מתי בפעם האחרונה יצאתם אל הטבע, וליתר דיוק - לחורשה או ליער? נסו לחשוב על התחושה שמעניק טבע שכזה, לרוגע ולשלווה. הרעיון של חיזוק הקשר בין האדם לטבע אינו חדש, והוא הולך ומתפתח ואף מקבל הכרה רשמית ככלי יעיל להתמודדות עם טראומות, ופיתוח חוסן מנטלי בכללותו.
זה 20 שנה שדותן חיים מוציא מסעות טיפול בטבע ללוחמי צה"ל וכוחות הביטחון ולנפגעי פוסט־טראומה, כחלק מפעילות מרכז FLOW שאותו הוא הקים יחד עם שותפו רותם ינאי. בשנהה האחרונה מאז אירועי ה-7 באוקטובר התעצם הצורך בפיתוח חוסן והתמודדות עם טראומה, ובמקביל - התגברה גם ההכרה בדרכי טיפול אינטגרטיביות. בימים אלה מקימים דותן חיים ורותם ינאי במכללת רידמן בית ספר לתרפיה בטבע ולמדעי האושר, שבמסגרתו הם יקנו הכשרה מעשית לטיפול בטבע, ביערות ובמערות.
מה זה מקלחות יער?
דותן חיים (53), מספר שהחיבור לטבע החל כבר בילדותו בטבריה, אז היה פעיל בצופי ים בכנרת. בבגרותו הוא טייל בעולם. לישראל הוא שב ללימודי מדעי ההתנהגות בתוכנית ניסיונית שפעלה באופן דמוקרטי במכללת רופין, שם הכיר את פרופ' ויקטור פרידמן - שחשף אותו לתחום. משם המשיך חיים ללימודים בבריסביין שבאוסטרליה, והתמחה בטיפול באמצעות טבע ואתגר. "יש באוניברסיטת Griffith פקולטה לפנאי (leisure), עם התמחות ייעודית. לאוסטרלים ולניו זילנדים יש חיבור לעבודה בטבע, והוא נובע ממסורת האבוריג'ינים והמאורים, שחלק ממנה אנחנו מיישמים עד היום. עם הזמן חוויתי בעצמי את העבודה בטבע וראיתי שזה עובד. היום זה כבר לגמרי לא טרנד - העולם כולו מאמץ זאת כתחום אקדמי".
ב-2004 סיימתי את הלימודים, חזרתי ארצה והתחלתי לעסוק בזה בכל מיני מסגרות, אז גם פתחתי את FLOW יחד עם השותף שלי, רותם ינאי. יחד אנחנו מכשירים מנחים לטיפול ולפיתוח חוסן באמצעות הרפתקה. שיתוף הפעולה שלנו היום הוא עם מכללת רידמן".
דגש מיוחד מעניק חיים ליער, וליתר דיוק לעצים. "עד לפני 7־8 שנים כולנו ידענו שנחמד לנו בטבע, אבל לא ידענו להגיד מה בדיוק עובד לנו שם. פרופ' קינג לי היפני חקר במשך שנים את המושג 'מקלחות יער' (ביפנית: שינרין יוקו) וגילה שעצים, והכוונה לכולם - החל מפארק הירקון או יער של קק"ל, ועד הסקויה בפארק יוסמיטי בארה"ב - מפרישים פיטונצידים, חלקיקים מיקרוסקופיים שכשאנחנו נושמים אותם הם מורידים את רמות הלחץ, את רמות הסוכר, ובכלל משפרים את מערכת החיסון. המונח 'מקלחות יער' קיים ביפן מימי הסמוראים, ובשנים האחרונות הוא קיבל אישוש אמפירי. יש ביפן יערות מרפא של ממש, וקיים פרוטוקול מסודר שאותו נלמד בקורס".
כמה זמן צריך להיחשף כדי שזה יהיה יעיל?
"מינימום שעתיים, מקסימום - אין סוף. אבל הפרוטוקול ברור - ללא טלפונים, למשל. את הכול אנחנו מלמדים בקורס. כל המסעות שהוצאנו, ויש היום לא מעט עמותות שעושות את זה, כוללים יומיים שלושה של מקלחות יער. וזה עובד".
כיצד השפיעה השנה הקשה האחרונה על התחום?
