בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל': עלייה בהקפאות זרע בקרב מילואמניקים

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נרשמה עלייה בבקשות להקפאת זרע בקרב מילואמניקים בישראל. תופעה זו, שאולי הייתה נדירה יותר בעבר, הפכה לנפוצה במיוחד בשנה האחרונה, כאשר רבים מהחיילים הפונים להקפאת זרע מגיעים מתוך תחושת אחריות כלפי עתידם המשפחתי במקרה שלא יחזרו משדה הקרב.

ד"ר ערן אלטמן, מנהל בנק הזרע בבית החולים בילינסון, מתאר את התהליך וההשלכות של תופעה זו, אשר משקפת את המציאות המורכבת שאיתה מתמודדים חיילי המילואים. "המילואמניקים שבאים להקפיא זרע מבינים היטב את הסיכון שהם לוקחים. הם לא אומרים במפורש שהם חוששים למות, אבל כולם מבינים את הסיבה האמיתית להקפאה", הוא אומר.

ד"ר אלטמן, רופא פוריות שמתמחה בפוריות הגבר ובטיפולי IVF, מסביר את התהליך הפשוט לכאורה, אך הכבד מבחינה רגשית שעוברים המילואמניקים הפונים לשירות. "אני לא שואל הרבה שאלות, כי התמונה ברורה. המילואימניקים שמגיעים להקפאת זרע עושים זאת מתוך תחושת אחריות כלפי העתיד שלהם ושל משפחתם. בדרך כלל, יוזמת את התהליך בת הזוג או בהתייעצות יחדיו".

הקפאת הזרע מתבצעת בצורה מוקפדת, כאשר נדרשות חמש מנות זרע כדי להבטיח שימור לשנים רבות. העלות של התהליך הוא כ-1,000 שקלים לשנה של אחסון עם הסדרים שונים של קופות החולים. לדברי ד"ר אלטמן, "הזרע המוקפא יכול להחזיק במשך שנים רבות. אנחנו בודקים כל מנה כדי לוודא את איכותו - לא רוצים להקפיא 'חתול בשק'."

בנוסף לעלייה בהקפאות זרע בקרב מילואמניקים, חלה גם עלייה במודעות להנצלת זרע לאחר המוות. ד"ר אלטמן מציין כי במהלך השנה האחרונה של המלחמה בוצעו 36 הנצלות זרע מחיילים שנהרגו בבית החולים, תהליך שמבוצע בשיתוף עם מחלקת הנפגעים של צה"ל. "במקרים רבים, המשפחות פונות אלינו כדי לשאול מה ניתן לעשות עם הזרע של יקיריהם. הנושא הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהדיון הציבורי על שימור פוריות, לא רק בקרב נשים אלא גם בקרב גברים".

לדבריו, כאשר המשפחה יוצרת קשר לאחר המוות, המקרה מקבל ממד אישי ורגשי. "זה הרבה יותר קשה, כי אתה מתוודע למקרים רק לאחר המוות. המעורבות הרגשית נכנסת כאשר המשפחה מתחילה לשאול שאלות ולקבל החלטות על העתיד."

מלחמת 'חרבות ברזל', שנמשכת כבר קרוב לשנה, הובילה להעמקת החרדה בקרב חיילי המילואים ובני משפחותיהם. בניגוד לסבבי לחימה קצרים שהיו בעבר, המלחמה הנוכחית מתאפיינת באי ודאות מתמשכת, מה שמביא יותר ויותר גברים צעירים ונשואים להקפיא את זרעם מתוך חשש לחייהם.
ההקפאה לא נובעת רק מתוך פחד ישיר מהמוות, אלא יותר מתוך הרצון להותיר אחריהם אפשרות להקמת משפחה במקרה הכי גרוע. "זה כמו תעודת ביטוח," מתאר ד"ר אלטמן. "חיילים באים לפעמים במדים, לפעמים על אזרחי, ולפעמים בעקבות אירוע טראומטי במילואים שגורם להם לחשוב על זה."

בעבר, נושא הקפאת הזרע נחשב לנושא מביך עבור גברים רבים, אך כיום, לאור המלחמה והמצב הביטחוני, נראה שהוא הפך לנפוץ הרבה יותר. "אין בושה בעניין הזה", אומר ד"ר אלטמן.

"אמנם, המילואמניקים לא תמיד מספרים על כך לחבריהם, אבל כשהם מגיעים אלינו, הכל מאוד פתוח. אנחנו מדברים על זה באופן ישיר, והם מבינים את החשיבות." המעבר מנושא שנחשב רגיש לאחד שנדון בגלוי, מסמל את השינוי החברתי הרחב יותר סביב נושאי פוריות ושימור הזרע. "אנחנו רואים מגמה של גידול לא רק בקרב חיילים, אלא גם בקרב כלל האוכלוסייה שמבינה את החשיבות בשימור הפוריות", מסכם ד"ר אלטמן.