מחקר חדש: זיכרון לא מיוצר ונשמר רק במוח, לא תאמינו איפה עוד

בשנים האחרונות, מדענים חשפו גישות חדשניות המערערות את התפיסות הקלאסיות שלנו על זיכרון ולמידה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications מגלה תובנה מפתיעה: זיכרון אינו מוגבל למוח בלבד. תאים בגוף יכולים ללמוד ולהגיב לגירויים מסוימים, ולמעשה "לזכור" את הסביבה שלהם. נוירולוגית מומחית מאסותא מסבירה

המחקר, המתבסס על עבודות פורצות דרך במדעי התאים והאימונולוגיה, מצא שתאים בגוף מפתחים יכולת להסתגל לשינויים ולהגיב להם באופן שדומה לזיכרון במוח. ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית מאסותא מרכזיים רפואיים, מסבירה: "הרעיון המרכזי של המחקר הזה הוא שתאים בגוף אינם פועלים רק כמגיבים פסיביים. הם לומדים, מסתגלים, וזוכרים גירויים שחוו בעבר".

לדוגמה, כאשר הגוף חווה דלקת או זיהום, תאים מסוימים "זוכרים" את האירוע ומגיבים אליו מהר יותר בפעם הבאה. הדבר נכון גם לתאי מערכת החיסון: לאחר מתן חיסון, תאי הגוף שזוכרים את הנגיף יכולים לייצר נוגדנים במהירות במקרה של חשיפה חוזרת.

החוקרים מצאו שזיכרון תאי פועל באופן שמקביל לעקרונות מוכרים של למידה אנושית. ד"ר בניזרי מחדדת: "אם סטודנט ילמד במשך יומיים ברציפות למבחן, הוא אמנם יצליח לעבור אותו, אבל ישכח את החומר במהירות. לעומת זאת, אם ילמד בהדרגה לאורך זמן, הוא יזכור את המידע גם לאחר המבחן. המחקר מראה שתאים בגוף פועלים באופן דומה".

במחקר נמצא שכאשר תאים נחשפים לגירוי מסוים לפרק זמן ממושך ומתון, הם שומרים את המידע בצורה טובה יותר. לעומת זאת, חשיפה אינטנסיבית וקצרה עשויה להוביל ל"זיכרון קצר טווח" בלבד.

תהליך זה, הנקרא "זיכרון תאי", משקף את יכולת הגוף להסתגל לשינויים בסביבה. ד"ר בניזרי מסבירה: "אנחנו אומרים שלתא יש זיכרון, אבל זה בעצם מנגנון של הסתגלות. תאים לומדים להתמודד עם גירויים ולשמר את היכולת להגיב בצורה יעילה".

תגלית זו עשויה לשנות את הדרך שבה אנו מבינים תהליכים רפואיים, במיוחד במחלות כרוניות או בטיפולים המבוססים על מערכת החיסון. לדוגמה, ייתכן שבעתיד נוכל לתכנת תאים בגוף כך שיזכרו זיהומים או מצבים מסוימים ויגיבו אליהם בצורה מדויקת יותר.

בסיום, מדגישה ד"ר בניזרי: "המחקר הזה הוא לא רק תגלית מרתקת על תפקוד הגוף, אלא גם שיעור על כוחה של הסתגלות. בדיוק כמו שאנו לומדים ומשתפרים, כך גם התאים שלנו - בכל חלקי הגוף - לומדים מהעבר ומגיבים טוב יותר לעתיד. זוהי פריצת דרך שמציבה שאלות מרתקות על הקשר בין המוח לגוף ועל האינטליגנציה של התאים הביולוגיים שלנו".