומים ויראליים (כמו שפעת) עקב ירידה בתפקוד של תאי דם לבנים, ביניהם ניוטרופילים, המגייסים את המערכת החיסונית להשמדת מזהמים.
עם בואו של החורף וירידת הטמפרטורות, מומלץ לשקול דרכים שיתמכו בתפקוד מערכת החיסון. מניעת המחלה היא כמובן הדרך הטובה ביותר לטפל בה, כאשר התאמת אורח החיים לתקופה החורפית ושילוב של צמחי מרפא בשגרה היומית מספקים תמיכה רחבה לתפקודה התקין של מערכת החיסון , כפי שיפורט בהמשך, ובכך מסייעת במניעת מחלות.
לפי הגישה ההרבליסטית, התמיכה בתפקוד מערכת החיסון נחלקת לשלושה רבדים עיקריים - חיטוי, חימום ותמיכה ישירה.
חיטוי
שימוש בצמחים בעלי תכונות מחטאות יפחית את עומס המזהמים שהגוף מתמודד איתם, ויפנה את מערכת החיסון להתמודדות עם פתוגנים או תהליכים לא תקינים אחרים המתרחשים במקביל. ישנם צמחים מחטאים רבים, והרבה מהם נפוצים בגינות ובמטבח שלנו. צמחים כמו מרווה, טימין ושום הינם בעלי יכולות חיטוי משמעותיות, ויכולים להשתלב בתזונה היומיומית בקלות. אחד הצמחים הידועים ביותר ביכולות החיטוי ובתמיכתו במצבים זיהומיים הינו האורגנו, אשר עיקר פעילותו המחטאת מיוחסת לשמנים האתריים שהוא מכיל. פעילות זאת אף הודגמה במחקרים שונים כנגד טווח רחב מאוד של מזהמים, בעיקר במערכת הנשימה והעיכול.
שילוב צמחים מחטאים בתזונה היא דרך עדינה ויעילה בעיקר למניעת מחלות. במידה שנרצה להשיג פעילות עוצמתית יותר, מומלץ להשתמש בתמציות מרוכזות, אשר מכילות כמות גבוהה פי כמה וכמה של רכיבים פעילים (תלוי בסוג המיצוי). במצבי מחלה פעילה, או עם הופעתם של תסמיני החולי, מומלץ להתחיל שימוש במיצויי צמחים על מנת להשיג את מלוא האפקט של הצמחים.
חימום
תה חם, מרק מהביל, בגדים חמימים ושמיכה נעימה - הדחף הטבעי להתחמם בזמן מחלה אינו מקרי. זהו מנגנון הישרדות עתיק של גופנו.
ברפואת הצמחים המסורתית מייחסים לצמחים שונים טמפרטורות שונות, על פי התגובה שהם יוצרים בגוף, כאשר צמחים חריפים ותבלינים שונים הם לרוב בעלי אופי חם. שני צמחים ידועים באופיים המחמם הם הג'ינג'ר והקינמון, אשר נמצאים בשימוש רפואי מסורתי במצבי מחלה שונים ומגוונים. שני הצמחים עומדים במרכזם של מחקרים רבים, והם נמצאו יעילים כנגד טווח רחב של מזהמים, נוגדי דלקת משמעותיים. בנוסף הג'ינג'ר הציג פעילות נוגדת אסטמה ושיעול.
תמיכה ישירה במערכת החיסון
צמחים רבים נחקרו בהקשר של תמיכה ישירה בתהליכים מגוונים של מערכת החיסון. אסטרגלוס לדוגמא, שורש המגיע מהרפואה הסינית, הציג יעילות בהקשרים של העלאת ספירה לבנה, העצמה של פעילות תאים שונים במערכת החיסון, הפחתת תהליכים ותסמינים אלרגיים ועוד. אחד הצמחים הידועים והנחקרים ביותר בהקשר של חיזוק חיסוני הוא האכיניצאה, הנחשב לצמח בעל פעילות חיסונית נרחבת. שורש האכיניציאה תומך בקווי ההגנה של מערכת החיסון, וגם בתפקודן התקין של מערכות גוף נוספות, ובכך מאפשרת למערכת החיסון לעבוד באופן אופטימלי.
הכניסה לחורף היא הזדמנות מצוינת לאמץ גישה טבעית ומקיפה לבריאותנו. העונה הקרה אמנם מציבה אתגרים משמעותיים למערכת החיסון, אך הטבע מספק לנו מגוון פתרונות יעילים להתמודדות עמם. שילוב מושכל של צמחי מרפא יעניק לגופנו את הכלים הדרושים להתמודדות מיטבית עם אתגרי העונה. באמצעות שימוש מדויק בחוכמה העתיקה של צמחי המרפא, לצד ההבנות המדעיות העדכניות, נוכל ליהנות מחורף בריא, מחוזק ומוגן
רוני כהן שרייבר, נטורופתית והרבליסטית קלינית ברא צמחים