במשך מספר חודשים הסתובב ז', צעיר בשנות ה-30 לחייו מאזור חיפה, עם חום, כאבים בכל הגוף, ותחושה כללית רעה. למרות ביקורים חוזרים ונשנים אצל רופאים וביצוע אינספור בדיקות, הסיבה למצבו לא התגלתה. בדיקת מעקב רפואי שביצע ברמב"ם פתרה את התעלומה - חיידק שנמצא אצל רובנו, לרוב בחלל הפה, חדר אל מערכת הדם שלו וגרם לדלקת זיהומית בליבו, מצב שעלול לסכן את חייו.
דלקת זיהומית של פנים הלב (Infective endocarditis) היא זיהום שפוגע בפנים הלב ובמסתמים, לרוב נגרם על ידי חיידק שמקורו בחלל הפה או בעור. מושבות החיידק, ש"מתיישב" על מסתם הלב, יוצרות סביבן תגובה דלקתית וקרישה של טסיות הדם. תהליך זה יכול לקרות גם על גבי גופים זרים כגון מסתמים תותבים או קוצבי לב, ולבסוף גורם לנזק למסתם, הפרעה בתפקוד הלב, ולעתים תסחיפים מזוהמים שמקורם בזיהום בלב ועלולים לפגוע בכמעט כל איבר בגוף.
"שכיחות המחלה בקרב האוכלוסייה לא גבוהה", אומר ד"ר עמי נויברגר, מנהל פנימית ד' ברמב"ם וזיהומולוג בכיר במרכז הרפואי, "בין 3-10 מקרים ל-100,000 איש מידי שנה. ללא טיפול מתאים אחוזי התמותה במקרים אלו גבוהים מאוד ומתקרבים ל-100%, ולכן האבחון המדויק חשוב פה".
חצי שנה של סבל עז עד האבחנה
עבור ז', שסבל במשך חודשים ארוכים מחום בלתי פוסק ללא כל הסבר רפואי, עד שאובחן, המזל שיחק תפקיד משמעותי. "לפני כחצי שנה התחלתי לסבול מחום והזעות בלילות", הוא מספר, "הלכתי שוב ושוב לרופאי משפחה, הופניתי לבדיקות שונות, קיבלתי טיפולים שונים וכלום לא עזר. השבועות חולפים בין התורים, עוד בדיקות, עוד צילומים, עוד חשדות, אבל החום וההזעות נשארו לאורך כל הזמן, כשהם באים והולכים. בינתיים המצב הולך ומתדרדר והתחלתי לסבול גם מכאבים בסינוסיטיס, בגב, במפרקים ובשרירים, אבל לא היה אבחון.
"בבדיקת מעקב שגרתית שביצעתי ברמב"ם לבעיות לב שאני סובל מהן כבר כמה שנים, הוצע לי להתאשפז עם חשד לאנדוקרדיטיס. הרופאים ביצעו בדיקת תרבית, שאישרה את העניין, וכך אובחנתי, רק חצי שנה אחרי שהתחילו הסימפטומים. הטיפול שקיבלתי במהלך האשפוז, ולאחריו, שיפרו את המצב באופן משמעותי ואני שוב מרגיש טוב. אבל החודשים הארוכים שבהם הייתי ללא טיפול היו נוראיים. אני גם מקווה שאין נזק שהתפתח בלב. כרגע אני במעקב".
ממש באותו הזמן שבו טופל ז' ברמב"ם, הגיע באופן די נדיר, אדם נוסף עם זיהום כמעט זהה לאשפוז במחלקה הפנימית ד' ברמב"ם. "המקרה השני שבו טיפלנו, התפתח, ככל הנראה, אחרי שהחיידק חדר למחזור הדם מחלל הפה, בעקבות אירוע שבו המטופל נדקר מעצם של דג", אומר ד"ר נויברגר, "החיידקים הללו נמצאים באופן טבעי בחלל הפה שלנו, אבל כשהם חודרים לדם, הם עלולים למצוא את דרכם למסתם הלב, ומכאן הדרך לאנדוקרדיטיס קצרה. לפני גילוי האנטיביוטיקה אנדוקרדיטיס הייתה גזר דין מוות".
עצם דג שפצעה אותו בפה גרמה לחיידק להגיע ללב
עשרה ימים, בהם סבל מחום, זיעה, צוואר תפוס תחושה כללית ירודה, הספיקו לד', תושב אזור חיפה בשנות ה-60, כשהחליט להגיע לבית חולים ביום ה-11 לתסמינים: "ביצעתי מספר בדיקות בקופת החולים, אבל הן לא הניבו אבחנה ברורה ואני המשכתי לסבול", הוא מספר, "בסוף הגעתי למיון בית החולים, שם אשפזו אותי וביצעתי בדיקת תרבית. התשובה הייתה שאני עם דלקת זיהומית של פנים הלב. סביב אותם האירועים נדקרתי מעצם של דג בחניכיים בזמן שאכלתי. ההערכה היא שזה מה שהוביל לחדירת החיידק לגוף. הייתי מאושפז במשך שלושה ימים, במהלכם קיבלתי טיפול, ששיפר את מצבי בתוך שעות ספורות".
לדבריו של ד"ר נויברגר, הטיפול בדלקת זיהומית של פנים הלב הוא באמצעות אנטיביוטיקה לווריד ואחר-כך בכדורים, כשמשך הטיפול הוא תמיד ארוך מאוד (כשישה שבועות בממוצע). "הכיסוי האנטיביוטי נלחם בחיידקים ומערכת החיסון עושה את שאר העבודה. הסכנה העיקרית היא באמת פרק הזמן שחולף מהרגע שהחיידקים תוקפים את הגוף ועד לימים הראשונים של הטיפול. בזמן הזה הזיהום גורם לעתים לנזק בלתי הפיך למסתם הלב, כזה המחייב ניתוח לב והחלפת מסתם, ובזמן הזה יש סכנה לתסחיף מהלב, שיכול לגרום לאירוע מוחי או לפגוע באברים אחרים. במקרה של חום שלא נובע מסיבה "רגילה", ובעיקר באנשים שיודעים שיש להם בעיות במסתמי הלב, ביצוע בירור, הכולל לקיחת תרביות דם והדמיה של הלב, יכול להציל חיים".