טרשת העורקים נחשבת לאחת הסיבות המרכזיות לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. טרשת עורקים היא למעשה מצב שבו שוקעים חומרים כמו שומני דם עתירי כולסטרול ותאי דלקת בדפנות העורקים (אנדותל). שקיעה זו מובילה עם הזמן להיווצרות פלאק (רובד טרשתי) המצר וחוסם את חלל העורק, וכך קשה לדם לזרום דרכו לאיברי הגוף ובהם הלב. כך, הטרשת עשויה להוביל למחלת לב כלילית - היצרות או חסימה של העורקים הכליליים, המובילים דם מחומצן לשריר הלב. התהליך הטרשתי הוא איטי ומתמשך ואינו מורגש עד להיצרויות/ חסימות העורקים. כאשר אלו נוצרות, התסמינים עשויים להיות כאבים, לחץ ואי-נוחות בחזה, קוצר נשימה והזעה (תעוקת חזה).
בעוד שכל כלי דם עלול להיפגע מטרשת עורקים, הרי שישנם מקומות מועדים יותר להיווצרות הטרשת. על אלו נמנים העורקים הכליליים המספקים את תצרוכת החמצן לשריר הלב עצמו, וכן עורקי התרדמה - העורקים המספקים את תצרוכת החמצן למבני המוח. טרשת העורקים היא לרוב מחלה מפושטת, והימצאותה בכלי דם של איבר אחד מעלה משמעותית את הסיכוי להימצאותה בכלי הדם של איברים נוספים.
"טרשת עורקים הינה שקיעה של חומרי דלקת ותאי שומן בדפנות כלי הדם. טרשת זו היא הגורם העיקרי בעולם המערבי לתחלואה הקרדיווסקולרית שעלולה להוביל להתקפי לב, שבץ מוחי ומוות פתאומי", מסבירה ד"ר עידית דוברצקי, מנהלת המערך הקרדיולוגי בבית החולים בני ציון.
לדבריה, "טרשת העורקים הולכת ומצטברת עם הגיל ולכן היא עלולה להיות מסוכנת עבור אנשים בגילאים מבוגרים. אולם טרשת עורקים יכולה להיות מואצת גם בגילאים צעירים עקב גורמי סיכון כמו יתר שומנים בדם, מחלת הסוכרת, עודף משקל, העדר פעילות גופנית מספקת, עישון פעיל, יתר לחץ דם וגורמים נוספים".
"אם הפגיעה מתרחשת בכלי דם המזין את שריר הלב, ואספקת הדם נפגעת תוך חסימה פתאומית של כלי דם והעדר אספקת חמצן לאיבר - מדובר בהתקף לב. במידה והפגיעה מתרחשת בכלי הדם שמזין את רקמת המוח, מדובר בשבץ מוחי", היא מסבירה.
בעוד שהסכנות המוכרות של טרשת העורקים הן אירועים אקוטיים של התקפי לב או שבץ מוחי, הרי שהטרשת עורקים עלולה להתבטא גם כמחלה כרונית עקב היצרות משמעותית של כלי הדם שנחסמים בהדרגה באופן שמשפיע על חיי היום יום של המטופל. היצרות מסכנת נחשבת לכזו
בה 75 אחוזים מקוטר כלי הדם מוצר. למשל אם מדובר בהיצרות של עורקי הלב, שריר הלב לא יקבל אספקת חמצן בפעילות מוגברת כמו הליכה מהירה או עלייה במדרגות. התסמינים במקרה זה יהיו תעוקת חזה, קוצר נשימה במאמץ, ירידה בסבילות למאמץ וכדומה. "במצב זה יעמדו בפני המטופלים אופציות טיפוליות כמו ביצוע צנתור עם תומכנים (סטנט) או ניתוח מעקפים", מציינת ד"ר דוברצקי.
מהם הטיפולים הקיימים לטרשת עורקים?
"הטיפול בטרשת עורקים כרוך במספר היבטים. ראשית, שינוי באורחות החיים - המטופלים צריכים להקפיד על תזונה בריאה, הפחתת תצרוכת של מזונות המכילים שומן מן החי ופחמימות פשוטות וכן לבצע פעילות גופנית סדירה לאורך כל שנות חייהם. המלצה זו היא לכל האנשים עוד טרם אבחון טרשת עורקים אבל על אחת כמה וכמה במטופלים שכבר אובחנו עם טרשת בדפנות כלי דם ואפילו והיא אינה מצרה משמעותית את כלי הדם בהמשך לשינוי מהותי זה קיימים כיום מספר קווים טיפוליים להפחתת ערכי הכולסטרול הרע בדם (LDL)".
