בעקבות החדשות הקשות שהתעוררנו אליהן הבוקר, על רציחתם של 6 חטופים שהיו חיים עד לפני כמה ימים, ובעיצומה של מלחמה מתמשכת, חשובה תשומת הלב של כל אחת ואחד מאיתנו אל הבריאות הנפשית שלנו ושל האנשים הקרובים ללבנו.
התגובות לבשורות הקשות יכולות להיות תגובות דחק פיזיולוגיות (לדוגמה: עליית דופק, יובש בפה, מתח בשרירים, כאב בטן, בחילה) וגם רגשיות (הלם, בהלה, חוסר אונים, צער עמוק, או תחושת כהות) והן יכולות גם להשאיר חותם על המחשבות שלנו לאורך זמן ולייצר פסימיות וייאוש.
הניסיון לגונן על עצמנו מחשיפה החוזרת ונשנית לחדשות שיגרמו לנו כאב, גורם לכך שאנו מפנים את עיקר תשומת לבנו לחדשות האלה. כך אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של דריכות מתמדת אשר מתישה אותנו וגורמת לנו לחוש מועקה ללא הפוגה.
ההשפעה הפסיכולוגית של בשורות קשות היא עמוקה ומורכבת, ומשתנה מאדם לאדם בהתאם למאפיינים אישיים וסביבתיים. הדרך שבה אנו מתמודדים עם חדשות רעות היא ייחודית לכל אחד מאיתנו. מגוון גורמים, החל ממיידיות האיום והאישיות שלנו וכלה במערכת התמיכה הסובבת אותנו ובחוויות העבר, משפיעים על התגובות הרגשיות וההתנהגותיות שלנו ועל הדרך שבה אנו חווים ומעבדים את הכאב. חשוב לזכור שאין דרך נכונה או לא נכונה להתמודד, והדבר החשוב ביותר הוא למצוא את הדרכים שמתאימות לנו באופן אישי.
הקשר הרגשי לקורבנות, בין אם הוא ישיר או עקיף, יכול להגביר את הפגיעות שלנו. אנשים שחווים אמפתיה עמוקה או מזדהים עם סיפורם של הקורבנות, עלולים לחוות קושי רגשי משמעותי בעקבות הבשורות. בהקשר זה, אנשים מסוימים רגישים יותר להשפעות של בשורות קשות. זה כולל אנשים שעברו אובדן או טראומה לאחרונה, אנשים בעלי אישיות רגישה מטבעם, וכן אלו שמזהים את עצמם עם הקורבנות או בני משפחותיהם בשל דמיון אישי או נסיבות חיים משותפות. בנוסף, אוכלוסיות החיות בחוסר וודאות מתמשך, כמו הורים לחיילים או בני זוג של אנשים המתמודדים עם משבר ומצוקה חריפה, עלולות להיות פגיעות במיוחד.
כיצד נתמודד עם ההשלכות השליליות של ריבוי חדשות רעות?
1. אם קראנו או שמענו בשורות קשות, לא נתעלם מהן או נברח מקיומן אלא ניתן למידע שקראנו להתעכל וניתן לו מקום. הנטייה לדחוק הצידה רגשות קשים הופכת אותם לקשים אף יותר. יחד עם זאת גם לא נעבור לקיצוניות השנייה של חיפוש קדחני אחר עוד מידע באותו נושא. אין צורך להתחיל לחקור את הנושא לעומקו ולהתעמק בכל פרט. ידיעה אבל לא שקיעה שמובילה למצוקה חריפה.
2. נהיה מודעים למלכודת שבהישאבות לחדשות ולמידע המופץ ברשתות.
3. נצמצם זמן חשיפה לחדשות, נבטל התראות קופצות ונעשה שימוש מושכל בהגדרות הרשתות החברתיות. כך למשל אפשר לבטל מעקב אחר דפים ופרופילים שמגבירים אצלנו את רמת החרדה במהלך הגלילה.
4. חשוב לצרוך גם חדשות טובות באופן יזום. מומלץ לפתוח את היום ולסיים אותו בקריאה שאינה ממוקדת באסונות. לאפשר לעצמנו להתמקד ביש ובמלא ולא רק באין ובחסר. יש עדין טוב בעולם וחשוב לנו להיות מודעים לקיומו ולדלל אפילו במקצת באמצעותו את הרוע והאכזריות סביב.
5. נרבה בפעילויות המקנות לנו תחושת שייכות ומשמעות. נחשוב על מה אנחנו כן יכולים לעשות וננסה לפעול ממקום של בחירה ושליטה גדולים יותר. עשייה קהילתית או התנדבותית למשל הם ערוצים המאפשרים לנו להרגיש יותר מחוברים לקהילה.
6. לבסוף, נדבר על הרגשות והמחשבות שלנו עם חברים או בני משפחה ולא להסס לבקש עזרה ותמיכה.
ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו 'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי' בהוצאת מטר.
אם אתן.ם או מישהו קרוב חווים מצוקה אל תישארו לבד - דברו איתנו. עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים 24/7 באנונימיות ובאופן מיידי. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן בצ'אט, וואטסאפ, פורום, מייל ומסרונים.