למרות שבעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית במקרי המוות הקשורים לעישון, הודות להגברת המודעות הציבורית ותוכניות שונות להגבלת העישון, אחוז המעשנים בישראל נותר יציב כבר כשני עשורים. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. האם ניתן לשנות את התמונה ולהיאבק במגפה? לטעמי כן ויפה שעה אחת קודם.
ההתמכרות לעישון אינה רק עניין של הרגל או חולשת אופי. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי ההתמכרות משנה את תפקוד המוח באופן משמעותי. הטבק, כמו סמים ממכרים אחרים, גורם להצפה מהירה של דופאמין במוח, המייצר תחושת סיפוק מיידית. אזור מפתח בתהליך זה הוא ה-Nucleus Accumbens, צבר של תאי עצב הממוקם מתחת לשני חצאי המוח.
בעוד שבתהליכים טבעיים שחרור הדופאמין מתרחש באופן מתון ומבוקר, החומר הממכר מקצר תהליך זה באופן דרמטי. כתוצאה מכך, המוח אינו מסוגל לווסת את תחושת התענוג הנגרמת מעודף הדופאמין. עם הזמן, הקולטנים במוח מגיעים לרוויה, מה שמוביל לכך שהמוח מפריש פחות דופאמין בכל שימוש. התוצאה היא שהמעשן נדרש להמשיך לעשן כדי לחוות את אותה תחושת סיפוק.
ישנם אנשים בעלי נטייה מוגברת להתמכרות לעישון. קבוצות הסיכון כוללות אנשים הסובלים מאישיות גבולית, חרדה, דיכאון והתנהגות אנטי-חברתית. מעניין לציין כי אנשים שלא עישנו עד גיל 21 מציגים סיכויים טובים יותר שלא להתמכר לניקוטין בהמשך חייהם.
כיום, הטיפול היעיל ביותר בהתמכרות לעישון הוא שילוב של מספר גישות. מדינת ישראל כללה בסל הבריאות שתי תרופות מרכזיות: זייבן מחברת GSK וצ'מפיקס מחברת פייזר. בנוסף, קיימים מגוון תחליפי ניקוטין כגון תרסיסים, מדבקות ומסטיקים. במקביל לטיפול התרופתי, מוצע גם טיפול פסיכולוגי-התנהגותי המתמקד בזיהוי וניטרול הטריגרים המובילים לעישון. טיפול זה כולל למידה של טכניקות שונות המסייעות להתמודד עם הדחף לעשן.
מחקרים מראים כי תמיכה מהסביבה הקרובה משפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה בגמילה מעישון. תמיכה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בליווי של בן או בת הזוג, השתתפות משותפת בטיפולים ותמיכה ממשפחה ומחברים.
למרות שטרם נמצא פתרון קסם להתמכרות לעישון, השילוב של טיפול תרופתי, תמיכה פסיכולוגית (כולל היפנוזה) ומעטפת חברתית תומכת מציע תקווה אמיתית למעשנים המעוניינים להיגמל. חשוב להבין כי ההתמכרות לעישון היא תופעה מורכבת הדורשת התייחסות רב-מערכתית, וכי הצלחת הגמילה תלויה בשילוב של מספר גורמים יחד.
ההשפעה העגומה של הסיגריות על תוחלת החיים שלנו
השפעת העישון על תוחלת החיים היא דרמטית ומשמעותית. בעוד שבשנות החמישים של המאה העשרים, ההבדל בתוחלת החיים בין מעשנים ללא מעשנים עמד על כחמש שנים, כיום פער זה התרחב לשמונה עד עשר שנים, הן בנשים והן בגברים. התרחבות פער זה נובעת בעיקר מהארכת תוחלת החיים של הלא מעשנים.
הסיכון המשמעותי ביותר קיים בקרב אלה המתחילים לעשן באופן סדיר בגיל ההתבגרות. כמחצית מבני הנוער המתחילים לעשן בגיל צעיר ובאופן קבוע יפתחו לבסוף מחלות הקשורות לעישון - כרבע מהם בגיל מבוגר וכרבע בגיל הביניים (35-69). בקבוצה האחרונה, תוחלת החיים מתקצרת בכ-25 שנים בהשוואה ללא מעשנים. חשוב להדגיש כי אין צורך להיות מעשן כבד (שתי חפיסות ומעלה ליום) כדי להיות בסיכון - די בחפיסה אחת ליום, כאשר העישון מתחיל בגיל צעיר ומתקיים באופן קבוע.
ההתמכרות לניקוטין מתרחשת במהירות, לרוב תוך שבועות ספורים עד חודשים. אולם הסכנה הבריאותית אינה נובעת רק מהניקוטין, אלא מאלפי הכימיקלים המסרטנים הנוצרים משריפה לא מלאה של הטבק.
לד"ר קרופסקי באתר zap דוקטורס
מיתוס הסיגריה ה"קלה": המציאות המדאיגה מאחורי סיגריות "לייט"
בעשורים האחרונים, תעשיית הטבק שיווקה סיגריות "לייט" כאלטרנטיבה בטוחה יותר לסיגריות רגילות. מחקרים עדכניים מראים כי תפיסה זו היא מוטעית ומסוכנת. הציבור הוטעה לחשוב כי סיגריות מופחתות ניקוטין, המכונות "לייט", מפחיתות את הסיכון הבריאותי למעשן. האמת היא שהמעשנים מפצים על רמות הניקוטין הנמוכות באמצעות עישון סיגריות רבות יותר, שאיפות עמוקות ותכופות יותר, והחזקת העשן בריאות לזמן ממושך יותר.
