מי צריך אוזמפיק? הדרך הטבעית (והמאתגרת) לדכא תיאבון לאורך זמן

אם אתם מחפשים פיתרונות קלים ומהירים לירידה במשקל ללא מאמץ - אולי כדאי שתפסיקו לקרוא, כי הפעם אנחנו הולכים לספר לכם על שיטת הרזייה אחת שאמנם תגרום לכם להזיע לא מעט - אבל יכולה לשפר את הבריאות בשורה ארוכה של היבטים וגם לגרום לכם להרגיש פחות רעבים לאורך זמן.

פעילות גופנית אינטנסיבית היא דבר שמושך אליו הרבה אנשים בגלל הרצון לפתח את הגוף, לשפר את הכושר הגופני ובמקרים רבים דווקא לעלות במשקל. עם זאת, מחקר חדש גילה כי לפעילות מהסוג הזה יש תופעת לוואי לא צפויה שלא הייתה מוכרת בעבר - וכן, את ההפתעה כבר הרסנו בתחילת הכתבה.

במשך שנים רבות, מומחים האמינו שפעילות גופנית מתונה היא הדרך היעילה לדכא תיאבון לאורך זמן. עם זאת, מחקר חדש מאוניברסיטת וירג'ינה מגלה כי דווקא פעילות גופנית אינטנסיבית יעילה יותר במשימה הפופולרית הזאת. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of the Endocrine Society, בחן משתתפים בריאים שהתבקשו לצום במשך הלילה ולאחר מכן לבצע מגוון אימונים בעצימויות שונות. המשתתפים דיווחו על רמות התיאבון שלהם ובמקביל נלקחו מהם דגימות דם כדי לבדוק את ההשפעה של האימונים על הורמון הגרלין, שמכונה "הורמון הרעב" וידוע כגורם שמשפיע משמעותית על וויסות התיאבון.

"גילינו שאימונים בעצימות גבוהה מדכאים את רמות הגרלין יותר מאשר אימונים בעצימות בינונית", מסבירה ד"ר קרה אנדרסון, מומחית לאנדוקרינולוגיה מאוניברסיטת וירג'יניה. "בנוסף, מצאנו שהמשתתפים הרגישו פחות רעבים אחרי אימונים אינטנסיביים בהשוואה לאימונים מתונים".

החוקרים מצאו כי ההבדל ברמות הגרלין היה משמעותי במיוחד אצל נשים, אם כי מבחינת דיווחי התיאבון העצמיים, נרשמה ירידה משמעותית בשני המינים אחרי אימונים בעצימות גבוהה.

כדי להסביר את הממצאים הלא צפויים, המומחים מציעים תיאוריה מעניינת: לדבריהם, נראה שיש נקודה ספציפית שבה הגרלין מתחיל לרדת - כנראה כשהגוף מייצר יותר חומצה לקטית (חומצת חלב) ממה שהוא יכול לעבד. חומצה לקטית היא תוצר לוואי של חילוף החומרים בשרירים שמיוצר כשהגוף עובד קשה יותר, מה שגורם לתחושת ה"שריפה" בשרירים.

"מכיוון שבפרוטוקול שלנו בחנו את שיעור החומצה הלקטית בדם כדי לקבוע את עצימות האימון, הממצאים האלה מרמזים שאימון מעל סף מסוים עשוי להיות הכרחי כדי לגרום לדיכוי בגרלין", כותבים החוקרים במאמרם.

ואם תהיתם, החוקרים אמנם לא ציינו במחקר מה בדיוק הם הגדירו כאימונים אינטנסיביים, אבל על פי הגדרות מוכרות בתחום, מדובר ככל הנראה בפעילות שבה קשה לנהל שיחה או להשלים משפטים - למשל ריצה מהירה, אימוני אינטרוולים או אימוני כוח בעצימות גבוהה. זאת בניגוד לפעילות מתונה, שבה אפשר לדבר תוך כדי המאמץ, כמו הליכה מהירה או ריצה קלה. ד"ר אנדרסון מדגישה כי "הנקודה החשובה היא לא סוג האימון הספציפי, אלא המאמץ שהגוף נדרש להשקיע".

ד"ר אנדרסון הוסיפה כי הקשר בין פעילות גופנית ותיאבון הוא למעשה מורכב למדי - וייתכן שהמומחים עדיין לא מבינים אותו עד הסוף. לדבריה, "בהתאם לסוג האימון, משך הזמן שלו והפרופיל של המתאמנים, פעילות גופנית יכולה גם להגביר וגם להפחית את רמות הרעב".

"צריך לחשוב על פעילות גופנית כמו על תרופה, שבה המינון צריך להיות מותאם אישית בהתבסס על המטרות האישיות של כל אחד", היא מוסיפה. "המחקר שלנו מציע שאימונים בעצימות גבוהה עשויים להיות חשובים לדיכוי התיאבון, מה שיכול להיות שימושי במיוחד כחלק מתוכנית לירידה במשקל".

אז בעוד שהמחקר מציע תובנות מעניינות על הקשר בין עצימות האימון לתיאבון, חשוב לזכור שירידה במשקל תלויה במגוון גורמים. מה שעובד בשביל אדם אחד לא בהכרח יעבוד לאחר ולכן תמיד מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע לפני שינויים משמעותיים בשגרת האימונים.