לאחרונה התפרסם סקר רחב היקף וראשון מסוגו שעשה משרד הבריאות שמצא כי ריכוז המגנזיום במים שאנחנו שותים נמוך בצורה שמסכנת את הבריאות שלנו. הסיבה למחסור היא הוצאה של מלחים ומינרלים בתהליך ההתפלה. למרות שמשרד הבריאות מתריע כבר למעלה מעשור שיש להשיב מגנזיום למים המותפלים, דבר לא נעשה ותוצאות הסקר חושפות את מחדל המגנזיום.
המספרים מדאיגים: לפי דו"ח מבקר המדינה, אנשים שלקו באוטם שריר הלב ושתו מים חסרי מגנזיום בחודש שלאחר האירוע, נמצאים בסיכון תמותה גבוה בכ-200% לעומת אלו ששתו מים טבעיים. זוהי רק דוגמה אחת להשלכות החמורות של חוסר במגנזיום על בריאותנו.
למה יש לנו בעיה?
המים המותפלים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו עקב שינויי האקלים, אינם מכילים מגנזיום כלל. הבעיה מחמירה כשמבינים שאותם מים משמשים גם להשקיה חקלאית, מה שמוביל לדלדול המגנזיום גם באדמה ובגידולים החקלאיים שאני צורכים.
איך נדע שחסר לנו מגנזיום?
חוסר מגנזיום מורגש לרוב כשיש התכווצות בכפות הרגליים, בזמן מתיחות אחרי פעילות גופנית או גם בלי קשר - למשל בזמן השינה התכווצויות בשרירי התאומים (אלו שמאחורי הרגל מתחת לברך).
המגנזיום דרוש לבניית עצמות, לתהליכי הפקת אנרגיה, לתפקוד מערכת העצבים וגם להתכווצויות השרירים.
מניחים שהיום יש פחות מגנזיום במאכלים, כי במים מותפלים אין מגנזיום, וחקלאות שמשקים אותה עם מים מותפלים גורמת לכך שגם בצמחים ובגידולי השדה גם יהיה פחות. עקב כך, קשה להגיע לכמות המגנזיום שהגוף צריך.
חוסר מגנזיום לא רק גורם להתכווצויות שרירים בלתי רצוניות, אלא גם מעלה את הסיכון למחלות לב באופן משמעותי. בנוסף, מי שלקה באוטם שריר הלב, נמצא בסיכון גבוה יותר לתמותה, עקב חוסר במגנזיום.
כמה מגנזיום אנחנו צריכים?
ההמלצות היומיות הן:
- נשים: 320 מ"ג ליום
- גברים: 420 מ"ג ליום
ד"ר מאיה רוזמן מדברת על מגנזיום בתוכנית הרדיו שלה ב-103FM
מקורות טבעיים למגנזיום:
(כמויות משוערות לפי נתוני משרד הבריאות)
• כף גרעיני דלעת: 64 מ"ג
• כוס שעועית לבנה מבושלת: 70 מ"ג
• 3 כפות שיבולת שועל: 60 מ"ג
• 15 שקדים: 40 מ"ג
• כוס עדשים ירוקות מבושלות: 36 מ"ג
• בננה: 27 מ"ג
• חזה עוף: 26 מ"ג
• תפוח אדמה מבושל: 26 מ"ג
• ברוקולי (רבע צלחת): 21 מ"ג
• עגבנייה: 11 מ"ג
• תפוח עץ: 5 מ"ג
מה לגבי תוספי מגנזיום?
אם מרגישים שחסר מגנזיום עקב התכווצויות, אפשר לקחת תוסף מגנזיום ולהיעזר באופן זמני לפחות, באפשרות הקלה הזו ובמגוון הרחב של ההיצע בתחום.
חשוב להדגיש, שיתכן שאין הבדל בין התוספים השונים. לא משנה מה כתוב על האריזה וכמה היצרנים מתגאים על המוצר החדש שלהם שמאפשר ספיגה יותר טובה, לא משנה אם כתוב "קרבונט" או "אפ" או נוזלי או כדור או אבקה. בסוף אין שום הוכחות שיש תוסף שהוא עדיף. פשוט נסו על עצמכם, השיפור אמור להיות מהיר מאוד ותוך יום-יומיים כבר אפשר להרגיש ירידה בהתכווצויות.
האם יש עדיפות לשעת נטילת מגנזיום?
ישנם מי שטוענים שאפקט הרפיית השרירים עוזר להם לשינה יותר טובה, ובמקרים אלו עדיף ליטול תוסף בשעות הערב או ממש לפני השינה.
מבחינת הספיגה אין לכך משמעות, אפשר לקחת עם האוכל או בין הארוחות, בבוקר או בכל שעה אחרת שרוצים, או בשעה שהכי קל לזכור.
ולא לשכוח את השורה התחתונה - גם אם יש במזון פחות מגנזיום ממה שאנחנו חושבים, עדיין אסור לשכוח לשלב בתפריט קטניות, שיבולת שועל, אגוזים, פירות וירקות שעשירים במגנזיום. הספיגה מן המזון תמיד תהיה הטובה ביותר והעדיפה לגוף עקב שילוב עם נוטריינטים חשובים אחרים במזון.