כולסטרול הוא חומר שומני בעל תפקיד חיוני בבניית קרום התא, יצירת הורמונים ויצירת מיצי המרה. הכולסטרול המכונה "הכולסטרול הטוב" (HDL) מעביר את עודפי הכולסטרול מרקמות הגוף בחזרה אל הכבד. לעומתו, "הכולסטרול הרע" (LDL), זה שקשור להתפתחותן של מחלות לב, הוא חומר שנוטה לשקוע בדפנות כלי הדם ולהצטבר בתאי דלקת. התהליך עלול להוביל להיווצרותה של טרשת עורקים.
"הטיפול הנפוץ להורדת ערכי הכולסטרול הרע הוא סטטינים - משפחת תרופות ותיקה שקיימת למעלה מ-40 שנה. הטיפול ניתן באופן קבוע, והוכח כיעיל בהורדת ערכי הכולסטרול מ-5 אחוזים מערכם בדם ועד ל- 35-40 אחוז. הסטטינים נמצאו גם כיעילים הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים דוגמת התקפי לב ושבץ מוחי", מסבירה ד"ר דוברצקי.
"קוו טיפול נוסף כולל תרופות שמעכבות ספיגה של השומנים במעי. הטיפול הזה פועל במנגנון שונה מהסטטינים אולם הוא לא ניתן כטיפול בודד בפני עצמו, אלא בתוספת לסטטינים. השילוב בין השניים מסוגל להביא להפחתת ערכי הכולסטרול ברמה גבוהה יותר", היא מוסיפה.
ישנם טיפולים חדשים יותר?
"לפני יותר מחמש שנים התבשרנו על קבוצת טיפול חדשה שנקראת מעכבי 9PCSK", אומרת ד"ר דוברצקי. "קבוצת הטיפול הזו שניתנת בזריקה, הוכיחה הפחתה של ערכי LDL הכולסטרול עד 65 אחוזים תוך כדי שהיא משיגה גם תוצאות חיוביות בהורדת שיעורי שומנים נוספים בדם שאחראים לרובד טרשתי מואץ ברמה של למעלה מ-20 אחוזים. תוצאות אלו הוכחו במסגרת מספר מחקרים בהשתתפות עשרות אלפי מטופלים שחוו בעברם התקפי לב, שבץ מוחי, צנתורים וניתוחי מעקפים שלמרות כל הטיפולים שקיבלו, ערכי הכולסטרול שלהם נותרו גבוהים. השימוש בתרופות מעכבות 9PCSK, כתוספת לסטטינים, הביאה להפחתת ערכי כולסטרול הרע (LDL) מתחת ל-55 מ"ג לדציליטר שזהו היעד כיום בכל הקווים המנחים העולמיים בהקטנת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית".
ד"ר דוברצקי מציינת שגם במחקרים ארוכי טווח שכללו עשרות אלפי מטופלים שקיבלו את הטיפול במעכבי 9 PCSKלאחר אירוע לבבי, נמצאה ירידה באוטם, שבץ או מוות פתאומי, לרבות ירידה של אשפוזים על רקע תעוקת חזה.
מה המשמעות של כל זה עבור המטופלים?
"מדובר בשינוי משמעותי", היא מבהירה. "בעבר, בחלק מהמקרים נמנענו מלטפל או הפחתנו את מינוני הסטטינים בגלל תופעות לוואי קשות כמו כאבים והתכווצויות שרירים, קושי בהירדמות וביעותי לילה, וכיום אנו יכולים לשלב מינון נמוך יותר של סטטינים עם מעכבי 9PCSK ולהשיג את רמות ה-LDL הרצויות. כך ניתן להקטין את הסיכון של החולה לתחלואה קשה או תמותה. זוהי בשורה של ממש עבור מטופלים רבים, לא רק בשיפור איכות החיים תחת הטיפול אלא גם בתוצרים החשובים ביותר כמו בהפחתת התקפי לב, שבץ מוחי, צנתורים חוזרים ".
שירות לציבור. בחסות סאנופי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.