בשנים האחרונות, ביצים, במיוחד החלמונים, הפכו לנושא חם בדיונים סביב בריאות הלב. במשך עשרות שנים, ביצים זכו לשבחים כמזון מלא, עשיר בחומרי תזונה חיוניים. עם זאת, סיקור תקשורתי הפך את הביצים, במיוחד החלמונים שלהן, לאויב, וקשר אותן עם רמות כולסטרול מוגברות ומחלות לב וכלי דם. אבל האם המדע באמת תומך בנרטיב הזה?
סקירה עדכנית, שפורסמה בכתב העת הרפואי Cureus שכותרתה "הפרת המיתוס: ביצים ומחלות לב", מאתגרת את הרעיון הזה, ומציעה תובנות לגבי הקשר המורכב בין צריכת ביצים, פרופילי שומנים ובריאות הלב.
הבלבול לגבי כולסטרול
הסיבה העיקרית לכך שביצים זכו ליחסי ציבור גרועים היא תכולת הכולסטרול שלהן. חלמוני ביצה מכילים כולסטרול תזונתי, שנחשב מזה זמן רב כתורם לרמות גבוהות של הכולסטרול מסוג LDL, הידוע בכינויו כולסטרול "רע". LDL גבוה נקשר לטרשת עורקים, גורם סיכון מרכזי למחלות לב. הסקירה מדגישה כי בעוד שרמות גבוהות של LDL אכן קשורות לסיכון קרדיווסקולרי, לא כל חלקיקי ה-LDL הם בעלי אותה רמת סיכון. ישנם שני סוגים: LDL קטן וצפוף, המזיק, ו-LDL גדול וצף, שפחות סביר שיתרום להתפתחות מחלות לב.
מעניין לציין שהסקירה מציינת שצריכת שומן רווי, ולא כולסטרול עצמו, ממלאת תפקיד משמעותי יותר בקביעת סוג ה-LDL המיוצר בגוף. דיאטות עשירות בשומנים רוויים יכולות להגביר את ה-LDL הגדול והצף, שאינו קשור באופן משמעותי למחלות לב. לעומת זאת, דיאטות עשירות בפחמימות מזוקקות, כמו אלו המצויות במזון מעובד, יכולות להעלות רמות חלקיקים קטנים וצפופים של כולסטרול מסוג LDL. חלקיקים אלו הם המסוכנים יותר מבחינת תרומתם ליצירת רבדים טרשתיים בעורקים, כלומר הם תורמים להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
תפקידם של מזון מעובד ושמנים מזוקקים
אחת הנקודות העיקריות מהסקירה היא חוסר הדגש על האשמים האמיתיים מאחורי שיעור העלייה של מחלות לב וכלי דם: מזון מעובד, שמנים מזוקקים ודיאטות עתירות פרוקטוז. דיאטות מודרניות מתבססות באופן נכבד על ארוחות עשירות בפחמימות, משקאות ממותקים ושמני זרעים, שכולם קשורים לדלקות ולהפרעות מטבוליות. מזונות אלו, שהפכו לחלק מהתזונה הפופולרית המודרנית, נקשרו לעלייה במחלות לב, בעוד שההתמקדות בביצים האפילה על האיומים התזונתיים האמיתיים.
על פי הסקירה, מזונות מעובדים עתירי פרוקטוז ושמני זרעים משבשים את חילוף החומרים של שומנים ומעודדים דלקות, והם מזיקים הרבה יותר לבריאות הלב וכלי הדם מאשר צריכת ביצים. לדוגמה, פרוקטוז, שנמצא בדרך כלל במשקאות ממותקים ודגני בוקר, היה מעורב בהתפתחות של מחלת כבד שומני לא-אלכוהולי, הקשורה קשר הדוק למחלות לב. הסקירה טוענת שבמקום להאשים את הביצים, יש להקדיש תשומת לב רבה יותר להפחתת הצריכה של מזונות מזיקים אלה האופייניים לעת המודרנית.
היתרונות התזונתיים של ביצים
ביצים הן מזון בעל יתרונות תזונתיים רבים ביותר. החלמון לבדו עמוס בחומצות שומן חיוניות, ויטמינים מסוג A, D, E, K ו-B, יחד עם מינרלים כמו סידן, זרחן וסלניום. הן מכילות גם נוגדי חמצון כמו לוטאין וזאקסנטין, המגנים על העיניים ומפחיתים את הסיכון לניוון מקולרי. יתר על כן, חלמונים מספקים חלבונים ופפטידים באיכות גבוהה, כגון פוסוויטין (phosvitin) ו-IgY, אשר הוכחו כבעלי תכונות אנטי-סרטניות ותכונות המווסתות את מערכת החיסון.
