מקצוע הרפואה נרכש בעמל ולאחר שנות לימוד רבות. בחינות הרישוי במקצועות הרפואה הן בחינות שעל בוגרים שסיימו את לימודיהם בחו"ל (60% מהסטז'רים) לעבור לפני קבלת רישיון לעסוק ברפואה. בוגרי הארץ נבחנים בבחינות ארציות בסיום הלימודים. המסיימים בהצלחה ימשיכו לשנת ההכשרה המעשית היא שנת הסטאז''. רבים מבוגרי הרפואה בחו"ל הם תלמידים טובים ויעברו את בחינת הרישוי בהצלחה. הם ימשיכו בהכשרה בדיוק כמו עמיתיהם בוגרי הארץ ויהיו כפופים אף הם למנגנוני הבקרה במהלך ההתמחות.
לאחרונה פורסם כי המשטרה עצרה ארבעה חשודים, בהם שני רופאים, בחשד לניהול מערך שעסק בסיוע לנבחנים ברפואה בבחינות הרישוי. דווח כי נתפסו 12 נבחנים עם ציוד אלקטרוני שמטרתו, לכאורה, לסייע בידיהם לפתור את שאלות הבחינה. שנה קודם פורסם כי שאלות מבחינת הרישוי דלפו בקבוצות וואטסאפ פנימיות לקראת הבחינה. ההודעות והגילויים על טוהר בחינות הרישוי אינן חדשות.
עוד בשנת 1994 התקיים דיון בבית המשפט לאחר שזוג שעסק בתרגום בחינת הרישוי לשפה זרה נחשד בהפצת תוכן הבחינה. בעקבות ערעורם על גזר הדין הם הואשמו בסעיף "הוצאת מסמך ממשמורת" ולא ב"גניבת מסמך". עצם המעשה הנפשע (הפצת השאלות לנבחנים) לא נהדף בערכאה.
לאורך שנים עלו טענות, בפורמים רבים, ע"י רופאים בכירים ומנוסים, כי חלק מהמשתלמים אשר עברו את בחינת הרישוי, הם חסרי ידע בסיסי (לעיתים קיצוני) כנדרש מסטודנטים שאך סיימו לימודיהם. רבים תהו על הפער בין רמת הידע הנמוך המופגן במהלך ההשתלמות לעובדה כי המשתלם הצליח לעבור את הבחינה. החשד כי מקצת הסטז'רים עברו את הבחינה באופן חריג קיננה בלב רבים. אין אלא לשער כי חלק קטן מאלה "זכה" ברישיון לעסוק ברפואה בישראל באופן מפוקפק.
ניסיון להכשיל מקצת מהמשתלמים הללו נתקל לעיתים בניסיונות מהרמה הממונה להקל "מרוע הגזירה" ע"י שליחתם להשתלמות חוזרת במחלקה אחרת או בניסיון לשכנע את מנהלי המחלקה כי אולי החמירו בהערכתם ואולי ניתן להקל מהביקורת.
כך במשך השנים "זלגו" למערך הרפואה בישראל רופאים הלוקים ברמת ידע מחפירה ובאופן שעלול לסכן את שלום הציבור. חלקם מצאו דרכם להתמחות במהלכה מתקיימים מנגנוני הערכה ובקרה נוספים אשר אמורים לנפות את הבלתי מתאימים.
לאור העובדה כי בישראל קרוב למחצית מרופאי המשפחה אינם מומחים, נתון שאינו משתנה לאורך השנים, ניתן לשער כי חלק מהרופאים לא עבר את מנגנון הסינון וההערכה בתקופת ההתמחות והוא פועל במרחב הציבורי כשגוף הידע והמיומנות שלו אינו כנדרש.
מנגנון הרישוי במקצועות הרפואה במדינות רבות (בעיקר במדינות בהן רופאינו משתלמים במהלך הקריירה) הוא נוקשה ולא מתפשר. ידיעת השפה היא חובה ושליטה ברזי הרפואה נבחנת בבחינות קפדניות ומוקפדות. עריכת הבחינה וניהולה מופקד בידי צוות קבוע ומקצועי שזה לו תחום העיסוק העיקרי. רפורמת יציב (דירוג בתי הספר לרפואה בחו"ל וביטול ההכרה של משרד הבריאות של חלקן) האמורה להיכנס לתוקפה בשנת 2025 אולי תביא לשיפור המצב בעתיד.
המצב הנוכחי בו לעיתים קרובות (מידי) מתגלעות תקלות בטוהר הבחינות מחייבת בחינה מחודשת של מתכונת בחינות הרישוי למקצועות הרפואה בישראל ובאופן שהן מתבצעות. הססנות ודחיינות בפעולה נמרצת לשדרג את בחינות הרישוי והפיקוח עליהן עלולים לסכן את שלום הציבור. לאור ניסיון העבר יש מקום לדאגה.
פרופ' יורם קלוגר, לשעבר נשיא האיגוד הבינלאומי לכירורגיה דחופה