וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

75% מרופאי הנשים בישראל: רשמנו גלולות לקטינות בניגוד לנהלים

עודכן לאחרונה: 13.11.2024 / 9:02

מחקר חדש חושף פערים משמעותיים בין המדיניות הרשמית לפרקטיקה בשטח, כאשר רוב הרופאים פועלים ללא הנחיות ברורות והכשרה מתאימה. המצב מעלה חששות לגבי בטיחות הטיפול ואיכות השירות הרפואי

נכנסה להריון עם שני זוגות תאומים בזמן שלקחה אמצעי מניעה/סיפור בדקה

מחקר חדש שפורסם במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות חושף תמונת מצב מדאיגה בנוגע למתן אמצעי מניעה לקטינות בישראל. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מאיה פלד-רז וד"ר אורלי גולדשטיק, מצביע על פערים משמעותיים בין המדיניות הרשמית לבין הפרקטיקה היומיומית במרפאות הנשים ברחבי הארץ.

ממצאים מטרידים

הסקר, שכלל 177 רופאי נשים מישראל, חשף כי:
• 74.58% מהרופאים דיווחו על טיפול בקטינות שביקשו מרשמים לאמצעי מניעה ללא מעורבות הורית בשנה האחרונה
• 78% מהרופאים לא קיבלו הכשרה רשמית בתחום
• 74% מהרופאים ציינו כי הם "כמעט תמיד" נותנים מרשם לאמצעי מניעה לקטינות ללא מעורבות הורית
• 20% מהרופאים נמנעים לחלוטין ממתן מרשם ללא אישור הורים

גלולות. ShutterStock
רושמים גלולות לקטינות בניגוד לנהלים/ShutterStock

בלבול בנוגע לדרישות החוק

המחקר חשף חוסר בהירות משמעותי בקרב הקהילה הרפואית:
• 37% מהרופאים סבורים שאין חובה חוקית לערב הורים
• 8% חושבים שנדרש אישור הורי לכל קטין מתחת לגיל 18
• רוב הרופאים מסכימים שגיל 15 הוא הסף המינימלי המתאים, אך חלקם מוכנים לתת מרשמים גם לבנות 14, 13 ואפילו 12 במקרים מיוחדים


ד"ר מאיה פלד-רז מסבירה: "החוק מורכב ולא חד משמעי. סעיף 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי פעולה שקטין עושה ללא הסכמת הורים יכולה להיות תקפה אם היא מקובלת בקרב בני גילו, אך יש ויכוח האם בקשת מרשם לגלולות נכנסת תחת הגדרה זו".

הרופאים שבוחרים לתת מרשמים ללא אישור הורי הסבירו זאת בחשיבות האוטונומיה של המטופלת, מניעת סיכונים בריאותיים והגנה על פרטיות המטופלת. אלו שנמנעים ממתן מרשם מצביעים על חשש מהשלכות משפטיות, דילמות אתיות והצורך במעורבות הורית בהחלטות רפואיות משמעותיות.

משרד הבריאות מסר כי הנושא נמצא בטיפול: "מתקיימים דיונים עם גורמים מקצועיים, כולל המועצה הלאומית לרפואת נשים, המועצה הלאומית לבריאות הילד והמועצה הלאומית לבריאות האישה. העבודה בעיצומה ונשקול פרסום הנחיות והגדרת דרישות הכשרה מקצועיות".

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות בריאות, מדגיש: "המחקר מוכיח את הצורך הדחוף בקביעת מדיניות שתתאים לצורכי הבריאות של מתבגרים".

החוקרים ממליצים על מספר צעדים מיידיים:

1. רפורמה בחקיקה שתבהיר את התנאים והזכויות במתן אמצעי מניעה לקטינות
2. פיתוח תוכניות הכשרה מקצועיות לרופאים בנושאי אתיקה רפואית וחוקי פרטיות
3. קביעת מדיניות אחידה שתשפר את נגישות שירותי הבריאות לקטינות
4. יצירת מסגרת ברורה שתאפשר לרופאים לתת שירות תוך שמירה על בטיחות המטופלות

המחקר מזהיר כי המצב הנוכחי, בו קטינות חוששות לפנות לטיפול רפואי בשל חוסר בהירות או חשש מחשיפת המידע להוריהן, עלול להוביל לנזקים בריאותיים חמורים. הסדרת הנושא באמצעות חקיקה ברורה והכשרה מתאימה תאפשר לקטינות לקבל את הטיפול הנחוץ תוך שמירה על זכויותיהן.

הכנס השנתי של המכון הלאומי למדיניות בריאות, שיתקיים ב-20/11 בתל אביב, צפוי להציג ממצאים נוספים ולדון בדרכים ליישום המלצות המחקר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully