אחד בספטמבר, כמה בדיחות וסרטונים מצחיקים נעשו על האופן בו הורים מקבלים את האחד בספטמבר ונפרדים מהילדים בהתלהבות והתרגשות. ואכן זהו יום מרגש עבור כולם, הורים, ילדים אשר עולים לכיתה גבוהה יותר, קל וחומר ילדים שעולים לכיתה א'. האם יש ילד שלא זוכר את היום הראשון בבית הספר? כנראה שלא, וזה רק אומר עד כמה זה משמעותי באופן רגשי.
אולם, התחלת שנת לימודים חדשה יכולה להיות תקופה מאתגרת עבור כולם. עבור משפחות שבהן קיימת הפרעת קשב, אפילו יותר.
אז מה כדאי לדעת ולעשות לפני הצלצול הראשון?
קודם כל מאבחנים
חשיבות האבחון לפני תחילת שנת הלימודים: אם קיים קושי לימודי, או ניכרים סימנים מחשידים להפרעת קשב, כדאי לגשת לאבחון בטרם נפתחת שנת הלימודים. החשיבות של האבחון היא עצומה, הן עבור הילד, והן עבור ההורים והצוות החינוכי בבית הספר. אבחון מדויק והליווי סביבו, יאפשרו לילד להתחיל את השנה עם ההתאמות והליווי הדרושים לו להצלחה.
אם מדובר במעבר לכיתה א', הרי שתחילת הדרך בבית ספר מלווה בשינויים רבים, פרטים חדשים, פרצופים חדשים ומשימות אחרות. אלה עלולים לגרום לילד לתסכול, אם הוא לא מקבל את ההכנה והליווי המתאימים.
אבחון הוא הדבר הראשון שיש לעשות בכדי להבין בדיוק כיצד הפרעת הקשב באה לידי ביטוי, ואיפה קיימים הקשיים. לאחר הזיהוי, ניתן יהיה לעזור לילד לאמץ טכניקות התנהלות שיקלו עבורו את ההתמודדות ויסייעו לו להצליח.
הכנת הציוד מראש
להכנת הציוד מראש חשיבות רבה, ולא לדחות זאת לרגע האחרון ובלחץ, בייחוד בעבור ילדים עם הפרעת קשב. הכנת המחברות והספרים, כל הציוד הנדרש, התיק, כלי הכתיבה ועד עטיפת המחברות. כל אלה יאפשרו לילד להרגיש ביטחון ולהפחית את החרדה. אפשרו לילד לעטוף ולהכין ביחד אתכם ודאגו להדביק מדבקות שם, כי הרי ילדי הקשב נוטים לאבד, לשכוח ולחפש את הציוד שלהם, יותר מאחרים.
טבלת פוקוס ותכנון
מערכת השעות: כדאי לארגן מראש את מערכת השעות, להראות לילד מה יש לו בכל יום, מהם זמני הלימודים, והחוגים, ובשלב מאוחר יותר לשבץ בה את המבדקים והעבודות שיש להכין. מבט-על יאפשר ראיית התמונה הכוללת ויצור סדר בראש, הן לילדים והן להורים. זה יאפשר להגיע מוכנים לבית הספר ולדעת מה עומד לקרות בכל יום ויהווה עוגן גם בתקופות פחות שגרתיות.
הרשימה המארגנת
כפי שבמקומות עבודה נהוג לקיים ישיבת בוקר כדי לארגן את המשימות לאותו יום או השבוע, רצוי לאמץ את ההרגל ולהקנות אותו גם בבית. כדאי לבנות רשימת פעולות להתארגנות בוקר ולוח זמנים ויזואלי. אפשר להכניס ברשימה משימות קטנות וגדולות, להיום או לעתיד הקרוב. את המשימות הגדולות יותר מומלץ לפרק למשימות קטנות ולשבץ אותן ברשימה היומיומית.
טבלת כריכים שבועית
ילדי הקשב מתקשים במקרים רבים להגיד מה הם רוצים לאכול, והכנת הכריך בבוקר עלולה להפוך למפגע משפחתי. הילד לא יודע מה הוא ירצה לאכול בהפסקה, או לא יסכים לאכול את מה שהכינו לו. טבלת כריכים שבועית יכולה לעשות שינוי מקצה לקצה. תכננו אותה ביחד עם הילד, ורשמו בה איזה כריך הוא מקבל בכל יום לבית הספר ואפשר גם מה התוספות (ירקות, פירות, חטיף). כך, הילד רואה ערב קודם מה הוא יקבל ביום המחרת, ובכך נחסכת חשיבה והחלטה (וריבים) מדי בוקר. הורים רבים מעידים על עייפות ותסכול סביב הכנת הכריך לבית הספר ובכוחה של טבלת הכריכים לשנות זאת.
מודעות של ההורים לקושי
זה נכון ששינוי עלול להיות קשה לכל ילד. אבל, חשוב להבין, שעבור ילדי הקשב, השינוי קשה עוד יותר. היציאה מאזור הנוחות המוכר, מפעילה לחץ על העולם הרגשי שלהם. הקושי בוויסות גורם לתגובות אימפולסיביות. התפקודים הניהוליים הלקויים מקשים על יכולות הסדר והתכנון. וכך, כל המשפחה עלולה להרגיש בתוך סיר לחץ. המודעות של ההורים לקושי היא קריטית והם יכולים גם לעזור. חלק ממאפייני הפרעת הקשב הם קושי בהתארגנות, ועל כן הם זקוקים לסיוע צמוד, ממש כמו שילד עם לקות ראייה זקוק למשקפיים כדי לראות, או כמו שילד עם גבס זקוק לעזרה בהליכה. ההורים יכולים לעזור לתכנן, לארגן, לסדר, ולתווך הוראות לפעולה.
הכל עניין של תקשורת
להורים שכבר ביצעו אבחון ומצאו שקיימת הפרעת קשב, מומלץ לקבוע פגישה עם צוות בית הספר ולדאוג למעטפת החינוכית סביבו. צוות שכולל את המורים הישירים, היועצים והרכזים, יאפשר מעטפת של תיאום ציפיות, התנהלות תוך התחשבות בצרכים של הילד, יצירת סביבה תומכת בבית הספר, במטרה לאפשר לו להצליח ולהרגיש טוב עם עצמו.
שגרת יום קבועה
למרות העובדה כי ילדי הקשב יכולים להביע שעמום באופן מהיר לעומת ילד ללא הפרעת קשב, חשוב ליצר עבורו שגרת יום קבועה עם שעות שינה ותזונה קבועות. הקבוע מרגיע ומשחרר את ראש לדברים חשובים יותר. אפשר לעשות כל יום את אותו הדבר אבל בדרך שונה ויצירתית, למשל: להיכנס למיטה בדרך שונה ויצירתית, או לאכול במקומות שונים בבית, כי מה בסה"כ הם רוצים? לצאת עוד קצת מהקופסה.
ד"ר שירלי הרשקו, היא המומחית הבכירה בישראל בתחום הקשב. חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, כתבה 5 ספרים מצליחים (ביניהם רב המכר, "אנשי הקשב").