"אפקט הריווח": השיטה הכי טובה לשיפור הזיכרון

לזכור את מה שאנחנו לומדים יכול להיות אישו לא קטן ובעיקר אם יש צורך בשינון של חומר רב. אבל לאנשים עם הפרעות קשב, נושא השינון והזיכרון יכול להיות הרבה יותר מאתגר, משום שקשיי הקשב גורמים לקשיי זיכרון. לכן, מודעת ויישום טכניקות מיטיבות, מאוד חשובים. לא כל הטכניקות מתאימות לכולם ולכל אדם יש יכולת לימודית שונה (שמיעתית, חזותית או תנועתית), אבל יש דבר אחד משותף שנמצא במחקר חדש.

במחקר שבוצע בסדרת ארבעה ניסויים שכללו 341 משתתפים, עלה כי כדי ללמוד טוב ולזכור את המידע באופן יותר אפקטיבי, כדאי לאמץ את "אפקט הריווח". אפקט הריווח מוכיח כי למידה היא אפקטיבית יותר כאשר היא חוזרת על עצמה במפגשים מרווחים ולא צפופים. כלומר ככל שנרווח בין זמני הלמידה, כך נחזק את הזיכרון. מסקנות אלו הוסקו בניגוד לדעה ולנטייה שלנו במקרים רבים, לדחוס למידה בזמן קצר, למשל לפני מבחן.

"אפקט הריווח" אומר שלמידה בחלקים עם הפסקות ביניהם, יעילה יותר מלמידה רצופה, וזה מתחבר לתיאוריית העומס הקוגניטיבי שאומרת שהמוח שלנו לא יכול להחזיק הרבה מידע בזמן קצר. על כן דחיסה של החומר הנלמד לא אפקטיבית ותגרום לשכחה שלו במהרה (כמו למשל מייד אחרי המבחן, במקרה הטוב).

סיבה נוספת לאפקטיביות של "אפקט הריווח" היא שמשאבים מתרוקנים במהלך פעילות קוגניטיבית, אך מתחדשים במנוחה. "אפקט המנוחה" הנו גרסה נוספת של "אפקט הריווח", אשר נבדק בעבודת המחקר. באפקט זה רואים כי מנוחה קצרה לאחר למידה, משפרת את הזיכרון.

כאשר לומדים חומר מורכב, הזיכרון עמוס, ולכן מנוחה מאפשרת לו להתאושש ולעבד את המידע בצורה יעילה יותר. בחזרה על החומר, גם בזמן שהחומר הנלמד פשוט יותר, המוח עשוי לחזור עליו באופן אוטומטי במהלך מנוחה, מה שמוביל לשיפור בזיכרון

בסדרת 4 ניסויים שכללו 341 משתתפים, נחקרו הקשרים בין "אפקט הריווח", הידלדלות משאבי הזיכרון וחזרה שכלית, תוך התמקדות במיוחד באופן שבו דינמיקות אלו מושפעות ממורכבות המשימה כפי שהוגדרה על ידי אינטראקטיביות בין מרכיבי המידע. אלה ממצאי המחקרים:

מחקר ראשון הראה שחומרים בעלי אינטראקטיביות גבוהה יותר בין מרכיבי המידע השפיעו יותר על זיכרון העבודה.

מחקר שני מצא כי "אפקט הריווח" הגורם לשיפור בזיכרון עשוי לנבוע מחזרה שכלית המתרחשת במהלך תקופות מנוחה.

מחקר שלישי התמקד בלומדים פחות בקיאים, שעבורם המידע היה בעל אינטראקטיביות גבוהה בין מרכיבי המידע.

מחקר רביעי שבדק לומדים בקיאים יותר, שעבורם אותו מידע היה בעל אינטראקטיביות נמוכה יותר בין מרכיבי המידע, מצא כי שני האפקטים נעלמו. כלומר, התוצאות הצביעו על כך שהזיכרון רגיש יותר לחומרים בעלי אינטראקטיביות גבוהה בין מרכיבי המידע.

ד"ר שירלי הרשקו היא פסיכותרפיסטית, מומחית בכירה בתחום הקשב, מאבחנת ומטפלת