האם המעבר לשעון חורף עלול לגרום להשמנה?

בסוף השבוע הקרוב נחליף כולנו את השעון לשעון החורף, כלומר נקדים את השעה. אמנם באותו לילה נישן שעה אחת יותר, וזה תמיד ממש כיף ומשמח, אבל בפועל זה אומר שהחושך יגיע שעה אחת מוקדם יותר כל יום, וזה אולי קצת פחות כיף. תיכף תבינו למה.

שינוי השעון פעמיים בשנה משפיע על הבריאות שלנו ללא כל ספק - זה נקרא "ג'ט לג חברתי", שמאופיין על ידי חוסר הלימה בין השעון הפנימי שלנו, לשעון החיצוני.

נמצא כי החלפת השעון גורמת לעלייה בסיכון להתקפי לב, להפרעות שינה ואף ירידה בתוחלת החיים. זו הסיבה שהאגודה האמריקאית לרפואת שינה, וגם האגודה האירופאית למחזורים ביולוגים - ממליצות לבטל את הזזות השעון.

בנוסף לכל זה - מחקרים מראים שלחושך יש השפעות על מצב הרוח ועל רמות הסרוטונין בגוף, ובלי שנשים לב יש גם השפעה מסוימת על ההתנהגות שלנו - לטוב ולרע.

אבל האם יתכן שהמעבר לשעון החורף משפיע על המשקל? מאוד יתכן שכן. קבלו את 4 הסיבות לכך שהמעבר לשעון חורף עשוי לגרום לכם להשמין:

בחשיכה יש הפרשה נמוכה יותר של סרוטונין. על פי מחקרים, ירידה ברמות סרוטונין גורמות גם למצב רוח ירוד, ובמקביל לעליה תת מודעת בצורך לפחמימות שנחשבות אצל רבים ככאלו שמשפרות מצב רוח.

אמנם הסרוטונין שנוצר במוח אינו מיוצר מהפחמימות עצמן, אלא דווקא ממאכלים שמכילים חלבון כמו קטניות, טחינה גולמית מלאה, שיבולת שועל, גבינות, וגם מקקאו, אבל רבים מוצאים בפחמימות הטעימות משהו מנחם ומגבירים את צריכתן.

כדאי לשים לב לעובדה שבסופו של דבר הפחמימה משפרת את מצב הרוח רק בשעת האכילה שלה - ולא מעלה את הסרוטונין במוח לכמה שעות אחר כך, ובנוסף לכך צריכה מוגברת שלהן עלולה לגרום לעלייה מיותרת במשקל, וכמו תמיד פחמימות כמו קמח לבן וסוכרת גם מגבירות סיכון לסוכרת ולעמידות לאינסולין, לשומן ביטני, ולסיכון למחלות לב.

בחושך, ואולי בהמשך גם בקור ובגשם, לרובנו פחות מתחשק לצאת מפתח הבית.

אלא ששעות בית רבות יותר הן גם יותר שעות עם זמינות לנשנש. כשאנחנו קרובים יותר למטבח ולאפשרות לבשל ולאפות וכשארון הנשנושים נמצא במרחק 5 צעדים מאיתנו - הקלות בה אפשר לנשנש יותר גורמת לכך שבסופו של דבר יש עלייה בצריכת הקלוריות בחורף.

חושך מוקדם בצירוף מזג אוויר חורפי גורם לרבים מאיתנו לזנוח את הפעילות הגופנית. פחות ספורט זה אומר פחות שריפת קלוריות, וסיכון לעלייה במשקל.

מחקרים בתחום בריאות הציבור הראו כי שעות אור רבות מעודדות פעילות גופנית, מה שמשפר את כל מדדי הבריאות - זרימת הדם, סיבולת לב ריאה, מסת שריר, הפחתת סיכון לסוכרת ומחלות לב, וכמובן השפעה ישירה על מצב הרוח שלנו.

הקור בפני עצמו מייצר תחושת רעב מוגברת. הירידה בטמפרטורות מורגשת בגוף, העור שולח איתותים למוח על הטמפרטורה החיצונית, ובמצב זה הגוף מפעיל מנגנונים לחימום.

אחת הדרכים של הגוף לחמם עצמו היא דרך אכילה. אחרי אכילה, הקיבה מתכווצת, מפרישה חומצות ואנזימים, ומתאמצת לעכל את האוכל שאנו אוכלים. פעולות אלו מייצרות עלייה בטמפרטורת הגוף.

זה ממש כמו לעשות ספורט, אבל בעצם לא לעשות - הקיבה עושה את המאמץ. גם בתת מודע יש רעב גדול יותר כשקר לנו, בהשוואה לחום וחמסין שמורידים תיאבון.

אחרי הקדמת השעון, ההרגלים של הגוף לא השתנו - ואז אנחנו רעבים שעה קודם או שעה מאוחר יותר. כלומר בשעה הרגילה של הגוף, שהיא פתאום שעה אחת קודם.

אם מקדימים את שעות הארוחות, עלולים להישאר יותר רעבים לפנות ערב ולהוסיף עוד ארוחה לתפריט, עד שהגוף יתרגל למצב החדש.

• מוסיפים מרק חם לפני כל ארוחה: מרק מכיל סיבים תזונתיים משביעים, הוא מחמם את "אזור הרעב והשובע במוח" בשעת אכילתו, ובסופו של דבר תורם לירידה בתחושת הרעב ולהפחתה בכמות המזון שצורכים.

• מוסיפים שתיה חמה: השתיה החמה אמנם אינה מכילה סיבים תזונתיים כמו המרק, אך תורמת לתחושת שובע ל-20 דקות לפחות, היא מנחמת ומרגיעה, בנוסף יכולה להיות מתוקה - גם ללא תוספת סוכר.

חשוב לזכור שתחליפי סוכר ללא קלוריות אינם בריאים ברובם, והממתיקים המומלצים היום מבוססים על החומר סוכרלוז (שעשוי מסוכר) או על סטיביה.

מה נשתה? אפשר קפה (עדיף נטול קפאין משעות אחה"צ) או שוקו חם (כפית קקאו גולמי, על בסיס מים, ומעט חלב).

הכותבת היא מומחית לתזונה ודיאטה