מסתבר שכ-20% מהאנשים סובלים בשלב כלשהו בחייהם מהתפרצות של סרפדת, אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר, שנקראת גם חרלת או אורטיקריה. הסרפדת היא תגובה אוטואימונית של הגוף שמתבטאת בנגעים עוריים שמופיעים ללא סיבה נראית לעין באיברים שונים, לרוב בצורה שדומה לעקיצות, אך גם בצורות אחרות ובגדלים שונים. השם "סרפדת" כבר מרמז על העובדה שהנגעים העוריים מגרדים מאוד ואף צורבים בצורה דומה לצריבת סרפד, מצב שעלול לפגוע באיכות חיי היומיום של מי שסובל מהתופעה. הגירוד המטריד והבצקות העוריות שמתפתחות לפעמים עלולים לפגוע באיכות השינה ובאינטראקציות החברתיות ואף לגרום למצוקה נפשית.
סרפדת חריפה מופיעה פתאום, נמשכת כמה שבועות, ונעלמת מעצמה. מקרים כאלה קשורים בדרך כלל לאלרגן ספציפי שגורם להתפרצות הגרד העורי ומטופלים כאלרגיה. סוג שונה הוא הסרפדת הכרונית שנמשכת יותר משישה שבועות, לפעמים בגלים שבאים ונעלמים באזורים שונים בגוף, ועלולה להגיע למצבים קשים של בצקת עורית בפנים ובדרכי הנשימה העליונות.
כדי להבין איך מאבחנים את המחלה ואיך אפשר לטפל בה, שוחחנו עם ד"ר יבגניה בראבן, מומחית באלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית.
האם סרפדת היא סוג של אלרגיה?
הסרפדת היא תגובה אלרגית במקרים נדירים בלבד, כאשר אנחנו רואים קשר ברור בין החשיפה לאלרגן, אם זה מזון או תרופה למשל, לבין התגובה העורית. רוב המקרים של סרפדת הם אידיופאטים, כלומר כאלה שאין להם סיבה נראית לעין, ובהם הנגעים של הסרפדת מופיעים מבלי שאנחנו מצליחים לראות קשר לחשיפה לאלרגן ספציפי. המקרים הללו אינם נחשבים תגובה אלרגית, אלא תגובה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף, במנגנון שונה מהמנגנון האלרגי, אם כי התוצאה דומה ומתבטאת בכך שהתאים מפרישים היסטמינים שמייצרים את התגובה העורית. האבחנה בין תגובה אלרגית לתגובה אוטואימונית היא חשובה, משום שבמקרים רבים אנשים שסובלים מסרפדת עוברים בטעות מסלול של אבחון אלרגולוגי, כאשר אין בזה צורך, כי אין שום אלרגן שצריך לחפש בבדיקה. בנוסף פעמים רבות אנשים מקבלים טיפול מיותר ומזיק בסטרואידים, שאינם מתאימים לטיפול בסרפדת אוטואימונית ולא עוזרים להקל עליה.
איך מאבחנים את הסרפדת?
במקרים של סרפדת שחוזרת מספר רב של פעמים, או של סרפדת קשה שלא עוברת, רצוי מאוד לעבור תהליך של אבחון אצל רופא מומחה שיכול לערוך את הבדיקות הנכונות ולהבין מתוך התוצאות מה הטיפול המתאים. אצל ילדים הסרפדת קשורה לפעמים למחלות ויראליות. אצל מבוגרים הבדיקות מראות לפעמים מחסור בויטמינים בבלוטת התריס, או הימצאות של חיידק או טפיל שעלולים להסביר את ההתפרצות, אם כי מדובר במקרים בודדים בלבד. יש גם השערה שלחץ נפשי עלול לגרום להתפרצות סרפדת, אך אין לזה עדיין הוכחות מחקריות.
לד"ר יבגניה בראבן באתר zap דוקטורס
איך מטפלים בסרפדת?
לפעמים אין צורך בתרופות, משום שהסרפדת חולפת מעצמה. במקרים רבים כאשר היא חוזרת או לא עוברת, היא גורמת לסבל רב למי שסובל ממנה ויכולה להתבטא כגרד אדום מפושט וכנפיחויות בשפתיים שנקראות אנגיודמה ומהוות מטרד פיזי ואסתטי. במקרים כאלה הקו הראשון בטיפול הוא בתרופות אנטי היסטמיניות, כי כאמור המקור לתגובה הדלקתית היא בהפרשה מוגברת של היסטמינים מתאי העור. ילדים יכולים לקבל את הטיפול באמצעות סירופ אנטיהיסטמיני. כאשר האנטיהיסטמינים לא עוזרים ניתן לטפל בתרופה אנטי דלקתית שנקראת סינגולייר (Singulair) שפועלת נגד מנגנון ההפרשה של ההיסטמינים מהתאים. בנוסף קיים טיפול ביולוגי יעיל ובטוח בתרופה קסולייר (Xolair) שניתנת בהזרקה תת עורית ויש לה אחוזים גבוהים של יעילות בטיפול בסרפדת.
לסיכום, אומרת ד"ר בראבן, חשוב מאוד לאבחן את הסרפדת על ידי רופא מומחה, ולקבל ייעוץ כדי להתאים את הטיפול הנכון לכל מטופל. חבל להגיע לטיפול חרום בסטרואידים, במיוחד שבמקרים רבים הסטרואידים הם לא הטיפול הנדרש והם עלולים לגרום נזק מבלי לפתור את הבעיה.
ד"ר יבגניה בראבן, היא מומחית לאלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, יועצת אלרגולוגית של מחוז השפלה ומחוז הדרום בקופות החולים מכבי ומאוחדת.
צבי תדמור 12, חולון. טל' - 053-4257253
הכתבה באדיבות zap דוקטורס