מספר מחקרים שצוטטו בסקירה מדגימים את ההשפעות האנטי דלקתיות ונוגדות החמצון של ביצים, במיוחד כאשר הן נצרכות כחלק מתזונה מוגבלת בפחמימות. לדוגמה, אחד המחקרים הראה שחולים עם תסמונת מטבולית שצרכו שלוש ביצים ביום חוו הפחתה בסמנים דלקתיים כמו TNF ו- CRP, בהשוואה לאלו שצרכו תחליפי ביצים. בנוסף, הנוכחות של לוטאין וזאקסנטין בביצים מסייעת בהגנה מפני עקה חמצונית וחמצון שומנים, שהם תורמים מרכזיים לטרשת עורקים.
ביצים ומחלות לב
הסקירה מספקת הקשר רחב יותר, ומציינת כי ביצים היו מרכיב עיקרי בתזונה האנושית במשך אלפי שנים, הרבה לפני שחלה עלייה בשכיחות מחלות הלב. בעיות קרדיווסקולריות מודרניות הופיעו לצד צריכה מוגברת של פחמימות מזוקקות ושמני זרעים תעשייתיים, ולא של מזון מלא כמו ביצים.
מעניין לציין כי מחקרים הראו כי גם באוכלוסיות בהן צורכים ביצים בתדירות גבוהה, אין קשר ברור בין צריכת ביצים לשיעור מוגבר של מחלות לב. לדוגמה, מחקר שכלל ילדים מקסיקניים, שצורכים ביצים באופן קבוע כחלק מהתזונה שלהם, לא מצא שינויים משמעותיים בפרופילי השומנים שלהם בהשוואה לאלה שצרכו תחליפי ביצים. יתרה מכך, מחקרים אחרים הוכיחו שצריכת ביצים מתונה, אפילו בקרב אנשים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים קיימים, אינה מובילה לתוצאות שליליות.
הסקירה מדגישה כי בעוד שרמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL הן גורם סיכון ידוע למחלות לב, כולסטרול תזונתי מביצים אינו משפיע באופן משמעותי על רמות הכולסטרול בדם ברוב האנשים. כ-75% מהאנשים נחשבים ל"מגיבים נורמליים", כלומר גופם מווסת את רמות הכולסטרול ביעילות, גם כאשר הם צורכים מזונות עשירים בכולסטרול כמו ביצים. למעשה, מחקרים רבים הראו שצריכת ביצים יכולה להגביר את רמת הכולסטרול מסוג HDL , (הכולסטרול ה"טוב"), המסייע בהגנה מפני מחלות לב.
אחת הנקודות המשכנעות ביותר שהועלו בסקירה היא תפקידה של התקשורת בהנצחת המיתוס לפיו ביצים מזיקות. כותרות מרעישות לעתים קרובות מקצינות את הסיכונים הכרוכים בצריכת ביצים, תוך הקטנה או התעלמות מסכנות הרבה יותר מהותיות הנשקפות ממזון מעובד. חוסר האיזון הזה בדיווח עלול להוביל לתפיסות שגויות בציבור, ולהרחיק אנשים ממזונות מלאים עשירים ברכיבים תזונתיים כמו ביצים לטובת חלופות מעובדות מאוד, ודלות ברכיבים תזונתיים מועילים.
הסקירה קוראת להבנה טובה יותר של הדקויות הנוגעות לגורמי הסיכון למחלות לב. היא קוראת הן לתקשורת והן לציבור להעביר את המיקוד מדמוניזציה של מזונות בודדים, כמו ביצים, לטיפול בסוגיה הרחבה יותר של דפוסי תזונה לא בריאים הכוללים שמנים מזוקקים, סוכרים ופחמימות מעובדות.
לסיכום, ביצים, במיוחד החלמונים שלהן, הושמצו בשנים האחרונות באופן לא הוגן כתורמות למחלות לב. עם זאת, העדויות שהוצגו בסקירה זו מצביעות על כך שביצים הן לא הבעיה. למעשה, הן מהוות חלק חיוני מתזונה מאוזנת, ומספקות שפע של חומרים מזינים ויתרונות בריאותיים. האשמים האמיתיים מאחורי העלייה במחלות לב וכלי דם הם המזונות המעובדים והשמנים המזוקקים שהפכו למרכיבי הבסיס של הדיאטות המודרניות. הגיע הזמן להפריך את המיתוס שביצים מזיקות ובמקום זאת להתמקד בקידום מזון שלם ומזין כחלק מאורח חיים בריא ללב. ולכן, עבור רוב האנשים, ביצים הן בחירה מזינה ובטוחה.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית