פיזיותרפיסטית התפתחותית: הדרכים הקלות לפתח מיומנויות חשובות לפני כיתה א'

עם פתיחת שנת הלימודים ובעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' הורים רבים יכולים לשאול את עצמם האם ניתן לפתח מיומנויות מוכנות לכיתה א' באמצעות התנסות והעשרה בסביבה החינוכית והמשפחתית?

תהליך רכישת המיומנויות בתחום הרגשי, החברתי, התנועתי-מוטורי והשפתי-שכלי מתבסס על התנסות והתפתחות טבעית המאפשרת לילד הסתגלות והשתלבות מיטבית בדרישות בית הספר.

חשוב לזכור שלמידה מתרחשת בכל חלקי היום, בצורה מכוונת או שאינה מכוונת, באמצעות משחק ופעולות יום-יומיות כחלק מהשגרה היומיומית בבית.

כפיזיותרפיסטית נוירו התפתחותית וכמנחת הורים אני מאמינה בקשר ההדדי בין התפתחות מוטורית לבין ההתפתחות הרגשית של הילד ושל הוריו התומכים באופן הדדי במוכנות ובבשלות לקראת מעבר מהגן לבית ספר.

עיקר הבשלות מתבססת על תפקודים ניהוליים: (Executive Function) האחראים על היכולת ליזום, להתמיד, לעכב, לווסת, להבחין ולשנות, והם מעורבים ביכולת הקשב וזיכרון העבודה.

כמו כן, התפקודים הניהוליים אחראים במידה רבה גם על הוויסות הרגשי ועל התפקוד החברתי לימודי שיבוא לידי ביטוי ביכולת של הילד להסתגל לשינויים ולהתמודד עם אי הצלחה או קושי - אבני היסוד במוכנות לכיתה א'.

קבלו ממני מספר 'טיפים' כיצד ניתן לעודד התמודדות בתחום התנועתי-מוטורי לשיפור מיומנויות מוטורייות המתבססות על תפקודים ניהוליים:

שחקו עם ילדכם במשחקים המערבים תנועה ופעילות גופנית כמו: ריקוד, דילוגים, בשילוב משחקים עם כללים וחוקים למשל: "דג מלוח". זאת הזדמנות נהדרת להתמודדות עם חוקים וכללים מחד, ועם שינויים והעלאת רעיונות יצירתיים להתמודדות מאידך.

הציעו, באופן יזום, לשנות את החוקים ולבקש מהילד להסביר את החוקים הקיימים או החדשים, אל תעזרו - גם אם אין היגיון לחוקים החדשים חשוב שהילד יתנסה ויבין בעצמו מה לא בסדר. אל תשכחו, תפקידכם לתמוך ולא רק לבקר.

פעילויות רבות בבית מאפשרות התנסות בפעולות מוטוריות, לדוגמה: שימוש בכלי אוכל להכנת סלט ועוגה, סחיטת סמרטוטים, התנסות בכלי עבודה.

נסו לשלב בפעילויות האלה יוזמה, חשיבה כמותית (הבנת משמעות מספרית: מה זה 10?) לדוגמה: עשו מסלול במטבח הכולל עלייה על דרגש תוך כדי עריכת שולחן: נסו לבנות את המסלול תוך מתן הזדמנות לילד לספור מה מספר הסועדים? זה יהיה מספר הפעמים שיעשה את המסלול.

מיון כביסה לפי גודל, צבעים או שייכות תוך כדי פעילות מוטורית. למשל, למיין את החולצות של אבא בעמידה על רגל אחת או מספר התמסרויות בכדור.

למרות החום והחשש הבטחוני חשוב לתרגל מיומנויות גם מחוץ לבית: צאו לגני שעשועים, לרכוב על אופניים, לשחק עם חברים במרחבים השונים.

חשוב לעודד את הילד על ההצלחות שלו, אבל מומלץ להרחיב את התמיכה הרגשית מעבר ל'כל הכבוד'. שקפו לילד מה שהוא עשה: "הצלחת לעשות את המסלול", או "וואוו זה בדיוק מספר הסועדים".
כמו כן שתפו אחרים, ספרו לסבא/סבתא אולי דודה או בנדוד חשובים. עדיף לשאול את הילד אם הוא רוצה לספר, או אם הוא מעדיף שאתם תספרו ולמי הוא רוצה לספר. עזרו לו בבניית התרחיש: מה לספר? זאת הזדמנות עבורו להתעמת ולהיפגש עם ההצלחה שלו.


במידה ואתם מזהים חשש או פחד תנו לזה מקום ואפשרו לילדכם לשתף אתכם בחשש כי אתם המשענת המבטיחה לו ביטחון.

פחד או חשש הם תמרורי אזהרה ואינם מעידים על חולשה או חוסר מסוגלות. כשאתם רוצים לחזק את ילדיכם ולאפשר להם התמודדות, עדיף להציע יותר מלתת עצות.

פעילות מוטורית מאפשרת לילד לרכוש ביטחון והכרה ביכולת שלו, היא מבססת את התשתית הגופנית ויציאה מ'אזור הנוחות' המקנה תחושת מסוגלות ויכולת.

הכותבת הינה פיזיותרפיסטית נוירו התפתחותית ומדריכה בכירה בצוות טיפולי מבית פמי