רק השבוע התפרסמו נתונים בארצות-הברית שמגפת ההשמנה שם נבלמת השנים האחרונות. אלא שבישראל המצב הפוך, והנתונים מבהילים.
כך למשל, בשנת 2021 שיעור עודף המשקל בקרב בני 20-64 עמד על 34.3%. שיעור הסובלים מהשמנת יתר באותה קבוצת הגיל עמד על 25.1%. יחד, שיעור עודף משקל והשמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת בישראל עמד ב-2021 על 59.4% - גבוה בכ-2.5% מהשיעור בשנת 2013.
בחוזר החדש של משרד הבריאות שהגיע לידי וואלה, המשרד מסדיר את ניהול ההשמנה ועודף המשקל בישראל. החוזר כולל את אמות המידה לטיפול בהשמנה ומודיע על הקמתו של רשם לאומי להשמנה, שיאפשר מעקב רציף וניטור מדויק של מצב ההשמנה יחד עם קופות החולים והמוסדות הרפואיים.
"זו הפעם הראשונה שמשרד הבריאות מתווה את הדרך לניהול המחלה, כולל הקמת רשם לאומי שיאפשר מעקב מדויק", אומרת לוואלה בריאות ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. "בנוסף, יוקמו מרפאות רב מקצועיות עם סנכרון בין המטפלים ותקשורת ביניהם. אנחנו יודעים שהיום קשה לטפל בהשמנה וצריך להתמיד ולכן צריך לבצע מעטפת הדוקה יותר".
כחלק מהתוכנית החדשה, יוקמו מרפאות רב מקצועיות שיספקו טיפול הוליסטי לסובלים מהשמנה. המרפאות יכללו רופאים, תזונאים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים. בנוסף, יושם דגש על סנכרון ותקשורת בין המטפלים כדי להבטיח רצף טיפולי.
- מה אמות המידה על פי התוכנית החדשה?
"להבטיח רצף טיפולי לכלל מבוטחי מערכת הבריאות בישראל עם עודף משקל והשמנה. בנוסף, להגדיר את ההשמנה לפי מדד מסת גוף (BMI), הן למבוגרים והן לילדים, כאשר ערכים של BMI מעל 30 מוגדרים כהשמנה בדרגות שונות. להקים צוות רב מקצועי שיכלול רופא, תזונאי, פסיכולוג, פיזיותרפיסט ועובד סוציאלי. הם יעבדו במרפאות ייעודיות או באופן וירטואלי, במטרה לספק טיפול הוליסטי.
"כמו כן, הטיפולים השונים יותאמו אישית לכל מטופל ויכללו תזונה, פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי ועוד. ניתן יהיה גם לשלב טיפולים תרופתיים וניתוחים בריאטריים במידת הצורך. תוקם תשתית של חומרי הסברה אינטראקטיביים, הדרכות ושאלונים במטרה לשפר את תוצאות הטיפול ולהנגיש מידע רלוונטי למטופלים ויוקם רישום מרכזי למעקב אחר מטופלים, כאשר קופות החולים יידרשו לדווח למרכז הלאומי לבקרת מחלות על מצב המטופלים והשינויים במשקלם ובריאותם. החוזר מפרט גם על הציוד המומלץ לטיפול במטופלים עם השמנה קיצונית ועל המערך הנדרש לביצוע מעקב אפקטיבי אחר התקדמותם".
עוד אמרה ד"ר מגנאזי כי: "העלייה בשכיחות ההשמנה בישראל הוא צו השעה. אנחנו בסביבת מזון בשפע ופרסום מסיבי מסביב בעיקר האינטרנטית והטלוויזיונית בכל הנוגע להשמנה, כחלק מהצעדים הבאים של המשרד הוא שאנו רוצים לקדם רגולציה למניעת פרסום מזון מזיק. אנחנו רוצים שאנשים יבינו שהם לא לבד במלחמה הזאת".
היעד המרכזי של המשרד הוא להוריד את נתוני ההשמנה ב-5% תוך עשור. "ההשמנה בישראל היא אתגר לאומי. בין היתר אנחנו רואים כי למצב הבטחוני שמשפיע על המצב הבריאותי, יש חלק בכך בהליך ההשמנה הגובר בישראל. נכון להיום, ישראל נמצאת במקומות גבוהים של השמנה ביחס לעולם ואנחנו רואים עלייה בכך גם בתקופת הקורונה וגם במלחמה בקרב בוגרים וילדים. בנוסף, קיימים פערים סוציואקונומיים בנושא. אנשים ממעמד נמוך סובלים יותר מהשמנה".