בדיקות הדם שיקרו לו, והוא כמעט שילם בחייו: הסיפור שכל אחד חייב לקרוא

דורון, עורך דין מצליח בן 42, מייצג רבים מאיתנו בעידן המודרני. ימיו עמוסים בישיבות ארוכות במשרד, שעות מול המחשב, וארוחות מהירות בין פגישות. למרות שהוא מודע לחשיבות הבריאות, המציאות של חיי היומיום מקשה עליו לשמור על אורח חיים פעיל באופן קבוע.

"אני מנסה להתאמן," מספר דורון, "אבל בין תיקים דחופים ופגישות עם לקוחות, קשה למצוא זמן". לפעמים הוא מצליח לשלב הליכה מהירה עם בן זוגו או ביקור בחדר כושר, אך אלה יותר היוצא מן הכלל מאשר הכלל.

המודעות של דורון לבריאותו גברה לאחר שאימו, כיום בת 78, אובחנה עם סוכרת לפני מספר שנים. "זה היה צלצול אזהרה עבורי", הוא מודה. "פתאום הבנתי שזה יכול לקרות גם לי".

בעקבות החשש, דורון החליט לעבור בדיקות דם שגרתיות. התוצאות, לכאורה, היו מרגיעות. רמת הסוכר בצום הייתה 98 מ"ג/ד"ל וערך ה- HbA1c (המוגלובין מסוכרר) שלו עמד על 5.6% - שניהם בתחום הנורמלי. דורון יצא מהמרפאה רגוע, משוכנע שהכול בסדר.

זמן קצר לאחר מכן, חבר קרוב של דורון, שעובד בתחום הטכנולוגיה הרפואית, הציע לו לנסות מכשיר חדשני בשם CGM (ניטור סוכר רציף). "הוא אמר לי שזה יכול לתת תמונה מלאה יותר של מה שקורה בגוף שלי", מסביר דורון. "הייתי סקרן, אז הסכמתי".

המכשיר, שהוצמד לזרועו של דורון למשך שבועיים, חשף תמונה מפתיעה אבל גם מטרידה:

1. קפיצות סוכר דרמטיות: לאחר ארוחות גדולות, רמות הסוכר של דורון זינקו מעל 200 מ"ג/ד"ל - הרבה מעבר לטווח הרצוי.

2. מדד GMI (אינדקס ניהול גלוקוז): 6.2%, ערך זה מצביע על מצב קדם-סוכרתי, למרות שה-HbA1c נראה תקין.

"הייתי בהלם", מודה דורון. "איך יתכן שהבדיקות הרגילות לא הראו את זה"?

כדי להבין איך יתכן פער כזה, חשוב להכיר את ההבדל בין שיטות הבדיקה:

בדיקות דם רגילות דומות ל"תצלום". הן נותנות תמונת מצב של רגע אחד בזמן.
- בדיקת סוכר בצום: מודדת את רמת הסוכר אחרי שעות ללא אכילה.
- HbA1c: מספק ממוצע של רמות הסוכר ב-3 החודשים האחרונים, אבל לא מראה תנודות.

2CGM (ניטור סוכר רציף) דומה ל"סרט וידאו", מראה מה קורה לאורך זמן, כולל עליות וירידות.
- מודד את רמת הסוכר כל 5-15 דקות, 24 שעות ביממה.
- חושף תנודות שקורות בין הארוחות ובלילה, כאלו שבדיקות רגילות מפספסות.

CGM הוא מכשיר קטן ומתקדם שמורכב משני חלקים עיקריים:

חיישן:
- מוצמד לעור, בדרך כלל בזרוע או בבטן.
- מודד את רמת הסוכר בנוזל הבין-תאי (לא בדם ממש).
- נשאר על הגוף למשך 7-14 ימים, תלוי בדגם.

משדר ואפליקציה:
- משדר את הנתונים לטלפון חכם או למכשיר ייעודי.
- מציג גרפים ונתונים בזמן אמת.
- מתריע כשרמות הסוכר גבוהות או נמוכות מדי.

במילים פשוטות: זה כמו לשים מצלמת אבטחה על הסוכר שלך. אתה רואה כל תזוזה קטנה.

ישנם מספר מכשירים בשוק עם מערכת CGM. המוכרת ביותר היא ה-Freestyle Libre של Abbott . היא מאפשרת ניטור רציף של רמות הסוכר באמצעות חיישן המוצמד לעור, שמודד את רמות הסוכר כל מספר דקות. המשתמש יכול לסרוק את החיישן עם הסמארטפון כדי לקבל את הנתונים. ישנם מכשירים רבים נוספים, כמו ה-Dexcom G6, מערכת חישת גלוקוז של Medtronic ומערכת Eversense , בה החיישן מושתל מתחת לעור למשך מספר חודשים (עד 6 חודשים). מכשירים אלו מתאימים יותר למטופלים עם סוכרת.

בנוסף, יש כיום כמה חברות, אחת המוכרות בהן היא NUTRISENSE שמורידות את הנתונים מה-CGM ומאפשרת ניתוח של התוצאות לצורך שיפור מדדי בריאות, תזונה, ירידה במשקל ועוד.

יתרונות של CGM למי שאין לו סוכרת:
1. תובנות מיידיות: רואים איך כל ארוחה, פעילות גופנית או אפילו לחץ משפיעים על הסוכר.
2. זיהוי מוקדם: אפשר לגלות נטייה לקדם-סוכרת לפני שהיא מופיעה בבדיקות רגילות.
3. דיוק משופר: מספק תמונה מלאה יותר מאשר בדיקות נקודתיות.
4. מוטיבציה לשינוי: כשרואים איך שינויים קטנים משפיעים, יש יותר מוטיבציה לאמץ הרגלים בריאים.
5. התאמה אישית: עוזר להבין איך הגוף מגיב למזונות שונים, מה שמאפשר תזונה מותאמת אישית.

חסרונות של CGM למי שאין לו סוכרת:
1. עלות: יקר יותר מבדיקות דם רגילות, ולא תמיד מכוסה על ידי ביטוחי בריאות למי שאין לו סוכרת.
2. עודף מידע: יכול לגרום לחרדה או אובססיביות לגבי כל שינוי קטן ברמות הסוכר.
3. צורך בפרשנות מקצועית: הנתונים יכולים להיות מורכבים להבנה ללא הדרכה של איש מקצוע.
4. אי נוחות קלה: חלק מהאנשים עלולים לחוות גירוי עורי קל במקום הצמדת החיישן.

כדי לקבל תמונה מלאה יותר של בריאות חילוף החומרים, מומחים ממליצים לעתים על בדיקות נוספות לצד ה-CGM:

1. RQ (מנת נשימה):
- מודד את היחס בין פחמן דו-חמצני לחמצן בנשימה.
- מספק מידע על סוג הדלק שהגוף שורף: שומן או פחמימות.
- יכול לעזור בהתאמת תזונה ותוכנית אימונים.

2. RMR (קצב חילוף חומרים במנוחה):
- מודד כמה קלוריות הגוף שורף במצב מנוחה.
- עוזר בקביעת צרכים קלוריים יומיים.
- חיוני לתכנון תזונה מאוזנת ויעילה.

שילוב של CGM עם RQ ו-RMR נותן לנו תמונה מקיפה של איך הגוף מתמודד עם אנרגיה. זה מאפשר לנו לתפור 'חליפה מטבולית' מותאמת אישית לכל מטופל.

בעוד ש- HbA1c משמש להערכת ממוצע רמות הסוכר לאורך כשלושה חודשים, מדד ניהול הגלוקוז (GMI) מה-CGM מציע תמונה יותר דינמית ומפורטת. מכיוון ש-GMI מבוסס על נתונים רציפים וישירים, והוא עשוי לעיתים להיות שונה מ-HbA1c, שאמינותו עלולה להיות מושפעת ממצבים רפואיים כמו אנמיה, מחלות כבד וכליות ועוד.

מחקרים מצביעים על כך שה-GMI עשוי להיות רגיש יותר לשינויים ברמות הסוכר, ולכן מהווה כלי אפקטיבי לאנשים שלא מציגים חריגות בבדיקות דם מסורתיות, כמו במקרה של דורון. עם זאת, חשוב להדגיש - ה-HbA1c נשאר מדד חשוב ומתוקף במיוחד למעקב ארוך טווח בבדיקת דם פשוטה וזולה יחסית.

הגילוי המוקדם של מצב קדם-סוכרתי, כמו במקרה של דורון, הוא קריטי מכמה סיבות:

1. מניעת סוכרת: טיפול מוקדם יכול למנוע או לעכב את התפתחות הסוכרת.
2. שיפור בריאות כללית: איזון רמות סוכר משפר את הבריאות הכללית ומפחית סיכון למחלות לב וכלי דם.
3. הארכת תוחלת חיים: מחקרים מראים שטיפול במצב קדם-סוכרתי יכול להאריך את תוחלת החיים.
4. שיפור איכות חיים: איזון טוב יותר של רמות הסוכר יכול לשפר אנרגיה, מצב רוח ותפקוד יומיומי.

מחקר מקיף שפורסם ב-The Lancet Diabetes & Endocrinology מצא ששינויים באורח החיים במצב קדם-סוכרתי הפחיתו את הסיכון לפתח סוכרת ב-58%. זה כמו לתפוס את הרכבת רגע לפני שהיא יוצאת מהתחנה.

"שימוש מושכל בטכנולוגיה זו, ובליווי גורם מקצועי מלווה, הינה כלי חשוב נוסף בגיוס המטופל לפעילות בריאה למניעת סוכרת ולקידום בריאותו", מסביר פרופ' אמיר תירוש מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשיבא והמנהל הרפואי של חברת BREEOOT. "היכולת לזהות מצב טרום-סוכרתי מוקדם ולעודד שינויים באורח החיים יכולה לשפר משמעותית את הבריאות העתידית. השימוש ב-CGM נותן לנו כלי חשוב להערכת איזון הסוכר בגוף, ועוזר למטופלים לראות איך שינויים קטנים משפיעים על הבריאות שלהם".

הוא מוסיף: "חשוב לזכור שאימוץ אורח חיים בריא לאורך טווח יעיל יותר מרוב הטיפולים התרופתיים הקיימים. זה לא רק על סוכרת - זה על איכות חיים כוללת".

הסיפור של דורון ממחיש איך ניטור רמות סוכר באופן עקבי יכול לחשוף סימנים מוקדמים של קדם-סוכרת שבדיקות דם מסורתיות עלולות לפספס. בעזרת שילוב של גישות שונות ברפואה 3.0 וכלים כמו CGM יחד עם תוכניות תזונה ופעילות גופנית מותאמות אישית, ניתן לזהות קדם-סוכרת מוקדם ולמנוע את התקדמותה. כמערכת לומדת ושואלת שאלות הגיע הזמן לחשוב מחדש על איך אנחנו עוקבים אחרי רמות הסוכר שלנו - לא רק כדי לנהל את הסוכרת, אלא גם בשביל למנוע אותה.

ד"ר רועי צוקר הוא מומחה ברפואה פנימית, מנהל רפואי ב"בריאות"