מאות בדרום סובלים מהמצב הזה: עד כמה מסוכן זבוב החול?

מאות תושבי אופקים מתלוננים כי נעקצו בחודשים האחרונים על ידי זבוב החול. בנוסף פתחו התושבים עצומה בדרישה לטיפול של העירייה בנושא: "חוסר הפעולה או הטיפול הלקוי מצד העירייה פוגע באיכות חיינו ומהווה סכנה ממשית לבריאותנו", נכתב שם. "אם הנושא לא יטופל באופן מיידי ובצורה יסודית, לא תהיה לנו ברירה אלא לפנות לרשויות האכיפה, ואף לשקול הגשת תביעה ייצוגית כנגד העירייה בגין רשלנותה. אנו מצפים ממך ומהעירייה להכיר בדחיפות המצב ולנקוט בצעדים מיידיים ויעילים על מנת להחזיר את ביטחוננו האישי ולשמור על בריאות הקהילה כולה".

בעיריית אופקים מסרו בתגובה: "עיריית אופקים פועלת מזה שנים רבות לניטור זבוב החול בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. עד היום, לא נמצא פתרון להסרת המטרד למעט התגוננות של התושבים... בשלב זה, התושבים מתבקשים להמשיך ולהתמגן מפני זבוב החול בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה".

אז מה זה בדיוק זבוב החול המכונה גם לישמניה ו"שושנת יריחו", ועד כמה הוא מסוכן?

לישמניאזיס היא מחלה המועברת על ידי עקיצה של נקבת זבוב החול, ונגרמת על ידי טפיל מסוג- Leishmania. המחלה נפוצה באזור הנגב, אולם גם בצפון הארץ ובשומרון. לשמניה מכונה בישראל שושנת יריחו.

העקיצה של הזבוב נראית תחילה כמו עקיצה רגילה של חרק, אך הנגע הולך ומתפשט על פני העור והופך לגושי. בלי טיפול מתאים בזמן, הפצעים הופכים לכיבים ונמקים מכאיבים. ישנם זנים שעלולים לגרום לפגיעה של המחלה גם באיברי גוף פנימיים ובפה, בלוע ובדרכי הנשימה העליונות.

לישמניה עורית יכולה להיות מקומית או מפושטת כתלות בסוג הטפיל ובמאפיינים של האדם שנחשף (כמו למשל גיל או מצב חיסוני). מחלה מקומית גורמת לכיבים על גבי עור חשוף (בפנים, בצוואר, בגפיים) והם יכולים להיות "רטובים" או "יבשים" במראה שלהם. במרבית המקרים הנגעים עוברים באופן ספונטני תוך 2-10 חודשים. נגעים אלה בדרך כלל לא כואבים.

לעיתים המחלה יכולה להיות מפושטת יותר עם נגעים עוריים מרובים ופריחה שיכולה להופיע גם שנים לאחר חלוף הזיהום הראשוני.

לא בכל מצב יש צורך בטיפול. האופציה הקיימות בעיקר במקרים קלים הן מעקב בלבד או מתן טיפול תרופתי שיכול לזרז את תהליך הריפוי ולהקטין את ההצטלקות. הטיפולים נחלקים לטיפולים מקומיים לרוב במשחות (כדוגמת פרומומיצין) או טיפול מקומי בזריקות (כמו פנטוסטם). במקרים קשים יותר יש צורך בטיפול סיסטמי בתרופות דרך הפה או דרך הווריד.

כיום אין חיסונים או תרופות למניעת הידבקות. הדרך הטובה ביותר למטיילים למנוע זיהום היא להגן על עצמם מפני עקיצות זבוב החול באמצעות לבישת בגדים עם שרוולים ארוכים ושימוש בחומר דוחה חרקים בזמן שהייה בשטח. בלינה בשטח רצוי לישון במקום מוגבה ולא ישירות על הרצפה. ברמה הלאומית יש חשיבות רבה לפיתוח תוכניות לאומיות למיגור המחלה ולמציאת חיסון יעיל, צעדים שעדיין לא מתקיימים בישראל.