בחקלאות המודרנית, נעשה שימוש מוגבר בחומרי הדברה לצורך הגנה על יבולים מפני מזיקים, עשבים שוטים ומחלות. עם זאת, מחקר מקיף שפורסם לאחרונה ב- Frontiers in Cancer Control שופך אור על הצד האפל יותר של שימוש בחומרי הדברה, וחושף קשר משמעותי בין חשיפה לחומרי הדברה וסיכון מוגבר לסרטן.
המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת רוקי ויסטה ומבית הספר לרפואה של מזרח וירג'יניה, בחן את הקשר שבין דפוסי שימוש בחומרי הדברה לשכיחות סרטן ברחבי ארצות הברית. הממצאים מדגישים את הצורך הדחוף במדיניות בריאות הציבור כדי לטפל בסיכונים הכרוכים בחשיפה לחומרי הדברה, במיוחד באזורים עם פעילות חקלאית אינטנסיבית.
בעוד שהקשר בין חומרי הדברה מסוימים לסרטן הוצע במחקרים קודמים, המחקר הנוכחי הוא הראשון להעריך באופן מקיף את הקשר בין שימוש בחומרי הדברה לסרטן בקנה מידה ארצי. המחקר השתמש בשיטת ניתוח סטטיסטית חדשנית כדי לסווג דפוסי שימוש בחומרי הדברה על פני מחוזות שונים בארה"ב ולאחר מכן בחן דפוסים אלה מול נתוני מקרי סרטן, תוך התאמה לגורמים מבלבלים שונים כגון שיעורי עישון, מצב סוציואקונומי, ושימוש חקלאי בקרקע.
גישה זו משמעותית במיוחד מכיוון שמעבר להתמקדות המסורתית בחומרי הדברה בודדים או אוכלוסיות ספציפיות, כגון חקלאים, היא מאפשרת להעריך את ההשפעה הרחבה יותר של חשיפה לחומרי הדברה על קהילות שלמות. על ידי התחשבות בנתונים ברמת המחוז, החוקרים הצליחו להציג בצורה מדויקת יותר את האופן שבו שימוש בחומרי הדברה נמצא בקורלציה עם שכיחות הסרטן באוכלוסייה הכללית.
ממצאים מדאיגים: חומרי הדברה ושכיחות סרטן
תוצאות המחקר מדאיגות ומאירות עיניים. החוקרים מצאו ששימוש גבוה יותר בחומרי הדברה קשור עם שכיחות מוגברת של מספר סוגי סרטן, כולל לוקמיה, לימפומה שאינה הודג'קין, סרטן שלפוחית השתן, סרטן המעי הגס, סרטן הריאות וסרטן הלבלב. במקרים מסוימים, הסיכון לסרטן הקשור לחשיפה לחומרי הדברה היה דומה לסיכון הקשור לעישון,שהוא גורם מסרטן ידוע.
אחד הממצאים הבולטים ביותר הוא ההתפלגות הגיאוגרפית של הסיכון לסרטן. המחקר מדגיש כי אזורים עם ייצור חקלאי אינטנסיבי, במיוחד המערב התיכון בארה"ב, הם נקודות חמות לסיכון מוגבר לסרטן עקב חשיפה לחומרי הדברה. מדינות כמו איווה, אילינוי, נברסקה, מיזורי ואוהיו, שהן יצרניות תירס גדולות, זוהו כבעלות שיעורי מקרי סרטן גבוהים משמעותית בהשוואה לאזורים עם פעילות חקלאית פחות אינטנסיבית. דפוס זה אינו מוגבל רק למערב התיכון בארה"ב, אלא גם משתרע לאזורים עתירי חקלאות אחרים כמו קליפורניה ופלורידה.
המחקר גם זיהה חומרי הדברה ספציפיים הקשורים באופן החזק ביותר לסיכון מוגבר לסרטן. אטרזין, גליפוסט, בוסקליד ומטולכלור הם בין האשמים המובילים, כאשר אטרזין נמצא קשור באופן עקבי לשיעורים גבוהים יותר של כל סוגי הסרטן וסרטן המעי הגס. גליפוסט, הידוע כמרכיב הפעיל בקוטל העשבים Roundup®, נמצא גם הוא כתורם משמעותי לסיכון המוגבר למספר סוגי סרטן, למרות שבעבר היו ויכוחים מתמשכים לגבי בטיחותו.