"בצורה משמעותית. אירועי ה־7 באוקטובר לא הסתיימו; אנחנו לא בפוסט טראומה - אנחנו עדיין בטראומה, וזה מצריך גם טיפול קבוצתי. מה גם שהטראומה עצמה נחוותה בקבוצות ביישובי העוטף, בצפון, ובקרב חיילים שיצאו מעזה וחוו את זה כיחידות לוחמות. כשאנחנו חווים אירוע טראומטי ביחד - היכולת לעבד אותו חייבת להיות בקבוצה כדי להשלים את הפאזל. כשטיפול מתרחש במרחב לא שיפוטי, מקום פתוח - הוא נחווה אחרת".
בשנים האחרונות ביקר חיים בחו"ל, בין היתר ברומניה, אליה לקח הלומיי קרב, למשל אחרי צוק איתן. כך הוא הגיע עם איציק סעידיאן, שסיפורו נחשף בתוכנית עובדה. "כשאתה מעבד, מדבר ושוהה במרחב ירוק, החוויה מחווטת מחדש בצורה מיטבית ברמה הסינפטית", מסביר חיים, "ניאופיליה היא אהבת החדש ויש בה גם משהו שעוזר לחבר אחרת את הסיפור הנרטיבי במקום שונה ולא שיפוטי".
עם זאת, חיים מציין כי אם מטופל בוחר לחזור למרחב סגור - זה גם בסדר. "אם מישהו מעדיף לשהות בכוך בעץ אלון - נחייה גם עם זה. אבל הרוב מרחיב את המרחב הטבעי ומשם אנחנו מתחילים לעבוד".
מה קורה בטיפול עצמו?
"אנחנו עובדים המון עם משחק ועם אמנות. יש מתודה שנקראת סולו, שבה מוצאים מקום נעים ורגוע בטבע שם למשל מבצעים משימות כמו לתאר מה קורה במרחב של 30 על 30 ס"מ - זה דורש להפעיל חושים - ראייה, שמיעה, טעם - כל מה שעוזר להיות בכאן ובעכשיו. זו יכולת שקשה למי שחווה טראומה, אבל גם לכל אחד אחר - כל מי שחי בישראל חווה המון מחשבות טורדניות, בעיקר היום. מי שהיה במקום טראומטי חווה את זה שוב ושוב".
הכלים עוזרים למטפלים עצמם?
"בהחלט. התוכנית המיועדת ברידמן היא תוכנית בת שנה, ויש בה 250 שעות - היא הכי אינטנסיבית ופרקטית בישראל - ואנחנו נחווה בה את כל המתודות והתרגילים בתחום בצורה התנסותית. התרגילים מתקיימים ביער. הקורס של קמפוס חיפה למשל, יתנהל ביערות הכרמל, הקורס בקמפוס תל אביב יהיה ביער בן שמן. הבוגרים והבוגרות יקבלו תעודה רשמית של מנחה בכירה בתרפיה בטבע".
חיים מבקש להדגיש את החוזקות הפרקטיות של התחום. "הבוגרים שלנו, וזה קורה כבר היום, יוכלו לעבוד עם מגוון אוכלוסיות: נוער בסיכון, נפגעי פוסט-טראומה, בנות ובני זוג של מילואימניקים - כלומר, כל אחד במדינה הזו וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים היום".
הלימודים מתאימים גם למטפלים שרוצים העשרה?
"מהניסיון שלנו זה מתאים לרבים - מורים לשל"ח, עובדים סוציאליים, מטפלים שרוצים עוד כלים, ומי שמגיע מתחום הטבע. יש לנו בוגרים שהגיעו מקק"ל ומהחברה להגנת הטבע, יש אגרונומים - כל מי שרוצים להרחיב ולהעשיר את העבודה בטבע, את עולמות ה-Well being המעשי שתופסים תאוצה בכל העולם, ואת הדרכים לפתח חוסן. לימודי תרפיה בטבע ומדעי האושר, הם כאמור כבר לא טרנד ובטח לא תחום רוחני של 'מחבקי עצים'. הם פרקטיקה לכל דבר".
זה לא יומרני לדבר על מונח כמו "מדעי האושר"?
"היום כבר יודעים שפסיכולוגיה חיובית היא הזרם החמישי בפסיכולוגיה. די לראות את כמות הספרות בנושא ואת ההתייחסות ל-well being. אפשר להסתכל על החיים מהמקום הקשה, אבל אפשר גם להתמקד בזווית של צמיחה וחוסן. אפילו כשמדובר בצמיחה פוסט־ טראומטית".