לא רק יוגורט: מומחה מסביר אילו מזונות ישפרו את בריאות מערכת העיכול

בשנים האחרונות המחקר הולך ומבין את חשיבותם של חיידקי המעי (המיקרוביום) בתפקוד הגוף וביצירת מצבי חולי שונים. כך למשל תוצרים מטבוליים של חיידקים מסויימים במעי דווחו כאחראים ליצירת מחלות שונות, החל ממחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית, דרך תסמונת המעי הרגיז, פיברומיאלגיה, אלצהיימר ואוטיזם ועד מחלות סרטן שונות במערכת העיכול ומחוצה לה. אפילו תגובה של סרטן העור (מלנומה) וסרטנים אחרים לטיפולים מסויימים דווחה כתלויה בהרכב חיידקי המעי.

נכון לעת הזו, הרפואה נתקלת בבעיות משמעותיות בניסיונה לתרגם את הממצאים המחקריים לטיפולים רפואיים בשדה הקליני, וזאת בעיקר בשל העובדה שהמיקרוביום שונה מאדם לאדם ומורכב מלמעלה ממיליון סוגים שונים של חיידקים, כאשר לא רק כל סוג חיידקים חשוב בפני עצמו, אלא גם האינטראקציה ביניהם. אולם ישנן מספר שיטות בהם אנו יכולים לנקוט על מנת לשמור על מיקרוביום בריא ומאוזן, ובכך להקל על נפיחות וכאבי בטן, יציאות מרובות, חולשה ועייפות:

1. תזונה מתאימה: החיידקים מתסיסים מזונות שאנו מתקשים בעיכולם, דהיינו מזונות עשירי סיבים - פירות טריים, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, בוטנים ואגוזים. עדיף לא לצרוך מזונות אלו בכמות גדולה (אם כי לא לוותר לחלוטין לנוכח יתרונותיהם בתחום בריאות הלב וכלי הדם). כמו כן ישנם מזונות מותססים ועשירים בפרוביוטיקה. מזונות אלו יכולים להחליף את המיקרוביום שלנו ולהקל על תהליכים בטניים: יוגורט, ירקות מוחמצים, חומץ תפוחים, גבינות מסוימות (גאודה, צ'דר, גרויאר, קוטג') או ריוויון.

2. הפחתת טיפולים תרופתיים: אנטיביוטיקה אינה בררנית ופוגעת במגוון רחב של חיידקי המעי בנוסף לטיפול בחיידקים המזהמים אליהם היא מכוונת. בתוך כך היא גם גורמת להיווצרות זנים עמידים לאנטיביוטיקה. ניתן להפחית את תופעות הלוואי הללו על ידי הפחתת הטיפול האנטיביוטי למינימום ההכרחי ושימוש בפרוביוטיקה במקביל לטיפול. תרופות נפוצות אחרות לטיפול בצרבת ורפלוקס, כגון נקסיום ואומפרדקס, מפחיתים את חומציות הקיבה ובכך מאפשרים לכמויות גדולות יותר של חיידקים לעבור את מחסום הקיבה ולהגיע למעי הדק. אם אין צורך, עדיף לא ליטול תרופות אלו לזמן ארוך.

3. שימוש בפרוביוטיקה: רבים נוהגים כיום ליטול פרוביוטיקה על מנת להקל על תסמינים בטניים שונים כגון נפיחות וריבוי גזים, אולם בהקשר זה יש לזכור כי לא כל זן חיידקים מתאים לכל בעיה רפואית, וכי דיאטה לא מתאימה עלולה לסכל את היכולת של התוסף הפרוביוטי להקל על תלונות בטניות.

4. ניהול אורח חיים בריא: הודגם בבירור הקשר בין סימפטומים בטניים לבין אורח חיים יושבני, היעדר פעילות גופנית וחוסר שעות שינה. פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם למעי, בעיקר בעת פעולה לא עצימה, כגון הליכה ומתיחות. גם שינה טובה חשובה לפעילות המיקרוביום, שכבר הודגם כי פעילותו תלויה בשעון הביולוגי שלנו, בדיוק כפי שאנו עצמנו תלויים בו.


ד"ר ארז הסניס הינו רופא בכיר בתחום ה גסטרואנטרולוגיה באסותא מרכזים רפואיים
=