ההשפעות הבריאותיות של העישון הן נרחבות ומשמעותיות. מחקרים מראים כי 80-90% ממקרי סרטן הריאה והגרון מיוחסים לעישון. נמצא קשר ודאי בין עישון לבין סרטן הלוע, הפה, הושט ושלפוחית השתן, וקיים קשר אפשרי עם סרטן הלבלב, הקיבה, הכליה והרחם. בנוסף, 85-90% ממקרי מחלה חסימתית כרונית נגרמים מעישון, כאשר 20-25% מהמעשנים חפיסה ליום יפתחו מחלה זו. שכיחות גבוהה של דלקות ריאה נצפית בקרב מעשנים.
בתחום מחלות הלב וכלי הדם, העישון מוביל לעלייה משמעותית בשכיחות מחלת לב כלילית, מגביר את הסיכון לאוטם לבבי ולאירועים מוחיים, ופוגע בכלי דם פריפריים. מעבר לכך, העישון פוגע בפוריות ובתפקוד המיני, מעלה סיכונים בהריון, ומחמיר אסטמה בילדים החשופים לעישון פסיבי.
נושא העישון הפסיבי מהווה בעיה חמורה נוספת. מחקרים מצביעים על עלייה של פי 2-3 בסיכון לסרטן ריאה בקרב בני זוג של מעשנים, ועלייה בסיכון למחלות לב בקרב נחשפים לעישון פסיבי. למעשה, רבע ממקרי סרטן הריאה בקרב לא מעשנים מיוחסים לעישון פסיבי.
המחקר העדכני מוכיח באופן חד-משמעי כי אין דבר כזה "סיגריה בטוחה". סיגריות "לייט" מהוות סיכון בריאותי זהה לסיגריות רגילות, והמעשנים חשופים לאותם סיכונים בריאותיים חמורים. יתרה מכך, הסיכונים הבריאותיים משפיעים לא רק על המעשנים עצמם אלא גם על סביבתם הקרובה.
לאור הממצאים המדעיים הברורים, ההמלצה החד-משמעית היא להימנע לחלוטין מעישון כאמצעי המניעה היעיל ביותר. למעשנים עישון פעיל מומלץ להפסיק לעשן באופן מיידי, ולכלל האוכלוסייה מומלץ להימנע מחשיפה לעישון פסיבי/כפוי. חשוב להעלות את המודעות לסיכונים האמיתיים של סיגריות "לייט" ולהפריך את המיתוס המסוכן שנוצר סביבן.
מיתוס נוסף: הסיגריה האלקטרונית כפתרון קסם
בשנים האחרונות, הסיגריה האלקטרונית ("ווייפ") הוצגה כפתרון חדשני להפסקת עישון. מכשיר זה, המדמה את פעולת העישון ואת צורת הסיגריה המסורתית והפועל ללא בעירת טבק. אולם, למרות
הציפיות הגבוהות והשיווק האגרסיבי, המציאות מורכבת יותר. משרד הבריאות הישראלי פרסם אזהרה מפורשת נגד השימוש בסיגריות אלקטרוניות, בהדגישו כי יעילותן טרם הוכחה במחקרים מדעיים מבוססים, ואף קיים חשש מפני נוכחות חומרים רעילים והשלכות בריאותיות שליליות.
בשוק קיימים שני סוגים עיקריים של סיגריות אלקטרוניות - כאלה המכילות ניקוטין וכאלה שאינן מכילות ניקוטין, כאשר בישראל מותר לשווק רק את הסוג השני. חשוב לציין כי האפשרות שסיגריה אלקטרונית תשמש כאמצעי יעיל לגמילה מעישון עדיין מוטלת בספק משמעותי. נדרשים מחקרים נוספים, הגברת הפיקוח והבקרה, ובדיקות בטיחות מקיפות לפני שניתן יהיה להמליץ על השימוש באמצעי זה כחלופה בטוחה לעישון מסורתי.
קיימות דרכים מגוונות להתמודדות עם תופעת העישון, אך שילוב שלהן, בגישה רב-מערכתית, היא הנתיב המוצלח, לטעמי למיגור התופעה. כמומחה למחלות ריאה, אני מציע שילוב של התערבויות ברמה האישית והמערכתית: החל מטיפולים תרופתיים וליווי פסיכולוגי למעשנים המעוניינים להיגמל, דרך העלאת המודעות הציבורית לנזקי העישון, ועד לחקיקה מחמירה והגבלת העישון במרחב הציבורי. אני סבור, כי רק שילוב של כלל האמצעים - חינוך, הסברה, תמיכה רפואית ונפשית, לצד אכיפה והרתעה - יוביל להפחתה משמעותית בשיעורי העישון ובנזקיו הבריאותיים והחברתיים. בסוף, כולנו נרוויח מכך.
ד"ר מאיר קרופסקי, מומחה במחלות ריאה ודרכי נשימה במרכז הרפואי רמת אביב, בוגר אוניברסיטת בוסטון - מסצ'וסטס, אלי כהן 7, תל אביב, 055-4316517
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס
