שלפוחית השתן היא איבר שרירי הממוקם באגן. תפקידה הוא לאגור את השתן עד להפרשתו אל מחוץ לגוף באמצעות צינור השופכה. דופן שלפוחית השתן בנויה ממספר שכבות, הפנימית ביותר מכונה אפיתל המעבר (Transitional epithelium). בדופן שלפוחית השתן יש שריר המתכווץ בזמן השתנה.
סרטן מסוג (TCC) Transitional cell carcinoma שנקרא בעברית גם "סרטן תאי המעבר" הוא סוג הגידול השכיח ביותר מבין גידולי שלפוחית השתן, ומהווה מעל 90% מכלל המקרים. הוא בין עשרת הגידולים השכיחים בעולם, והרביעי בשכיחותו בקרב גברים.
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בתחום הטיפול במחלה, כולל בשלב מתקדם - גרורתי. הנה כמה אמיתות ומיתוסים הקשורים למחלה שחשוב להכיר:
סרטן שלפוחית השתן נובע אך ורק מעישון
לא נכון. אכן, עישון הוא גורם סיכון משמעותי לגידול שלפוחית השתן (כמו גם סוגי סרטן אחרים), אך בנוסף לעישון, ישנם גורמי סיכון נוספים כמו גיל (רוב החולים מאובחנים בגילאי 60 ומעלה), חשיפה תעסוקתית לכימיקלים ונשאות גנטית. הסיכוי לתחלואה תלוי במספר שנות העישון וכמות חפיסות עישון ליום. למעשנים יש סיכון של פי 2 עד 4 להתפתחות גידול שלפוחית השתן לעומת אלו שאינם מעשנים. הכימיקלים שבעשן הסיגריות חודרים לזרם הדם, ומשפיעים על איברים שונים כולל שלפוחית השתן. הגידול עלול להתפתח גם מספר שנים לאחר הפסקת עישון.
דם בשתן מעיד בהכרח על סרטן שלפוחית השתן
לא נכון. דם בשתן (המטוריה) הוא אכן הסימפטום השכיח ביותר לגידול בשלפוחית השתן. עם זאת, לדימום בשתן יש מגוון סיבות שאינן גידול, כגון דלקת בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן, הפרעת קרישה.
דימום בשתן מחייב בירור אורולוגי, כולל בדיקת שתן לציטולוגיה (לזיהוי נוכחות בשתן של תאים לא תקינים המחשידים לגידול), בדיקת CTU (סיטי של דרכי השתן), ובדיקת ציסטוסקופיה (הסתכלות ישירה אל תוך שלפוחית השתן לזיהוי גידול). במידה ויאובחן גידול בשלפוחית השתן יבוצע ניתוח מסוג (Transurethral Resection of Bladder Tumor) TURBT, לשם אבחון פתולוגי וכריתה מיטבית. בנוסף, לעיתים תבוצע גם בדיקת PET CT לאבחון או שלילת נוכחות גרורות (מעורבות אזורים מרוחקים).
רק גברים חולים בסרטן שלפוחית השתן
לא נכון. אכן מחלה זו שכיחה יותר בקרב גברים, אך גם נשים מאובחנות עם גידול זה. על כן גם אישה עם דימום בשתן צריכה לפנות לרופא/ה המטפל\ת לקבלת הנחיות ובמידת הצורך לבצע בירור מתאים
סרטן שלפוחית השתן אינה מחלה שניתנת לטיפול
לא נכון. סרטן בשלפוחית השתן היא מחלה ברת טיפול, במיוחד כאשר זו מתגלה בשלב מוקדם. אפשרויות הטיפול בשלבי המחלה השונים כוללות ניתוח, כימותרפיה, רדיותרפיה (קרינה) אימונותרפיה (טיפול המעודד את תגובת מערכת החיסון כנגד תאי הגידול) וטיפולים ביולוגים.
הטיפול בגידולים בשלפוחית השתן מורכב, ונעשה על ידי צוות רב תחומי מהתמחויות אורולוגיה, אונקולוגיה, קרינה, פתולוגיה, הדמיה. בחירת הטיפול נעשית בהתאם לשלב המחלה ולמאפייני החולה.
הגישה הטיפולית נקבעת לפי עומק חדירת הגידול לתוך דופן שלפוחית השתן או מעבר לשלפוחית השתן.
כריתת שלפוחית השתן פוגעת באיכות החיים
נכון, אומנם כריתת שלפוחית השתן פוגעת באיכות החיים, אך במטופל עם גידול המחייב ניתוח כריתת שלפוחית השתן, הגידול בפני עצמו, באם לא יטופל כראוי, יגרום לתסמינים רבים, פגיעה באיכות החיים ואף קיצור תוחלת החיים.
ישנן בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן שלפוחית השתן
לא מדויק. בגידול שלפוחית השתן, לא הוכחה בוודאות היעילות של בדיקות סקר לגילוי מוקדם באוכלוסייה הכללית. למעשה האפשרות הטובה ביותר להגדיל את הסיכוי לריפוי הוא הגעה לבירור רפואי מהיר אם מופיעים סימפטומים כגון דימום בשתן. בנוסף, הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות הגידול בעתיד.
בסרטן שלפוחית שתן גרורתי אין אפשרויות טיפול
לא נכון. מבין חולי סרטן שלפוחית השתן כ- 5% מהחולים מאובחנים עם גרורות מלכתחילה, ועוד 40% מאלו שאובחנו תחילה עם גידול חודר שריר, יאובחנו בהמשך עם חזרה של מחלה גרורתית לאחר טיפול בגידול הראשוני בניתוח או קרינה.
עד לאחרונה, במשך עשרות שנים, קו הטיפול הראשון המקובל בחולים עם מחלה גרורתית היה כימותרפיה. טיפול זה הביא לשיעור נמוך של הישרדות ארוכת טווח. בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית בהבנת מנגנונים העומדים בסיס המחלה, וכפועל יוצא פיתוח טיפולים מתקדמים חדשים שהרחיבו משמעותית את האופק הטיפולי בחולים אלו.
סרטן שלפוחית שתן היא מחלה עם פרוגנוזה רעה
לא בהכרח. תלוי בשלב המחלה והטיפול שניתן, חולים רבים משיגים ריפוי וחיים שנים רבות. בנוסף, מתקיימים כיום מחקרים קליניים רבים במשלבי טיפול חדשים שחלקם בשאיפה יהפוך להיות סטנדרט בעתיד.
הכותב הוא מומחה לרפואה פנימית ואונקולוגיה רפואית, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן, המערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב).
האמור אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף ליעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת. שירות לציבור.