מחלת העצם הנקבובית או בשמה הלועזי, אוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם, בריחת עצם או דלדול עצם), היא מחלה הפוגעת בעצמות, כאשר המסה של העצם פוחתת באופן משמעותי בהשוואה לעצם הבריאה בהתאמה למין, גיל וגזע. לכן, ההגדרה של אוסטאופורוזיס היא השוואתית, כאשר קיימת ירידה של שתיים וחצי סטיות תקן מממוצע שיא מסת העצם בצעירים מאותו מין וגזע. בארץ, מוערך כי כ-30% מגברים ויותר מ-50% מהנשים לוקים במחלה.
העצם נמצאת בתהליך בנייה ופירוק מתמיד, כאשר מעורבים בו שלל הורמונים ומינרלים. כאשר קצב פירוק העצם עולה על קצב הבנייה, זה מוביל לירידה בכמות העצם, ואז השלד נראה כמו עצם מחוררת (נקבובית). דלדול זה של העצמות גורם להן להיות חלשות ושבריריות יותר, ולכן קיים סיכון גבוה לשברים. השברים שכיחים בפרק הירך, עמוד השדרה (שברי דחיסה) וכף היד.
גורמי המחלה
ברוב המקרים, הסיבה לאוסטאופורוזיס אינה ידועה, והיא מוגדרת כראשונית. עם זאת, המחלה פוגעת בעיקר בנשים בגיל המעבר, לרוב מגיל 50 עד 70, עקב הפסקת ייצור הורמון האסטרוגן. סיבה נוספת, שהיא גם שכיחה יותר בנשים, היא הזדקנות העצם בגיל מבוגר. קיימים גם גורמים נוספים שעלולים לגרום לאוסטאופורוזיס משני, כגוןף סוכרת, פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות מעי דלקתיות, אי-ספיקת כליות או כבד, מחלות ריאה ועישון. כמו כן, תרופות כמו קורטיזון ומעכבי ייצור אסטרוגן בסרטן שד, סיבות גנטיות נדירות, ותזונה לקויה דלה בוויטמין D ובסידן עלולות לתרום להתפתחות המחלה. מעניין לציין כי שהייה ממושכת בחלל גורמת לירידה משמעותית בצפיפות העצם, עקב היעדר כוח כבידה ופעילות גופנית.
תסמינים
אוסטאופורוזיס היא מחלה שמתפתחת ללא תסמינים ברורים, ולכן נחשבת "מחלה שקטה". המודעות לאבחון מוקדם חשובה מאוד. קופות החולים, בשיתוף עם רופאי המשפחה, מעלות את המודעות לנושא, במיוחד בקרב נשים לאחר גיל הבלות, שנדרשות לבצע בדיקות לאבחון המחלה. ההמלצות הן לבצע בדיקת צפיפות עצם מעל גיל 50, ובמקרים מסוימים גם לגברים עם סיכון גבוה לשברים. אין הסכמה מלאה על הגיל המתאים בגברים לביצוע הבדיקה, אך מקובל להתחיל אותה מעל גיל ,60 במידה ואין גורמי סיכון.
אבחון המחלה
האבחון של אוסטאופורוזיס מתבצע לרוב באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DXA), שהיא כלי מדויק להערכת מצב העצמות. בדיקה זו מודדת את הצפיפות המינרלית של העצם (BMD), והמחלה מוגדרת כאשר יש סטיית תקן של 2.5 או יותר לעומת ערכי צפיפות נורמליים באוכלוסייה צעירה ובריאה מאותו גיל ומין.
אוסטאופורוזיס יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות, שנקבעות לפי ערך סטיית התקן (T-Score) וגם באמצעות חישוב הסיכון לשברים בעזרת מבדק FRAX, המעריך את רמת הסיכון. ככל שהאוסטאופורוזיס חמורה יותר, הסיכון לשברים גבוה יותר, והסיכון לתמותה גם כן עולה, זאץ במידה ולא מטפלים במצב החולי הזה במועד. שיעור התמותה לאחר שבר בצוואר הירך גבוה מאוד, ועשוי להגיע עד לכ- 20% ויותר עם התקדמות הגיל. יש לציין, כי רוב שברי דחיסה בעמוד השדרה מתגלים לעיתים מאוחר ואינם מטופלים.
כל אישה או גבר, בעלי סיכון גבוה לשברים, חייבים להיבדק לאוסטאופורוזיס ולקבל טיפול תואם אצל מומחים במטבוליזם של העצם. הטיפול באוסטאופורוזיס נועד לחזק את העצם ולמנוע שברים. טיפול שאינו פרמקולוגי כולל: פעילות גופנית לחיזוק עצם-שריר, תזונה עשירה בסידן, הפסקת עישון, ירידה במשקל וטיפול במחלות רקע. במקרים חמורים, ניתן לשלב גם תוספי סידן וויטמין D יחד עם טיפולים מתקדמים כמו: ביפוספונטים, תרופות ביולוגיות וכן טיפולים הורמונליים לבניית העצם. כל הטיפולים הללו חייבים להינתן במרשם רופא מומחה, עקב תופעות הלוואי האפשריות וההתוויות הנגדיות השונות.
הכותב הינו מנהל מחלקה ומכון רקנאטי למחקר בבית החולים איכילוב, מתנדב בארגון "למענכם" בראשות חתן אות הנשיא, הרב יוסי ערבליך. זקוקים לייעוץ? חייגו *6884 "למענכם"