בגיל 10, כששלפה מארון נעול בבית הוריה מדריך נישואין, נחשפה לראשונה ד"ר רות וסטהיימר, למין. מי שהפכה ברבות השנים לכוהנת הסקס הידועה בעולם ושימשה שגרירה של שבירת המוסכמות סביב השיח על מין ברחבי העולם, הלכה לאחרונה לעולמה בגיל 96, כשהיא משאירה מאחוריה מורשת מפוארת של חינוך דורות רבים. אז מה מהעצות הכי מפורסמות של ד"ר רות רלוונטיות יותר מאי פעם, ואילו מהן זקוקות לעדכון גרסה?
אין אדם שלא מכיר את השם ד"ר רות וסטהיימר, או בקיצור - ד"ר רות. הסבתא החביבה למראה, עם החיוך הקבוע על פניה והחליפות השמרניות, עמדו בסתירה מוחלטת למעל 40 שנות קריירה של שיח פומבי על סקס. ספרים, סרטוני הדרכה, אינספור הופעות בתוכניות אירוח בפריים טיים, טורים ותוכניות רדיו - ד"ר רות היתה שם כדי לתת עצה טובה על סקס ולחנך דורות רבים לחשיבה קצת אחרת על מה שהיה אסור לשיח, מחוץ לחדרי חדרים. היא היתה חלוצה, פורצת דרך ושוברת מוסכמות. הניסיון והחכמה שצברה במשך השנים הם באמת בקנה מידה אדיר, והשינוי שחוללה, הוא פנומנלי. אבל, הזמנים השתנו, וחלק מהערכים שאליהם כיוונה בשנות ה-80, ה-90 וגם מאוחר יותר, לא בהכרח רלוונטיים לזמנים שבהם אנו חיים. הנה כמה תובנות לגבי מה לגזור ולשמור ומה כדאי לגנוז.
אויה, הבושה
אחד הערכים החיובים ביותר, אם לא הראשון בחשיבותו, שד"ר רות הנחילה הוא עניין שבירת הטאבו, ביטול הבושה שבשיח אמיתי ועמוק, פומבי ולא מתנצל, על מין ויחסים אינטימיים. זה היה הבסיס לעיסוקה הציבורי. אנחנו פה כדי לדבר על זה, ומתוך השיח, להבין מה נכון ומה לא לכל אחד מאיתנו ולכולנו, כחברה.
יש תחושה שאנחנו כבר לא שם. יש שיח על סקס בכל מקום, אולי אפילו יתר על המידה, יאמרו רבים. אבל, חשוב לעמוד על ההבדל בין חשיפה לסקס לבין פתיחות לדבר על הנושא. נראה שכיום, ישנה פתיחות לכאורה, הרבה מידע זמין, אפילו הצפה במובנים מסוימים, אך הדרך לעיסוק בסוגיות של מין לעומק, בצורה בריאה, עדיין ארוכה. הבושה עדיין קיימת והיא עלולה להוות טריז בין בני זוג שלא מדברים על מה שמפריע להם, למנוע מהם לפנות לעזרה במידת הצורך, ולמנף את המשבר לחיזוק מערכת היחסים.
שיעור בחינוך מיני
ד"ר רות וסטהיימר היתה בראש ובראשונה מחנכת. היא הגיעה מרקע של תחום החינוך, עשתה שינויים מתקדמים בתחום והלכה למעשה, חינכה את כל מאזיניה וצופיה בסוגיות של יחסי מין דרך הרצאות, חומרי הסברה ועצות. לפעמים נראה כי בשנת 2024, אף אחד כבר לא צריך שיעור בחינוך מיני, אבל דווקא במציאות המורכבת שבה אנחנו חיים, יש למימד החינוך צורך גדול יותר מאי פעם.
הנוער שלנו נחשף כיום לכמויות אדירות של פורנו, שנגיש בכל מקום ברשת ללא פיקוח. התוצאה - עבור רבים מהם, כך מקיימים יחסי מין, כך מתנהגים לבן או בת הזוג. כבוד הדדי, ביטוי רגשות? זה כבר לא חלק מסרטי הפורנו. וכך, דורות שלמים גדלים עם חינוך מיני פגום מיסודו.
ד"ר רות פתחה את הדלת הזו, אבל עלינו להמשיך ולעדכן את השיח, ולהתאים אותו למציאות הנוכחית. לא להשאיר את הזירה פרוצה לחומרים ומידע לא מבוקרים, ללא הדרכה, אלא לכוון וללוות.
מייק-אפ סקס
לא מה שחשבתם: אחת העצות הידועות של ד"ר רות לבני זוג בכל העולם הייתה "להשאיר את הבעיות מחוץ לדלת חדר השינה". אני חושבת, ומעריכה שקולגות רבים יסכימו איתי, שדווקא העצה הזו, היא אולי הקשה ביותר ליישום. כאשר הבעיות נשארות מחוץ למיטה, הן למעשה מטואטאות מתחת לשטיח ונותרות לא מטופלות.
הרבה פעמים הבעיות במיטה הן מראה למה שקורה מחוץ לה. אנחנו כמטפלים נראה את זה הרבה פעמים כסימפטום, בעיה שבאה לידי ביטוי, נניח, בירידה בחשק מיני. לפעמים זה ממש בעיות של תפקוד כמו כאבים בזמן יחסי מין או קושי להגיע לזקפה ברגע שיש כעסים שלא מדברים עליהם. כעסים שבאים לידי ביטוי באופן הזה, עלולים לפגוע באינטימיות. בהחלט נעודד לגעת בדברים ולראות איך הם מתבטאים ביחסי המין בין בני הזוג. לא יהיה נכון להשאיר את זה בחוץ ולעשות את ההפרדה הזו, כעצתה של ד"ר רות, אלא ללמד את בני זוג לפתח תקשורת בונה ולפתור את העניינים לפני שנכנסים יחד למיטה.
סקס. לא רק לצעירים
ד"ר רות עודדה לקיום יחסי מין גם בגילאים מבוגרים יותר ("עד גיל 99", היא תמיד אמרה), כחלק מהשמירה על הזוגיות, תחושת הערך העצמי והמיניות. מה שנשמע כמו "נייס טו הב" לפני ארבעה עשורים, כיום הפך ליותר ויותר שכיח בקרב קבוצות הגיל הללו. היתרון הברור של התקופה הנוכחית הוא שלל אמצעים ואפשרויות מכניות, תרופתיות, ועזרים שונים שיכולים לסייע בקיום יחסים אינטימיים ולתמוך במצבים שבהם קיימת מגבלה או קושי.
יש סקס אחר
גם בתקופות שמרניות יותר, ד"ר רות שהפגינה בהרבה מובנים תפיסות עולם ליברליות ביחס לסביבה, טיפלה בחברי הקהילה הגאה והתייחסה בכבוד לסוגיות שהעסיקו את הפונים אליה על רקע זה. בראיונות שונים היא אמרה לגבי סוגיית היציאה מהארון והקבלה של הסביבה ש"אם ההורים מתקשים לקבל את זה, אז פשוט תעברו לגור רחוק". כיום, בחברה שפועלת יותר ויותר לטובת קבלת האחר, מכוונת להתאמה מגדרית והכלת השונה, על כל צבעיו, אמירה כזו לא הייתה עוברת את הגיי רדאר.
היי, להסתכל לכאן!
בהתייחס לתמורות שחלו בחברה המערבית בעשורים האחרונים, ד"ר רות הטיפה לא מעט לדור הצעיר על הקושי שלהם להרים את הראש מהמסכים ולהסתכל אחד לשני בעיניים. מאז חלפו לא מעט שנים, והעצה עומדת בעינה. גם היום זוגות צעירים או גברים ונשים שמחפשים זוגיות ואינטימיות, מוצאים את עצמם מתוסכלים מהעובדה שתרבות השיח והחיזור הולכת ונעלמת, והמסכים תופסים את מקומם של דיאלוג, תקשורת ישירה וקשר עין. מטופלים שמגיעים אלי לקליניקה מדברים על הקושי להכיר בני זוג חדשים או לקיים שיחה עם בן הזוג הקיים בעידן הזה. "כל אחד והמסך שלו" היא אמירה די רווחת ואני אומרת - שימו על השתק ופנו קצת זמן למה שחשוב באמת. עצמכם.
כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?
ד"ר רות הייתה ידועה בגישה פמיניסטית והקדימה את זמנה במובנים רבים. לאורך השנים ומול שינויי שלטון רבים בארצות הברית, היא עמדה איתנה כאחד הקולות הבולטים שעודדו נשים לעשות שימוש באמצעי מניעה והגנה על זכותן לשלוט בגופן ולבצע הפסקת הריון כשצריך.
אבל בראיון שעורר סערה תקשורתית בשנת 2015, ד"ר רות הפנתה, לכאורה, אצבע מאשימה כלפי קורבנות של עבירות מין כאשר אמרה בשידור כי נשים שלא רוצות לקיים יחסי מין עם גבר, לא יכולות לומר ש'שינו את דעתן' אחרי שנכנסו כבר למיטתו. מוחו של הגבר, כך עלה מדבריה באותו הריאיון, נמצא תחת השפעת העוררות המינית שהוא חווה. האמירה זכתה לגינוי גורף של פעילות פמיניסטיות בארצות-הברית, שהאשימו אותה בפגיעה בקורבנות ועידוד תרבות האונס. ואכן, בעידן שאחרי תנועת "מי טו" אמירה כזו היתה מעוררת כעס גדול יותר ואיננה תואמת את תפיסת העולם החברתית הרווחת של ימינו.
בזמן שלך או בזמן שלי?
עצה נוספת שד"ר רות חרטה על לוח המיטה הזוגית הייתה ההמלצה לקיים יחסי מין בעיקר בשעות הבוקר, אז רמת הטסטוסטרון גבוהה והחשק הגברי נמצא בשיאו. לפני 20,30 שנה, אפילו יותר מזמננו אנו, הבוקר של האישה הקרייריסטית, היה זמן "מקודש" ששמור לארגון הילדים, פעילות ספורטיבית, טיפוח עצמי, ועוד אינספור משימות של מולטי טסקינג. סקס לפי השעון של הגבר, קצת פחות השתלב בלו"ז.
בניגוד לעצה של ד"ר רות, אני חושבת שצריך למצוא את האיזון בין בני הזוג. את "שעת הזהב". דווקא שעות הערב, כשנכנסים למיטה יחד, מזמנות יותר את האפשרות לאינטימיות. השקט שמגיע בסוף היום והקרבה בין בני הזוג, יכולים לסייע להתגבר גם על חוסר החשק שנמצא שם בזמינות נמוכה יותר לעומת הבוקר, מועד שיכול להיות מאולץ ולא תמיד מתאים מבחינת האישה. באחד הראיונות שקיימה, התייחסה ד"ר רות ליחסים האינטימיים בינה לבין בעלה ואמרה: "פעם דיאן סוייר ראיינה אותי ושאלה את פרד בעלי 'מיסטר וסטהיימר, איך חיי המין שלך?'. פרד ענה שלסנדלר אין נעליים". ואני אומרת - אולי היא פשוט הייתה עייפה מידי באותו בוקר.
הכותבת הינה סקסולוגית במרפאה להפרעות בתפקוד המיני בקריה הרפואית רמב"ם