במהלך שני העשורים האחרונים, סוכרת הפכה לאחד האתגרים הרפואיים המרכזיים בעולם. מדובר במחלה כרונית, שמחולקת לשני סוגים עיקריים: סוכרת סוג 1 (T1D) וסוכרת סוג 2 (T2D). מחלה זו גורמת לתחלואה ותמותה משמעותיות, ומהווה עול כלכלי כבד בעלות גבוהה מאוד. ארגון הבריאות העולמי הצהיר לאחרונה כי שכיחות מחלת הסוכרת עלתה פי ארבעה מאז שנת 2000, כאשר הרוב המכריע של המקרים הם של סוכרת סוג 2, המהווה מעל 90% מכלל חולי הסוכרת בעולם. סוכרת סוג 1, הנקראת גם "סוכרת נעורים", היא מחלה נדירה יותר, המשפיעה על מספר מועט של אנשים ברחבי העולם.
בישראל, אחוז הסובלים מסוכרת בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על כ-10%, כאשר כ-700 אלף ישראלים מתמודדים עם המחלה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, ומעט גבוהה יותר בקרב גברים. בקרב האוכלוסייה הערבית, ובפרט הבדואית, שכיחות הסוכרת כמעט כפולה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. בנוסף, באוכלוסייה החרדית ניכרת עלייה בשכיחות הסוכרת, לצד עלייה בצריכת משקאות מתוקים, שעומדת על כמעט פי שניים לעומת האוכלוסייה הכללית. עקב כך, סיכויו של צעיר חרדי לפתח סוכרת גבוה פי 1.5 מזה של צעיר שאינו חרדי.
הגורמים לעלייה בשכיחות סוכרת סוג 2 הם רבים ומגוונים, חלקם ישירים וחלקם עקיפים. לצד גורמים גנטיים שנמצאים ברקע, קיים קשר ישיר בין סוכרת להשמנת יתר, הנפוצה ביותר מ-80% מהמקרים, על רקע אורח חיים יושבני, חוסר פעילות גופנית, ותזונה עשירה בפחמימות ושומנים רוויים ומשקאות מתוקים - ללא הקפדה על גיוון תזונתי בריא. גם פערים חברתיים ותרבותיים, שמלווים לעיתים במצב סוציו-אקונומי נמוך, ומודעות נמוכה לבריאות מניעתית משפיעים על שכיחות המחלה.
האבחנה של סוכרת נעשית באמצעות בדיקות דם: כאשר רמת הגלוקוז בצום עולה על 126 מ"ג, רמת סוכר אקראית מעל 200 מ"ג, או רמת המוגלובין מסוכר HbA1c מעל 6.5%. מצב טרום-סוכרת מוגדר כאשר רמת הגלוקוז היא בין 100-125 מ"ג, המוגלובין מסוכר בין 5.7-6.4%, והעמסת סוכר בערך גלוקוז 140-199 מ"ג. אנשים רבים במצב טרום-סוכרתי אינם מאובחנים, ולכן ארגון הסוכרת האמריקאי ממליץ לבצע בדיקות תקופתיות. לאנשים בעלי ערכי סוכר תקינים מומלץ לחזור על הבדיקות אחת לשלוש שנים, בעוד שלחולים במצב טרום-סוכרתי מומלץ לערוך בדיקות מדי שנה.
סוכרת היא לא רק מחלת סוכר גבוהה - זו מחלה כרונית שמשפיעה על איברים שונים בגוף. מנגנון הפגיעה באיברים מורכב, וכולל התפתחות מוקדמת של טרשת עורקים, תהליך דלקתי ברקמת השומן, המוביל לעמידות לאינסולין ומונע כניסת גלוקוז לתאים. בנוסף, רמות סוכר גבוהות בגוף מובילות להיווצרות "חלבונים מסוכרים", הפוגעים בתפקוד התקין של החלבונים. כתוצאה מכך, נפגעים כלי הדם, מה שמעלה את שכיחות התקפי הלב והאירועים המוחיים, בנוסף לפגיעה בכבד (שהופך לשומני) ובמערכת העצבים, ופגיעה בתפקוד הכליות.
מחלת כליות היא מהפגיעות הקשות בחולי סוכרת לא מאוזנים, והסיכון מוכפל כאשר החולה מעשן. חולי דיאליזה רבים בישראל הם חולי סוכרת. בנוסף, השילוב של פגיעה בכלי הדם ובעצבים לאורך שנים בחולי סוכרת לא מאוזנים גורם לתחלואה גבוהה בתופעה הידועה כ"רגל סוכרתית", המובילה לעיתים קרובות לקטיעת רגל. לפי נתוני ה-OECD, ישראל מובילה בעולם המערבי בקטיעות רגליים כתוצאה מסוכרת - נתון מצער שניתן היה להפחית באמצעות טיפול מונע.
איך למנוע את התפתחות המחלה
עיקר הטיפול בסוכרת הוא מניעת התפתחות המחלה, באמצעות שינוי אורח חיים, שיפור הרגלי תזונה, הפחתת משקל ופעילות גופנית - שכולם הוכחו כמועילים להארכת חיים ומניעת סוכרת. בשנים האחרונות חלו התפתחויות מרחיקות לכת בטיפול התרופתי בסוכרת סוג 2, עם תוצאות המפחיתות תמותה. לצד התרופות הקיימות, פותחו תרופות חדשות כמו חוסמי SGLT2 ומפעילי קולטנים GLP-1, אשר שינו את כללי הטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר. אינסולין הוא טיפול יעיל מאוד בסוכרת סוג 1, אך פחות מתאים כטיפול יחיד בסוכרת סוג 2. בנוסף, פותחו משאבות אינסולין חכמות המשלבות אינטליגנציה מלאכותית, המשפרות את יעילות הטיפול האישי.
לסיכום, הגברת המודעות לבריאות, חינוך לאורח חיים בריא החל מגיל צעיר, והפחתת הפערים הסוציו-אקונומיים, עשויים לחולל שינוי משמעותי ולחסוך רבות בעתיד - הן לאזרח והן למדינה.
הכותב הינו מנהל מחלקה ומכון רקנאטי למחקר בבית החולים איכילוב, מתנדב בארגון "למענכם" בראשות חתן אות הנשיא, הרב יוסי ערבליך. זקוקים לייעוץ? חייגו *6884 "למענכם"