השבוע מציינים בכל העולם את שבוע המודעות לעמידות לאנטיביוטיקה. בעוד שאנטיביוטיקה לסוגיה הצילה ומצילה גם היום מיליוני חיים בעולם, שימוש נרחב מדי ובלתי מושכל באנטיביוטיקה הוא סכנה אמיתית, בשל התפתחות חיידקים עמידים שהופכת לבעיה אוניברסלית שרק הולכת ומחריפה.
הגורמים לסוגיית העמידות לאנטיביוטיקה הם רבים, אך עיקר הבעיה מתייחסת לנטילת אנטיביוטיקה כשאין לכך צורך אמיתי - כמו במקרה של מחלות ויראליות, מבלי שמזהים את החיידק הגורם למחלה.
למרות הדימוי הציבורי, בעיית העמידות לאנטיביוטיקה אינה מוגבלת רק לחדרי בתי החולים אלא נוגעת לחיי היום-יום שלנו ומשפיעה על כולנו, כאשר זיהומים שנחשבו בעבר לטריוויאליים עלולים להפוך למסכני חיים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא דלקת בדרכי השתן, אחד הזיהומים הנפוצים ביותר, שפוגע באיכות החיים של מיליוני אנשים, ובשנים האחרונות גם גורם מספר אחד לעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה.
"כמעט כל אישה מכירה את תחושת הצריבה או הכאב בזמן מתן שתן", מספרת ד"ר שרית ברק, מומחית באורוגניקולוגיה וניתוחי רצפת אגן. "דלקת בדרכי שתן היא למעשה זיהום במערכת השתן התחתונה, הכוללת את השלפוחית והשופכה, ומדובר על אחד הזיהומים הנפוצים ביותר, בעיקר אצל נשים. הגורם העיקרי לדלקות בדרכי השתן הוא חיידקים, בדרך כלל חיידקי מערכת העיכול, בעיקר מסוג אי-קולי, שחודרים מהמעי דרך השופכה אל השלפוחית, ולכן הטיפול בדלקת דרכי השתן יהיה לרוב טיפול אנטיביוטי. חשוב לומר שחיידק האי-קולי עמיד לכ-20%-50% מסוגי האנטיביוטיקה השונות במקומות שונים בעולם".
נשים סובלות יותר מדלקות בשתן באופן מובהק
"נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לדלקות דרכי השתן מאשר גברים, כתוצאה מהמבנה האנטומי של מערכת השתן אצל האישה, וכן בשל שינויים הורמונליים ושינויים המתרחשים בגוף האישה במהלך השנים. אנחנו רואים דלקות חוזרות בדרכי השתן אצל נשים בעקבות פעילות מינית, בעקבות שימוש באמצעי מניעה שונים, שחיה במקור מים ציבורי כגון בריכה וכן אצל חיילות, בעיקר בתפקידי לחימה, שלא שותות מספיק ונמצאות בתנאי היגיינה ירודים".
איך דלקות חיידקיות של דרכי השתן, שדורשות טיפול אנטיביוטי, קשורות לעמידות לאנטיביוטיקה?
"דלקות בדרכי השתן מאוד נפוצות לכן הטיפול באנטיביוטיקה הוא טיפול שכיח. מחקרים מראים ש-30-50 אחוזים מהנשים יחוו דלקת בדרכי השתן במהלך שנה, ועד עשירית מאותן נשים יחוו זיהומים חוזרים ונשנים. מסיבה זו, נשים רבות נוטלות אנטיביוטיקה אפילו בלי לבצע תרבית שתן. נשים שסובלות מזיהומים חוזרים ונשנים לוקחות שוב ושוב אנטיביוטיקה, לפעמים אחת לחודש, והן בקבוצת סיכון עיקרית לפיתוח חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, והמשמעות היא שהמחלה הופכת להיות ממושכת יותר וקשה לטיפול, כאשר נטילת אנטיביוטיקה בכדורים במקרים רבים כבר לא מספיקה, ונשים נדרשות לקבל אנטיביוטיקה דרך הווריד. זה נושא שחייבים להיות ערים אליו".
אז מה אפשר לעשות כדי להפחית את השימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה?
"דלקות שתן פשוטות מתבטאות בתסמיני כאב, צריבה, דחיפות ותכיפות שתן. ברגע שמתחילים התסמינים, ניתן לפעול באופן שעשוי לצמצם את התפתחות הזיהום ולהימנע מנטילת אנטיביוטיקה. ישנם מוצרים שיכולים לסייע בהקלה של התסמינים הראשונים ולעיתים קרובות אף להביא להיעלמותם המוחלטת ובכך למנוע את הצורך באנטיביוטיקה.
