דניאלה הייתה השמש שלי. נערה חכמה, יצירתית, בעלת לב ענק. אבל מאחורי החיוך הקסום שלה הסתתרה סערה פנימית שאכלה אותה מבפנים. אכלה אותה. שימוש מוזר בצירוף המילים האלו, ועם זאת כל כך מתאים להפרעת האכילה שאכן אכלה אותה וכילתה אותה מבפנים החוצה.
כשהיא אושפזה, חשבתי שאין גרוע מזה. כמה תמימה הייתי. לימים הבנתי שהנפש שלה, לא היו בה היכולות להתמודד עם המעבר שבין המקום הבטוח והסטרילי שהיה עבורה בית החולים לבין המציאות הנושכת שהלמה בה עם החזרה לקהילה ולשגרת החיים הקשה. דניאלה שלי, השמש שלי, לקחה את חייה בידיה ושקעה סופית, ואני יחד איתה.
שמי ד"ר הדסה יעקובוביץ פרדס, אמא של דניאלה, שהיתה רק בת 14 כשהלכה ממני בגלל סבל שכבר לא עמדה בו. וכמה סבל יכולה בכלל להכיל בת 14? בעודי מתאבלת עליה בימי השבעה הבטחתי לבת שלי למלא את הבור אליו נפלה; למצוא את הדרך לתת מענה ביניים, גשר בטוח, בין הטיפול לבין השגרה; דרך בטוחה עבור נפגעי הפרעות אכילה בטרם חזרה לקהילה שאינה מבינה דבר על הפרעות אכילה וההתמודדויות שמגיעות עמה.
בית חם בטבע עם כלבים וסוסים
דניאלה עזרה לי כבר בצעד הראשון. אהבתה לכלבים ולטיפול בהם היתה השלב הראשון. זה הטיפול היחידי שהשפיע עליה וגרם לה לאור ולכן זה גם היה הנושא המרכזי במקום שהקמתי, עם כלבייה ותוכנית של כלבנות טיפולית. זהו מקום בו הנערים והנערות המגיעים אליו, יוכלו לקבל את הכלב האישי שלהם, לדאוג לו ולטפל בו, ללטף ולאלף אותו, ולקבל ממנו אהבה שאינה תלויה בדבר, כמו שרק כלב יכול להעניק. חלמתי על מקום פסטורלי בטבע שמרחיב ומרפא את הלב, ובחוות הסוסים בצור הדסה הוא קם לחיים. זהו בית שני לבני נוער שמתמודדים עם קשיים נפשיים כמו דיכאון, חרדה, מחשבות אובדניות, פוסט טראומה, הפרעת אישיות גבולית והפרעות אכילה.
'בית דניאלה' הוקם לפני כחמש שנים ומאז טופלו בו מאות נערים ונערות שהצליחו לאחר מספר חודשים לחזור ולהשתלב בקהילה ולקבל כלים להתמודד עם המציאות המורכבת. כל נער ונערה כאלה, כל סיפור הצלחה ממלא לי עוד קצת את החור הנוראי שנפער לי בלב מאז לכתבה של דניאלה.
בשנה שעברה הוכר "בית דניאלה" כטיפול יום לבריאות הנפש לנוער בקהילה הראשון והיחיד בארץ על ידי משרד הבריאות, ובכך נוצר תקדים, שפתח את הדלת לעוד ארגונים ועמותות בקהילה.
כל זה לא היה קורה לולא התורמים והשותפים שלנו, כמו למשל האנשים הטובים מ'רויאל קנין' שדואגים למזון לכלבים שלנו, שהם למעשה חלק מהצוות הטיפולי, ולכל מי שתרם לנו במהלך השנים ועזר למקום להמשיך ולפעול ולמלא את התפקיד החשוב הזה.
הסניף הנוסף שתכננו להקים במרכז - יוקם בדרום
ואז קרה ה-7 באוקטובר ופגע בכולנו וכמובן גם בבני הנוער הרגישים. על פי מכון ברוקדייל לנתוני משרד החינוך, בין השנים 2018-2023 נרשמה עליה של 108% במספר התלמידים המוכרים במשרד החינוך כבעלי הפרעות נפש קשות, וכאן מדובר בתקופה שלפני המלחמה - כמה לדעתכם עלה המספר בשנה שחלפה מאז?
לפני המלחמה כבר היתה לנו רשימת המתנה וחשבנו לפתוח סניף נוסף במרכז, אבל אחרי ה-7 באוקטובר היה לנו ברור שנפתח את הסניף בדרום, כדי לתמוך בהחלמה ובשיקום של בני נוער שם עם דגש על פוסט טראומה. לשמחתי, מצאנו מקום במושב שיבולים ופתחנו את הסניף ב-1 בספטמבר, כדי לתת מענה כבר עם פתיחת שנת הלימודים.
דניאלה, הבטחתי לך שאעשה הכל כדי למנוע מאחרים לחוות את מה שעברת. 'בית דניאלה' הוא ההגשמה של ההבטחה הזאת. המקום הזה מציל חיים, משנה עתיד ומעצים את בני הנוער לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, למרות הבעיות אותן הם חווים.
כל תרומה, גדולה כקטנה, תביא אותנו צעד אחד קרוב יותר לעולם שבו בריאות הנפש היא בראש סדר העדיפויות. לפניות ניתן להתקשר ל-055-551-5788; מידע נוסף באתר
הכותבת, הדסה פרדס, היא מייסדת "בית דניאלה"