כל תלמיד שני בישראל חווה תוקפנות בבי"ס: מחקר ישראלי מצא איך למנוע זאת

עבור ילדים רבים, שטח בית הספר מהווה עבורם "אזור מלחמה" כתוצאה מאלימות פיזית ומילולית שממשיכה לעלות בישראל (זאת בשונה מהמגמה ההפוכה במדינות ה-OECD, ע"פ דו"ח טאליס). בעוד שלרבים נדמה שהמציאות הזו של כאב וסבל היא חלק טבעי של חיי ילדינו בבתי הספר ואין הרבה מה לעשות בעניין, מחקר ישראלי חדש מצא כי תכנית התערבות ייחודית מצליחה לייצר שינוי.

שיטת מצמיחים, תכנית ההתערבות שפותחה כאן בארץ על ידי אקדמיית מצמיחים - הארגון הגדול בישראל העוסק בנושא, מציעה התמודדות ייחודית עם התופעה, המבוססת על הבנת מערך הכוחות החברתיים בכיתה. בבסיס השיטה מונחת ההבנה כי ילדים עושים שימוש בתוקפנות על מנת להעלות או לשמר את מעמדם החברתי, וכאשר מדובר בילדים בעלי יכולות חברתיות - רגשיות גבוהות (SEL) ומעמד חברתי גבוה, יש סיכוי טוב שהם גם יצליחו במשימתם.

סקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שילדים נפגעים בכיתה בעיקר מילדים מקובלים: 69% מהילדים מדווחים שנפגעו מהילדים ה'מקובלים' ורק 8% נפגעו מהילדים ה'לא מקובלים'. גם ברשתות החברתיות יותר ממחצית מהילדים דיווחו שעיקר הפגיעות מגיעות מהילדים היותר 'מקובלים' בכיתה (סקר בזק, 2019). ממצאים אלה תואמים את תפיסת המורים, הנמצאים יום יום בשטח - 41% מהמחנכים/ות סבורים שעיקר התוקפנות החברתית בכיתה מגיעה מילדים/ות מקובלים ורק 6% מהילדים ה'לא מקובלים'.

במחקר שערך פרופ' אבי עשור, מאוניברסיטת בן גוריון, לבחינת האפקטיביות של שיטת מצמיחים הותיקה, עולה כי תכנית ההתערבות הביאה לא רק לירידה בתוקפנות בכיתה, אלא גם לירידה בתפיסה של הילדים לפיה תוקפנות משפרת את המעמד החברתי, ולעלייה בתחושת המסוגלות של המחנכ/ות להתמודדות עם התופעה. עוד עלה כי להתנהלותה ומעורבותה של המחנכ/ת השפעה מכרעת על שינוי האקלים בכיתה.

מהמחקר רחב ההיקף, שנערך במימון קרן עזריאלי, עולה כי כאשר מצליחים לפגוע בתמריץ - השגת מעמד חברתי, המוטיבציה של הילדים ה'מקובלים' לתוקפנות יורדת. זוהי בשורה משמעותית שיכולה להשפיע על רמות התוקפנות בקרב ילדים ונוער.

נתון מפתיע נוסף הוא שחלק גדול מהתוקפנות החברתית בקרב ילדים ונוער מופנה דווקא כלפי ילדים מתוך מעגל החברים שלהם, כ -40% מהילדים דיווחו שנפגעו מילדים ממעגל החברים שלהם, כאשר במחצית מהמקרים היו אלה חבריהם הקרובים ביותר (מתוך סקר משותף של אקדמיית מצמיחים ועמותת כנפי דרור).

ניתן להסביר נתון זה לאור הבנת המרדף אחר "היוקרה" החברתית - לעיתים "היוקרה שלי היא על חשבון היוקרה של חבר שלי" ולעיתים היא נובעת ממעין תחרות בין חברים "על ליבו" של חבר אחר, חזק יותר חברתית.

לאורך השנים נעשו מאמצים רבים על מנת לצמצם את התופעה, אך בעוד שחלק ניכר מהמאמץ של משרד החינוך מתמקד בפיתוח כישורים חברתיים של אמפתיה ופתרון קונפליקטים, מאמץ זה לא מתייחס ללב הבעיה: העובדה שעיקר התוקפנות נובע מהרצון של ילדים לשפר את מעמדם החברתי.

לאורך 20 שנים פיתחה 'אקדמיית מצמיחים' כלי מוכח להתמודדות עם פרקטיקות הרסניות אלו בכיתות הלימוד. המפתח לשינוי לפי 'שיטת מצמיחים' הוא הפחתת ה'תמריצים החברתיים' לשימוש בתוקפנות לטובת השגת מעמד. תהליך זה מבוצע באמצעות יצירת שיח חברתי- רגשי אותנטי ומוגן על המחירים שכל ילדי הכיתה משלמים בהתנהלות הזאת (וכולם משלמים מחירים רגשיים על ההתנהלות הזאת- גם "הרוב הדומם" שלא עוצר את ההתנהלות הפוגענית ואפילו התוקפן עצמו). במסגרת התוכנית, ניתן מקום לעיסוק בהתנהגויות מצמיחות - התנהגויות אשר גורמות לילדים אחרים בכיתה תחושה נעימה של שייכות וערך.

הילדים מציינים בעצמם אילו התנהגויות פרו-סוציאליות הם מעריכים אצל ילדים אחרים ("ילד שיודע לפרגן גם אם הקבוצה שלו הפסידה הפסד צורב", "ילדה שמתערבת להגנת ילדה גם היא לא מהמעגל הקרוב שלה" וכדומה). המטרה היא שינוי נורמות בכיתה וביסוס אתיקה כיתתית חדשה לפיה שימוש בהתנהגויות פרו-חברתיות יוביל להשגת מעמד, כחלופה לשימוש בתוקפנות למטרה זו.

"כאב וסבל בכיתות של הילדים שלנו והעלייה של רמות האלימות בבתי הספר אינם גזירת גורל. יש דרך לשנות את המציאות הזו ולהעניק לילדים שלנו חיים חברתיים בריאים ומצמיחים יותר", אומר לוואלה בריאות יוני צ'ונה, מייסד ומנכ"ל 'אקדמיית מצמיחים'. "אנו תקווה שהמחקר יגיע לקברניטי משרד החינוך ויסייע להבנה שאי אפשר לטפל בתוקפנות בכיתות בלי להתייחס גם למאבק על מעמד חברתי כתמריץ העיקרי לאותה תוקפנות".

עוד מציין צ'ונה, כי "לאורך השנים ברור לנו שהכוח לחולל שינוי הוא בידי המחנכות ואנו משקיעים רבות בהכשרת מחנכות וביצירת מעטפת שתאפשר ליווי של המחנכות לאורך זמן. הנתונים המחקריים החדשים שאספנו במחקרו של פרופ' עשור הוכיחו באופן ברור עד כמה מחנכות הכיתה קריטיות לתהליך. לשמחתנו נתון נוסף שעלה מהמחקר הוא שתכנית ההתערבות הביאה לעלייה בתחושת המסוגלות של מחנכות להתמודדות עם תוקפנות בכיתה. בימים אלו, כל כלי נוסף שניתן להעניק למורות ולמורים, יסייע באופן ישיר לילדים שלנו".