מחלות ריאה כרוניות מהוות אחת מהבעיות הבריאותיות המשמעותיות ביותר בישראל ובעולם. מחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD), אסתמה, ברונכיאקטזיות ומחלות ריאה אחרות פוגעות במאות אלפי ישראלים. "אנחנו מדברים על מגפה של ממש," מסביר ד"ר נועם נטיף, מומחה למחלות ריאה.
החולים במחלות אלו מתמודדים עם קשיי נשימה יומיומיים, עייפות מתמדת, והגבלה משמעותית של פעילותם הגופנית. "המחלות הללו משפיעות על כל היבט בחיי המטופלים," מדגיש ד"ר נטיף. "החל מהיכולת לעלות במדרגות, דרך היכולת לשחק עם הנכדים, ועד להשתתפות באירועים חברתיים".
שיקום ריאות הוא מרכיב חיוני, אך לעיתים קרובות מוזנח, בניהול מחלות ריאה כרוניות. הוא כּוֹלֵל סדרה של התערבויות לא תרופתיות שנועדו לשפר את הבריאות ואיכות החיים של המטופלים. למרות יתרונותיו המוכחים, שיקום ריאות אינו בשימוש נרחב והמודעות אליו אינה מספקת.
האתגר הכפול: גופני ונפשי
מחלות ריאה כרוניות יוצרות מעגל קסמים מסוכן: הקושי בנשימה מוביל להימנעות מפעילות גופנית, מה שמחליש עוד יותר את הגוף ומחמיר את התסמינים. "רבים מהחולים נכנסים למעין ספירלה יורדת," מסביר ד"ר נטיף. "הם מפחדים מתחושת קוצר הנשימה, ולכן ממעטים בפעילות, מה שרק מחמיר את מצבם".
בנוסף לקשיים הפיזיים, רבים מהחולים מפתחים דיכאון וחרדה. הבידוד החברתי והתלות הגוברת באחרים משפיעים קשות על בריאותם הנפשית.
"שיקום ריאות הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר עבור חולי ריאות כרוניים, אך למרבה הצער, רק מעטים מהחולים נחשפים אליו," כך מסביר ד"ר נטיף. "היעילות שלו אינה נופלת מטיפול תרופתי, ובמקרים רבים התוצאות מרשימות אף יותר".
במסגרת שיקום ריאות, לפעילות גופנית יש תפקיד מכריע בשיפור הבריאות ואיכות החיים של אנשים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות. עבור חולים רבים, שילוב פעילות גופנית בשגרה שלהם מסייע להפחית תסמינים כמו קוצר נשימה ועייפות.
על ידי ביצוע פעילות גופנית סדירה, חולים יכולים לשפר את הסיבולת ואת כוח השרירים שלהם, מה שתורם לשפר את הביצועים הגופניים הכוללים שלהם, ובכלל את בריאותם הכללית. הפעילויות הגופניות המובנות בתוכניות שיקום ריאות נועדו להיות ניתנות לביצוע, גם עבור אלו המתמודדים עם תסמינים קשים. פעילויות אלו כוללות בדרך כלל אימוני כושר בחדר כושר, תרגילי אירובי, חיזוק שרירים, שיווי משקל ותרגילי טווח תנועה. אפילו חולים הזקוקים לחמצן משלים יכולים להשתתף, שכן התרגילים מותאמים ליכולותיהם.
ד"ר נטיף מציין שחולים פעילים גופנית משפרים את התפקוד היומיומי. הסיבה לכך היא שפעילות גופנית מסייעת בשמירה על יעילות שרירי הנשימה ובשיפור בריאות הלב וכלי הדם.
אחד היתרונות המשמעותיים של פעילות גופנית בשיקום ריאות הוא ההשפעה החיובית על בריאות הנפש. חולי מחלות ריאה כרוניות חווים לעיתים קרובות דיכאון עקב מצבם, אך פעילות גופנית הוכחה כמקלה על תסמינים אלו, מה שמוביל לתחושת רווחה כללית משופרת. גישה הוליסטית זו לטיפול מבטיחה שחולים לא רק ינהלו את התסמינים הפיזיים שלהם, אלא גם ישפרו את בריאותם הנפשית.
שיקום ריאות הוא התערבות לא תרופתית, שלמרות יעילותה המוכחת, נמצאת בתת-שימוש משמעותי. "הסיבה פשוטה," מסביר ד"ר נטיף, "אין מאחוריה חברות תרופות שידחפו את הפרסום והשיווק שלה. למרות שהצלחנו להכניס את הטיפול לסל הבריאות, לצערי שם זה נעצר". לדבריו, וכמי שמלווה חולים הן בקליניקה הפרטית שלו והן בבית החולים אסף הרופא ודרך קופות החולים, היתרונות שבשיקום ריאות דרך פעילות גופנית הם רבים והתוצאות מדברות בעד עצמן.
לד"ר נועם נטיף באתר דוקטורס
לאתר של ד"ר נועם נטיף
אסמכתא מחקרית
במחקר שהתפרסם בשנת 2023 נמצא שאימון גופני במסגרת שיקום ריאות יעיל בהקלה על תסמינים של מספר מחלות ריאה כרוניות, בשיפור תפקוד הלב וכלי הדם והשרירים, בהגברת הסיבולת לפעילות גופנית, ובשיפור איכות החיים. המחקר מצביע על כך שפעילות גופנית אירובית, תרגילי התנגדות ופעילות גופנית לסירוגין בעצימות גבוהה, יחד עם צורות מתפתחות כגון פעילות גופנית במים וטאי צ'י, יעילות בשיפור יכולת הפעילות הגופנית, הכושר הגופני ותפקוד הריאות. המנגנונים הבסיסיים כוללים שיפור תגובות חיסוניות, שליטה בתהליכים דלקתיים ושיפור יעילות חילופי הגזים.
מחקר זה מצטרף למחקרים דומים שהתפרסמו בשנים האחרונות, אחד מהם פורסם במגזין הרפואי של האיגוד האירופאי לרפואת ריאות (ERJ) ושפך אור חדש על החשיבות המכרעת של פעילות גופנית בקרב חולי COPD. המחקר, שעקב אחר יותר מ-3,000 חולים במשך 12 חודשים לאחר אשפוז, חשף ממצאים מטרידים אך גם מעוררי תקווה: התגלה פער עצום בין חולים שמקפידים על פעילות גופנית לבין אלו שלא.
כך, מבין הנחקרים 73% מהחולים לא ביצעו כלל פעילות גופנית מאומצת, 17% ביצעו פעילות מועטה, ורק 10% הוגדרו כפעילים גופנית. כמעט מחצית מהנבדקים חוו התדרדרות שהובילה לאשפוז נוסף בתוך שנה. חולים שלא ביצעו פעילות גופנית נטו לחוות יותר אשפוזים חוזרים. 74% ממקרי המוות התרחשו כתוצאה מאשפוז, כאשר כמחצית מהם התרחשו תוך 60 יום מהאשפוז הנוסף. מסקנה בולטת במחקר הייתה כי פעילות גופנית מאומצת הפחיתה את הסיכון למוות ב-47% במהלך השנה שלאחר האשפוז, בהשוואה לחולים שלא היו פעילים.
"המחקר הזה מהווה נקודת מפנה בהבנה שלנו את חשיבות הפעילות הגופנית," מדגיש ד"ר נטיף. "הוא מראה בצורה ברורה שפעילות גופנית, בשילוב עם טיפול רפואי מתאים, יכולה להציל חיים ממש".
איך זה עובד?
התוכנית של שיקום ריאות כוללת מגוון פעילויות המותאמות אישית לכל מטופל: "אנחנו משלבים אימוני חדר כושר, תרגילים אירוביים, חיזוק שרירים, שיפור שיווי משקל וטווחי תנועה," מפרט ד"ר נטיף. "חשוב לציין שהתוכנית מתאימה גם למטופלים הזקוקים לחמצן, כולל אלה שמתקשים בביצוע פעילות של דקה בודדת".
"ראינו שמטופלים שמשתתפים בתוכנית מגיעים פחות לאשפוזים", מדגיש ד"ר נטיף. "עם אותן ריאות ואותם נתונים בסיסיים של מחלת הריאה, הביצועים שלהם משתפרים משמעותית. הם חווים פחות קוצר נשימה, מתפקדים טוב יותר בחיי היומיום, ואפילו הבריאות הנפשית שלהם משתפרת וסממני הדיכאון פוחתים".
אחד היתרונות המשמעותיים של שיקום ריאות הוא השפעתו הכוללנית: "אנחנו רואים שיפור בבריאות הכללית, ירידה בצורך באינהלציות, פחות פניות אלינו הרופאים בגלל החמרה במצב הרפואי, ואפילו ירידה בשיעורי הדיכאון, שהוא מאפיין נפוץ במחלות ריאה כרוניות", מסכם ד"ר נטיף. "אין תרופה אחת שמספקת כל כך הרבה יתרונות כמו תוכנית שיקום ריאות".
אתגרים בדרך
למרות היתרונות הברורים, האתגר העיקרי נותר הנגישות והמודעות. הטיפול מתבצע בצורה מוסדרת ומנוהלת בליווי פיזיותרפיסטים מקצועיים, אך עדיין לא מספיק מטופלים מנצלים את האפשרות הזו. "אנחנו ממשיכים להיאבק על מנת להגביר את המודעות ולהנגיש את הטיפול ליותר חולים", מסכם ד"ר נטיף.
ליצירת קשר עם ד"ר נועם נטיף, רופא למחלות ריאה, סגן מנהל המכון למחלות ריאה בבית החולים "אסף הרופא" - דרך משה דיין 3, יהוד-מונסון, טל' - 053-4291552
הכתבה באדיבות zap דוקטורס