"ההמלצה היא שברגע שמתחילים להרגיש באותם כאבים או צריבה, ניתן להתחיל לקחת את הטיפול, במקביל ניגש בנחת לעשות תרבית שתן ולקחת אנטיביוטיקה רק אם התסמינים נמשכים והצמיחה בתרבית חיובית. במקרים לא מעטים נגלה שהצלחנו להביא לסיום האירוע גם ללא אנטיביוטיקה. במקביל אנחנו תמיד ממליצים על שתייה מרובה, מתן שתן לאחר מגע מיני ושמירה על היגיינה".
לדוגמה, אלינור (שם בדוי) בת 47 משתפת, "בשנות העשרים המוקדמות התפרצה אצלי הדלקת בפעם הראשונה, מהרגע הראשון שהדלקת פרצה, היא חזרה שוב ושוב לאורך מספר שנים והייתה מלווה בהמון בדיקות. במשך שנים ארוכות הייתי מחזיקה באופן קבוע אנטיביוטיקה. אני יודעת שאצלי מבחינת הגורמים לדלקות, האזור הזה רגיש במיוחד, ואני רואה שיש קשר בין התפרצויות של הדלקת לבין היחלשות של המערכת החיסונית או אפילו היחלשות רגשית. זה קשור גם ליחסי מין, ואחרי כל מגע מיני שטפתי מייד את האזור ולקחתי כדור אנטיביוטיקה למניעה. היום זה מופיע סביב המחזור החודשי.
היום, בכל פעם שמתחיל המחזור הדלקת מאיימת להתפרץ, כל חודש מחדש. בעבר הייתי לוקחת אנטיביוטיקה מייד עם הופעת התסמינים עד שבעלי הביא לי לפני כשנה את יוטיפרו פלוס A.F. ומרגע זה - הפסקתי עם האנטיביוטיקה ואני לוקחת כדור או שניים והתסמינים מייד עוברים".
נשים רבות סובלות מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן. האם אפשר למנוע הישנות של הדלקות?
"תופעת הדלקות החוזרות בשתן היא תופעה לא פשוטה שמובילה להתמודדות כרונית ונטילה ממושכת מאוד של אנטיביוטיקה. ישנה גם פגיעה באיכות החיים של האישה. במקרים האלה במיוחד חשוב לנו למצוא פתרונות שאינם אנטיביוטיים, ולהביא ככל שניתן למניעה של חזרת הדלקת בדרכי השתן מלכתחילה. חשוב שכל אישה תזהה את הטריגר שגורם להתפתחות דלקות השתן, לנסות להימנע ממנו במידת האפשר ולהצטייד בכלים שאינם אנטיביוטיים, וזאת על מנת שתוכל לטפל בעצמה ברגע שמתחילה להרגיש בסימפטומים השונים. חשוב מאוד עם כך שהמומחים ידאגו לחינוך והסברה של המטופלות שלהן".
מחקרים קליניים הראו שיש פתרונות נוספים כדוגמת יוטיפרו פלוס A.F. היכולים לסייע במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן. פתרון זה מכיל רכיבים טבעיים בפורמולה חדשנית שרותמת את היכולת של הרכיב קסילוגלוקן למנוע את התרבות החיידקים במעי ובכך להפחית את שגשוג החיידקים במקור ההתרבות שלהם, ולצמצם את נדידת החיידקים לשלפוחית. יחד עם פרופוליס והיביסקוס, אנחנו מקבלים שילוב של חומרים טבעיים הידועים בתכונות האנטי בקטריאליות שלהם. מנגנון הפעולה הייחודי שמשלב גם מניעת התרבות חיידקים במעי וגם יצירת סביבה לא נוחה להתרבות חיידקים בשלפוחית השתן, מאפשר מניעה של התפתחות הזיהום והפחתה משמעותית בנטילת אנטיביוטיקה.
בנוסף חשוב לאמץ הרגלים נכונים שיסייעו לנו למנוע את חזרת הדלקת ככל שניתן - זה מתחיל מהקפדה על שתייה מספקת של מים והימנעות מהתאפקות, ממשיך בשמירה על היגיינה שתמנע מעבר של חיידקים צואתיים לדרכי השתן, לבישת תחתונים רפויים מכותנה והקפדה יתרה על מתן שתן לפני ואחרי קיום יחסי מין.
האנטיביוטיקה אמנם שיפרה את אורח חיינו והאריכה את חיינו תוך כדי שינוי דרמטי בעולם הרפואה, אבל סכנת העמידות לאנטיביוטיקה מרחפת מעלינו ויש להקפיד על שימוש מושכל. כלל האצבע הוא להעדיף טיפולים שאינם אנטיביוטיים ככל שניתן, וכלל אצבע שני הוא שעדיף למנוע זיהומים מאשר לטפל בהם, לכן ככל שניתן להשתמש במוצרים טבעיים בעלי התוויה רפואית מאושרת ע"י משרד הבריאות לשליטה ומניעה של זיהומי בדרכי השתן - מומלץ להעדיף אותם כקו טיפול ראשוני בתסמיני דלקות בשתן ולמניעת זיהומים חוזרים ובכך להפחית או אף למנוע את השימוש באנטיביוטיקה".