השלכות על בריאות הציבור ומדיניות בריאות
לממצאי מחקר זה יש השלכות מרחיקות לכת על בריאות הציבור ומדיניות בריאות. בראש ובראשונה, המחקר מדגיש את הצורך ברגולציה מחמירה יותר של שימוש בחומרי הדברה, במיוחד באזורים עם שימוש חקלאי גבוה בקרקע. החוקרים מציעים שפקידי בריאות הציבור וקובעי המדיניות צריכים לתעדף בדיקות סקר וטיפול מונע באזורים שזוהו כבעלי סיכון מוגבר לסרטן עקב חשיפה לחומרי הדברה.
בנוסף, המחקר מעלה שאלות חשובות לגבי הבטיחות של שיטות ההדברה הנוכחיות והצורך במודעות ציבורית רבה יותר. החוקרים דוגלים בגישה זהירה יותר לשימוש בכימיקלים אלו, ומדגישים כי אין לזלזל בסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים. הם גם קוראים לפיתוח הערכות שווי נכסים השוקלות קרבה לאזורים בהם נעשה שימוש בחומרי הדברה חקלאיים, מה שיכול לעזור להעלות את המודעות בקרב רוכשי דירות פוטנציאליים והציבור הרחב.
למרות שהמחקר מספק ניתוח מקיף של הקשר בין שימוש בחומרי הדברה לסיכון לסרטן, הוא אינו חף ממגבלות. החוקרים מכירים בכך שהתכנון של המחקר, המסתמך על נתונים מצטברים ולא על הערכות חשיפה ברמת הפרט, אינו יכול לבסס סיבתיות. בנוסף, המחקר אינו מתייחס לאוכלוסיות מתחלפות, כגון עובדי חקלאות עונתיים ומהגרים, אשר עשויות להיות בעלות רמות חשיפה שונות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
יתרה מכך, המחקר מדגיש את סוגיית הטיית הפרסום, ומציין כי חומרי הדברה מסוימים, כמו גליפוסט, נחקרו בהרחבה ודווחו בספרות, בעוד שאחרים זכו לתשומת לב פחותה יותר. הטיה זו עלולה להטות את ההבנה אילו חומרי הדברה הם המזיקים ביותר,ומדגישה את הצורך במאמצי מחקר מאוזנים יותר.
למרות מגבלות אלו, המחקר מציע בסיס נתונים מרשים לצורך מחקר ופיתוח מדיניות עתידיים. המחברים קוראים למחקרים נוספים כדי לאמת את הממצאים שלהם ולחקור עוד את האינטראקציות המורכבות בין שימוש בחומרי הדברה וסיכון לסרטן.
שורה תחתונה
ההערכה המקיפה של דפוסי השימוש בחומרי הדברה וסיכון מוגבר לסרטן המוצגת במחקר זה היא קריאת השכמה לתעשיית החקלאות, לקובעי המדיניות ולציבור. ככל שהביקוש לביטחון תזונתי ממשיך לגדול, כך גם גדל הצורך לאזן בין פריון חקלאי לבריאות הציבור. העדויות המוצגות במחקר זה מצביעות על כך שהמשך ההתעלמות מהסכנות הפוטנציאליות של חשיפה לחומרי הדברה יכולה להוביל לאובדן חיי אדם כתוצאה ממחלת הסרטן. לאור זאת, הכרחי שננקוט פעולה על מנת לצמצם סיכונים אלה ולהגן על בריאות הקהילות שלנו.
לאור הממצאים הללו, ברור שיש לתת את הדעת לגבי השימוש והפיקוח בחומרי ההדברה. זו כבר לא רק שאלה של יעילות חקלאית אלא שאלה של ביטחון הציבור ודאגה לבריאותו. הגיע הזמן לפיקוח ורגולציה על חומרי הדברה, שישימו במקום הראשון את רווחתם של כל האזרחים, במיוחד אלה בקהילות פגיעות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר כתוצאה מהסכנות הנסתרות של חומרי הדברה. עד שתונהג מדיניות שתדאג לבריאותנו מה שאנחנו יכולים לעשות כצרכנים הוא להקפיד על רכישת תוצרת אורגנית ולהפעיל לחץ על קובעי המדיניות על מנת שייקחו בחשבון את הבריאות שלנו ולא את שורת הרווח הכלכלי.
ד"ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה ורפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית