אי השוויון הקשור במשבר האקלים כבר מוכר. האוכלוסיות שייפגעו ביותר משינוי האקלים הן אלה שתורמות פחות להתדרדרות המצב, ושנדחקות לתחתית סדר העדיפויות. בעלי הכנסה נמוכה סובלים יותר מחוסר בביטחון מזון, הסכנה לפגיעה משריפות היא גבוהה יותר באזורים חלשים כלכלית, ונשים חשופות למוות הקשור בחום פי שניים מגברים. דוח של כתב העת הרפואי The Lancet מעלה לסדר היום הן את חשיבות תיאום הפעילות בין גופים שונים, והן את נושא הצדק האקלימי-סביבתי, ומזכיר כי משבר האקלים מעצים את חוסר השוויון.
יוזמת "הספירה לאחור של לאנסט" הוקמה ב-2021 כשיתוף פעולה מחקרי לניטור משבר האקלים באירופה ולעידוד פתרונות למיתונו ולהתמודדות עמו. הדוח שיצא השנה מזהה 42 מדדים להשפעות השליליות של שינויי האקלים על בריאות האדם, ובכך מוסיף 9 מדדים על קודמו, שיצא ב-2022.
המדדים כוללים את מחלת הלישמניה (שושנת יריחו), קרציות, ביטחון מזון, פליטות גזי חממה הקשורות בענף הרפואה, פליטות גזי חממה הקשורות בתהליכי ייצור וצריכה, השקעות באנרגיה נקייה, ומעורבות מדעית, פוליטית ותקשורתית בתחום של אקלים ובריאות. הדוח מציין לרעה את התגובה האיטית של הרשויות לידע הקיים על משבר האקלים ואת החמצת ההזדמנויות להגן על האוכלוסייה ולשפר את בריאותה באמצעות פעולות מתאימות. אז אם אירופה מתעכבת ומתרשלת, מה איתנו, שנראה שאצלנו העיסוק במלחמה דוחה כל התמודדות עם נושאים אחרים?
טביעת הרגל של מערכת הבריאות
ההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים ידועות: חום קיצוני עלול לגרום למוות, ומשפיע, בין היתר, על אובדן ימי עבודה ועל היכולת לקיים פעילות גופנית בחוץ; אי-ביטחון מזון מושפע מגלי חום ומבצורות ומשפיע על היבטי בריאות רבים. מזגנים עוזרים למנוע בעיות בריאות הנגרמות מחום, אבל פולטים גזי חממה, מחממים את האוויר בקרבתם וגורמים זיהום אוויר.
מחלות שנעלמו, או שאפיינו אזורים מסוימים, נודדות מאזורים טרופיים לאירופה ולמזרח התיכון (קדחת מערב הנילוס, דנגי, זיקה, מלריה ועוד) באמצעות יתושים ממינים שונים. "התפשטות מחלות כמו עכברת, כלבת, 'אמבה אוכלת מוח', לישמניה וקדחת מערב הנילוס בישראל, נובעת משינויים הן באקלים והן במערכות אקולוגיות, ומתהליכי עיור", אומר פרופ' איתמר גרוטו, יו"ר הפורום לבריאות וסביבה במרכז טאוב בירושלים, שלא היה מעורב בכתיבת הדוח. "הטיפול בקדחת מערב הנילוס אכן דורש ראייה רב-מערכתית ותגובה משולבת בין-משרדית (הגנת הסביבה, הבריאות, החקלאות), אך אין תיאום מספק ואין טיפול הולם בבעיה".
משבר האקלים לא רק מספק אתגרים למערכת הבריאות; למערכת הבריאות יש טביעת רגל פחמנית בעצמה. לפי הדוח של לאנסט, תרומת מערכת הבריאות לפליטות גזי חממה ולזיהום אוויר הוערכה בכ-4.6 אחוזים מהפליטות באירופה ב-2020 (מייצור מוצרים רפואיים, שינוע, פסולת, וצריכת אנרגיה), כ-330 מגה טון פחמן דו-חמצני (356 ק"ג לנפש).
אז מה צריך לעשות?
מה שחסר, לפי הדו"ח, הן תוכניות לשיתופי פעולה בין סקטור הבריאות ובין סקטורים אחרים, כמו המשרד להגנת הסביבה והשירותים המטאורולוגיים וההידרולוגיים. תוכניות כאלה יעזרו בקבלת החלטות הקשורות לפיקוח על הבריאות, באמצעות קישור בין מערכות חיזוי מזג האוויר, התראות מפני שיטפונות והשפעות על איכות המים ועוד. לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO), ברוב מדינות אירופה קיימות תוכניות בקרה בריאותיות, אבל רק מעטות הטמיעו את הקשר בין אקלים לבין השפעתו על בריאות האדם, ואת חשיבות שיתופי הפעולה בין הגופים השונים.
היערכות למשבר האקלים ולמיתונו קריטית במיוחד בערים צפופות, כדי לשפר את העמידות לחום קיצוני, להצפות, לזיהום אוויר, וכדי להתמודד טוב יותר עם בעיות גופניות ונפשיות ועם עומס על מערכות הבריאות. יכולת כלכלית וטכנית נמוכה, חוסר בכוח אדם מומחה בתחום וחוסר בתיעדוף פוליטי מגבילים את יכולתן של רשויות להתמודד עם בעיות משולבות אלה. תחבורה בת-קיימא,
הפחתת זיהום האוויר, תכנון עירוני בר-קיימא, כמו גם מרחבים ירוקים המאפשרים פעילות גופנית, מפחיתים זיהום אוויר ורעש, מורידים את הטמפרטורה, מעודדים קשרים חברתיים, ומפחיתים לחץ נפשי. כל אלה יתרמו לחוסן אקלימי ויצמצמו פערים סוציו-אקונומיים, אך הם דורשים, כאמור, שיתופי פעולה רב-מערכתיים.
השקעה כלכלית במעבר לכלכלה דלת-פחמן, בתזונה בריאה ובת-קיימא, בחקלאות מחדשת, בשיקום הטבע ועוד, משתלמת. היא מוערכת בכ-50 מיליון דולר בשנה עד 2030, בעוד הרווחים ממנה הוערכו ב-5.7 טריליון דולר (במניעת מחלות, בהעלאת תפוקות העבודה ועוד). לפי הדו"ח, אף המגזר העסקי הפגין התייחסות להיבטי הבריאות של שינוי האקלים: 37 אחוז מהחברות התייחסו לכך בדיווחים שלהן ב-2022 ו-25 אחוז התייחסו אפילו לאי-שוויון ולאי-צדק. עם זאת, בקרב פוליטיקאים, עדיין לא הובנו הקשר החשוב הזה וחשיבותם של שיתופי הפעולה הנדרשים.
אצלנו, בישראל, מבקר המדינה התריע על היעדר תוכניות היערכות לשינוי האקלים בדו"חות שיצאו ב-2021 וב-2024. למרות זאת, "בישראל המחקר בתחום התחלתי מאוד. הידע על חשיבות שיתופי הפעולה בין גופים שונים קיים, אך חסרים משאבים למימושו", אומר גרוטו. "מידע הוא לא מה שחסר לנו בישראל. הבעיה היא ביישום המידע, ושאין גוף שמסתכל על התמונה מלמעלה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה