משאף ונטולין מועיל או מסוכן לחולי אסתמה? תתפלאו

אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה שבדרך כלל נגרמת כתגובה לגירוי רירית דרכי הנשימה ע"י אלרגן או חומר נשאף מזהם. תאי הדלקת חודרים לדרכי הנשימה, גורמים לגירוי והפרשת ריר מוגבר ובכך נגרמת היצרות אשר גורמת לתחושת מחנק והתקפי קוצר נשימה וצפצופים. מחלת האסתמה מתאפיינת בתקופות הפוגה (רמיסיה) בהן אין כמעט תסמינים, ובתקופות התלקחות בהן מופיעים תסמינים חמורים יותר.

אסתמה היא אחת המחלות הנפוצות ביותר - על פי הערכות עד 29% מהאוכלוסייה סובלים ממחלה זו. אולם למרות השכיחות הגבוהה של המחלה, בקרב הציבור רווחות תפיסות שגויות ומוטעות על אסתמה. האם לחולים מותר להתאמן? אפשר למות מאסתמה? באביב סובלים יותר? והאם ניתן להחלים אי פעם? כדי להפריך כמה מיתוסים, ריכזנו מספר עובדות שחשוב להכיר על אחת המחלות השכיחות ביותר.

אסתמה היא מחלה כרונית שלא ניתן לרפא אותה, ולמעט מחקר אחד שהראה שב-15% מהחולים האסתמה נעלמת תוך 5 שנים, אין עדיין מספיק מידע מהימן לגבי ריפוי של האסתמה.

אולם חומרת התסמינים משתנה מאדם לאדם וגם משתנה אצל האדם עצמו. כלומר, יכולות להיות תקופות יותר טובות ותקופות פחות טובות מבחינת תסמינים ואיזון האסתמה.

אסתמה על פי רוב מופיעה לראשונה בילדות, אבל היא יכולה להופיע גם בגילאים מאוחרים יותר. קיימים מקרים בהם אדם יחווה מספר התקפים חמורים בילדותו אך אלו יופיעו לעתים נדירות יותר, בבגרותו. ישנם מקרים שאנשים סבורים שהם סובלים מאסתמה על סמך אבחנה שגויה שניתנה בילדות, והאסתמה שלהם "נעלמה" בבגרות" אולם סביר להניח שהם סבלו מתגובה אלרגית או ממחלה זיהומית חולפת ולא מאסתמה.

חולי אסתמה רבים חווים החמרה בתדירות ובעוצמת ההתקפים בזמן חילופי עונות ובזמן שינויים פתאומיים במזג האוויר. הדבר מוכר בישראל במיוחד בתקופה זו של השנה, האביב. אנשים עם אסתמה אלרגית (סוג של אסתמה שמתפתחת כתוצאה מחשיפה לחומרים מעוררי אלרגיה) חווים התלקחות של תסמינים עקב פיזור אבקני הצמחים באוויר, פריחת עצים וגדילת עשבים או חשיפה לזיהומים. בנוסף, הופעת אוויר חם ולחיכולוחשיפה לאוויר קר במיוחד כמו אוויר ממזגן יכול גם להצר את דרכי הנשימה. לכן חולי אסתמה צריכים להקפיד במיוחד להימנע מחשיפה לאלרגנים סביבתיים באביב בפרט, ובעונות המעבר בכלל.

רוב מקרי האסתמה בילדים קשורים בנטייה לאלרגיות. בחלק גדול מהמקרים האסתמה מופיעה לצד נזלת אלרגית. גם תסמינים אלרגיים אחרים, לדוגמת אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) ודלקת אלרגית של הלחמיות מופיעים בשכיחות גבוהה בקרב ילדים. עם זאת, אסתמה במבוגרים לא תמיד תלויה בתגובה אלרגית.

להפך, טיפול בונטולין בלבד הוכח כמעלה תמותה במטופלים עם אסתמה.

הטיפול באסתמה מתחלק לשנים: טיפול אחזקתי מונע וטיפול בהתקפי תסמינים. הטיפול המונע מבוסס על שילוב של הימנעות מגורמים העלולים להביא להתלקחות כמו עישון, אלרגנים סביבתיים, זיהום אוויר,הקפדה על משקל תקין והפחתת רמות לחץ ומתח נפשי ובמקביל הפחתה של התהליך בדלקתי בדרכי הנשימה ע"י שימוש קבוע במשאף המכיל תכשיר נוגד דלקת (מבוסס סטרואידים) שלרוב משולב עם תכשיר אשר מרחיב סימפונות.

דווקא המשאף המוכר - "ונטולין" שאמנם עשוי להקל על הנשימה במהירות בזמן התקף, אינו פועל נגד התהליך הדלקתי בדרכי האוויר ודווקאשימוש תכוף בובו יכול להעיד שהתהליך הדלקתי בדרכי הנשימה פעיל ולא מאוזןכך שהאסתמה אינה מאוזנת כראוי.

באסתמה קשה, כלומר אסתמה שמתבטאת בתסמינים תכופים וצורך תדיר בונטולין על אף טיפול מקסימלי במשאפים וצורך בסטרואידים מערכתיים דרך הפה או הווריד, פותחו מספר טיפולים ביולוגיים שנועדו לטפל בחולי אסתמה עם התקפים חמורים. הטיפול מתבצע באמצעות נוגדנים מיוחדים ומדויקים המוזרקים לגוף ובכך מתנגדים לחומרים הפעילים בתהליך הדלקתי"אינטרלוקין 5" ובכך גורמים לאיזון מיטבי של המחלה.

סטרואידים נשאפים נכנסים בשאיפה לדרכי הנשימה ופועלים מקומית על התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה. להבדיל מסטרואידים מערכתיים (דרך הפה או הוריד), החדירה וההשפעה על שאר הגוף הינה מינימלית. עם זאת, מכיוון שחלק מהתכשיר במשאף יכול להידבק ללשון וללוע ולגרום לתופעות לוואי מקומיות של סטרואידים כגון פטרת בפה, ממליצים לשטוף את הפה היטב אחרי נטילת המשאף.

פעילות גופנית טובה ומועילה לבריאות האדם ואף הוכח שהיא מסייעת לטיפול באסתמה ולהפחתת חומרת ההתקפים. ישנה תפיסה שגויה שלחולי אסתמה אסור להתאמן, משום שקיים חשש שהפעילות הגופנית עלולה לעורר התקפים. התפיסה הזו השתרשה בציבור עד כדי כך שמחקר שהתפרסם לפני מספר שנים ב-Journal of Clinical Medicine מצא שחולי אסתמה נוטים להפחית בפעילות גופנית בצורה משמעותית. אומנם פעילות גופנית עלולה לגרום להחמרת התסמינים בקרב קבוצה מסוימת של חולים , אולם גם אלו יכולים להתאמן במידה ויקפידו על הפסקות סדירות למנוחה, ונטילת משאף מניעתי כחצי שעה טרם הפעילות הגופנית.

צפצופי נשימה הם קול גבוה וצורם שנוצר עקב היצרות צינורות הנשימה, הגורמת לזרימת האוויר להיות מוגבלת בדיוק כמו שמרוקנים בלון מאוויר דרך פיה צרה. צפצופי נשימה באסתמה מתרחשים כתוצאה מהיצרות דרכי הנשימה עקב התגובה הדלקתית. עם זאת, צפצופי נשימה יכולים להישמע גם בזמן מצבים רפואיים שונים שגורמים להיצרות בדרכי הנשימה כמו זיהומים נשימתיים, דלקת במיתרי הקול, חדירת גוף זר אל דרכי הנשימה ומחלות דרכי נשימה משנית לעישון ואפילו בבעיות לב.

התרופות הן חלק אינטגרלי מהטיפול באסתמה. במידה שאדם מפסיק את הטיפול התרופתי הוא לא יחווה תהליכי גמילה כפי שחווים אנשים הנוטלים חומרים ממכרים. החומר הפעיל במשאף אינו ידוע כממכר והוא במינון נמוך שנעלם מהגוף לאחר 24 שעות. הטיפול התרופתי באסתמה המבוצע באמצעות המשאף אינו מפתח תלות כימית בגוף.. עם זאת, לא מומלץ להשתמש במשאף שלא לצורך ותמיד צריך לכוון למינון המינימלי בו המשאף שומר על אסתמה מאוזנת ללא התקפים.

קיימת נטייה שגויה שאסתמה היא מחלה שאינה מסוכנת. אסתמה שלא מטופלת באופן סדיר עלולה להביא לסכנת חיים. לצערנו, גם התקף אסתמה בודד שלא מלווה בטיפול מהיר יכול לגרום להיצרות קריטית של דרכי האוויר ולהגיע למוות במיוחד במטופלים עם אסתמה קשה ולא מאוזנת.עם זאת, חשוב להדגיש שרק כ-5% מהחולים סובלים מאסתמה קשה. רוב החולים חווים תסמינים קלים. אם הם מקפידים על הטיפול הקבוע ומצמצמים חשיפה לגורמים שעלולים לגרום להתלקחות המחלה או גורמים שפוגעים בדרכי האוויר כמו עישון וזיהום אוויר הם יכולים לחיות היטב לצד המחלה.

בקרב הסובלים מאסתמה קשה ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וירידה משמעותית בתפקודי הריאות. לכן חשוב להקפיד לבצע בדיקות שגרתיות אצל הרופא המטפל ולהקפיד על נטילת הטיפול התרופתי.

חולי אסתמה רבים יכולים לא לחוות התקף במשך שנים רבות. עם זאת, חשוב להדגיש שגם אלו שלא חוו תסמינים במשך תקופה ארוכה צריכים לשמור על משאף זמין ובהישג יד.

כמו כן, מאחר וישנם סוגים רבים של משאפים אשר מתופעלים בצורה שונה, לעיתים המטופל יכול להתבלבל ולא ליטול את משאף בצורה נכונה מבחינה טכנית. על כן, אני מקפידה לבקש ממטופלים להביא את המשאף האישי שלהם לבדיקות השגרתיות, כדי לבחון את תפקודו ואת היכרות המטופל באופן השימוש בו. מעבר לכך, חשוב לזכור שלא כל התקף אלרגיה או צפצוף נשימה מעיד על אסתמה. יש לגשת לבדיקה רפואית עבור כל תסמין חשוד, ולא להזניח את הבריאות.

הכותבת הינה מומחית במחלות ריאה, ורופאה בכירה במכון הריאות ואחראית מרפאה אסתמה קשה בקריה הרפואית רמב"ם