במצב רגיל, מערכת העיכול שלנו ערוכה ומזומנה לעכל מזון בכל מצב צבירה שנאכל.
• בקיבה שלנו יש הרבה יותר אנזימי עיכול ממה שבפועל צריך, שמחכים ב"היכון" למזון שיגיע בכדי לעכל אותו.
• לקיבה אפשרות להפריש פי כמה וכמה חומצות קיבה מאשר מופרשות בפועל בזמן הארוחה.
• אין שום בעיה לדלל את האוכל עם נוזלים, יש לקיבה מספיק אנזימים וחומצות.
מה נחשב לנוזלים?
לא רק מים, או כל שתיה אחרת שאנחנו מגדירים כ"שתייה". מרק למשל, נחשב כמזון שמדולל בנוזלים, ואין הבדל מהותי בין צריכתו לבין אכילת ירקות מבושלים, חתיכת עוף ושתיית מים תוך כדי כך. גם ביוגורטים שאנחנו אוכלים יש מעל 70% מים.
ברגע שאוכלים מזונות כמו מרק, אין שום משמעות להפרדת השתייה מן האוכל כי הנוזלים מגיעים בתוך המנה עצמה. לאכול מרק זה בעצם כמו לאכול ירקות מבושלים ויחד איתם כוס שתיה חמה.
יתרון לשתייה בזמן האוכל
מאחר שנוזלים מדללים את תוכן הקיבה, היא מתנפחת יותר, ונוצרת תחושת שובע גדולה יותר. מים או מרק או שתייה אחרת בזמן האוכל יכולים לסייע בדיאטה לירידה במשקל.
חסרון שתייה בזמן הארוחה
עליה בסיכון לרפלוקס: לאנשים שסובלים מרפלוקסים וצרבות, כדאי להפריד לחלוטין שתיה מן הארוחה. המטרה היא שהמזון יהיה מוצק ככל האפשר ואז הוא פחות "עולה" למעלה ופחות גורם לצרבות.
הליקובטר פילורי: החיידק הליקובקטר נמצא ברוב המקרים בדיוק על השריר שסוגר את הקיבה (פילורוס) ומחליש את היכולת שלו להיסגר. הטיפול בהליקובקטר הוא אנטיביוטיקה, ובזמן הטיפול וההחלמה מומלץ להפריד בין נוזלים למוצקים מאותה סיבה של מניעת חזרת המזון כלפי מעלה.
נשים בהיריון: הרמות הגבוהות של האסטרוגן גורמות להחלשת הסוגר של הקיבה ולסיכון מוגבר לצרבות. כדי להפחית את עוצמת התופעה כדאי לאכול מזונות יבשים או שסופחים חומצה - כמו צנימים, בייגלה, שקדים, טחינה גולמית מלאה, וכן להפריד בין שתייה לארוחה.
לסיכום, אין שום בעיה לשתות מה שתרצו בזמן האוכל, אבל אם אתם סובלים מרפלוקסים וצרבות מסיבות שונות בהחלט כדאי לכם להפריד בין כל שתייה או מזון נוזלי לבין האוכל שלכם.