נדב קיימר בן ה-15 וחצי הוגדר כפצוע הקשה ביותר של הפיגוע המשולב שהיה לפני חצי שנה בתחנת האוטובוס ברעננה. באותו פיגוע בו נרצחה גם עדנה בלושטיין ז"ל, בת 79 מרעננה, לאחר שנפצעה אנושות מפגיעת רכב שהשתלט עליו המחבל. נדב שהה בתחנת האוטובוס יחד עם חבריו ללימודים מבית הספר הסמוך.
קיימר הובהל לביה"ח שניידר בעקבות פגיעה רב מערכתית בראשו, בעמוד השדרה ובגפיים התחתונות. במשך שבועות הוא היה מורדם ומונשם ומשפחתו התפללה על חייו. כתוצאה מפגיעת הרכב הוא איבד את היכולת ללכת ועבר מספר ניתוחים, ביניהם גם ניתוח בגרון לאחר שאיבד גם את היכולת לדבר. "אני לא זוכר שום דבר מאותו היום, עברה רק חצי שנה וזה נראה רחוק מאוד", אמר נדב לוואלה.
"אין לי אפילו פלאשבקים מאותו פיגוע. רק שהתאוששתי הבנתי מסיפורים שאמרו לי שהייתי מורדם ומונשם במשך תקופה ארוכה. אני יודע רק שלא יכולתי לדבר ולאחר מספר ימים ביצעו בי ניתוח שהחזיר לי את היכולת לדבר. הייתי ממש שמח שחזר לי הקול בדיוק אחרי הניתוח, זה לא היה צפוי במיידי. אני לא יכול להסביר את ההרגשה לאבד את הקול ולשמוע אותו מחדש".
קיימר הוא ילד ספורטיבי מאוד, שיחק בייסבול ואוהב לרוץ כמה שיותר. היום אחרי חצי שנה וכנגד כל הסיכויים הוא משתקם בבית החולים לווינשטיין, עושה צעדים עם הליכון ואת רוב זמנו מבלה על כיסא הגלגלים במשחק כדורסל.
החלום שלי לחזור לרוץ ולשחק בייסבול
ד"ר איתן קפלן, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ בשניידר שטיפל בקיימר, שחזר כי: "נדב היה הפצוע שדרש הכי הרבה תשומת לב בעת הפיגוע. הוא היה מחוסר הכרה עם פגיעה קשה בעמוד שדרה, גפיים וגם עם חבלת ראש משמעותית. היו לו פגיעות קטסטרופליות וזה שהוא היום מצליח להשתקם ולהשתפר זה מפתיע את כולנו".
ד"ר קפלן מספר כי במשך עשרה ימים נדב היה מורדם ומונשם, ובמשך חודש הוא אושפז בטיפול נמרץ. "הוא היה במצב הכרתי מאוד ירוד, אך ההורים היו מאוד אופטימיים לגבי מצבו שישתפר. הוא עבר ניתוח בעמוד השדרה וטיפולים אינטנסיביים מאוד במחלקה. חומרת הפגיעות הייתה מאוד קשה. בילינו ימים ארוכים מאוד בלהילחם על החיים שלו. לא חשבנו מה תהיה האיכות חיים שלו, רק רצינו להציל אותו. לראות היום את נדב אחרי שהוא הגיע אלינו בקושי מרים את הרגליים, והיום הוא בשיקום כמעט הולך זה מופלא. אנחנו יודעים שלילדים יש פוטנציאל שיקום יוצא דופן בניגוד למבוגרים ויחד עם זאת, נדב הוא מקרה קצה של ילד יוצא דופן עם משפחה שחדורת מטרה ומשוכנעת".
ד"ר יורם שטרן רופא א.א.ג בשניידר שביצע את הניתוח של נדב והחזיר לו את הקול, סיפר על ההתרגשות רגע אחרי. "מיד לאחר הפגיעה הוא התאשפז בבית החולים במצב קשה. בהמשך הוא עבר פעולה שנקראת פיום קנה שבמהלכו יוצרים פתח קטן באזור הגרון (הצוואר), עושים את זה שאדם נזקק להנשמה ממושכת. גילינו שיש לו מניעה מתחת למיתרי הקול שחסמה לו את האוויר והוא לא היה יכול להפיק שום קול, ככל הנראה זה קרה בעקבות הדריסה".
במשך מספר שעות ד"ר שטרן והצוות בשניידר ביצעו את הניתוח. "זה מורכב, צריך לוודא שהחיבור שיצרנו בגרון לא מתפרק. יש גם תקופת החלמה של 10 ימים לוודא זאת. חשוב מאוד גם לבצע את הניתוח ולהפריד את החלק החסום מבלי לפגוע בכל האיברים החשובים שעוברים בצוואר. עצבים, כלי דם, בלוטת המגן ועוד ולבצע את ההשקה (אנסטומוזה) ולדאוג שזה לא יתפרק. הדבר שהפתיע את כולנו הוא שמיד אחרי הניתוח עוד בהתאוששות נדב הצליח לדבר. זה היה רגע מאוד מרגש לי ולכל הצוות. הוא גם הצליח לנשום כפי שצריך וככל שהזמן עובר אנחנו מבינים כי הניתוח הצליח והיום אין לו שום הגבלה בנשימה והוא לא צריך שום כלי עזר לכך. הוא יוכל לחזור ברגע שישתקם לספורט שהוא כל כך אוהב".
"אני נמצא עדיין בשיקום בלווינשטיין כל יום אני משתפר", אמר נדב. "אני נמצא עם סדים ברגליים וגם מצליח ללכת קצת עם הליכון. כל יום אני עושה פיזיותרפיה ומתאמן חזק כדי לחזק את הגוף שלי. אני ממש נלחם עליו. בדיעבד שאני מסתכל אחורה אני גאה בעצמי מאוד. לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה. החלום שלי הוא להמשיך להשתקם בכל יום יום ביומו ולחזור לרוץ, ולמשחק שאני כל כך אוהב הבייסבול. אני מבין שהרופאים בלווינשטיין וגם בשניידר רואים בי כסיפור הצלחה, לצד זאת הם לא יודעים מה צופן העתיד ובתכל'ס הכל תלוי בי. אני מאמין שבסוף הכל יהיה בסדר".
ד"ר שרון שקלאי, מנהלת המחלקה לשיקום ילדים ונוער במרכז הרפואי לשיקום בלווינשטיין אמרה: "נדב הגיע אלינו לבית החולים כשהוא במצב סיעודי. הוא לא דיבר ולא תקשר והיה בהכרה חלקית בלבד מבולבל מאוד עם פגיעות גופניות קשות, שברים בגפיים וחבלת ראש קשה. הוא היה משותק ברגליים ועם חולשה משמעותית ביד ימין והיו לו גם צינור לנשימה ולאוכל. הוא לא דיבר ולא תקשר והיום הוא עצמאי לחלוטין על כיסא הגלגלים ואנחנו מתרגלים את החזרה ללכת".
ד"ר שקלאי אמרה על נדב כי הוא נער מאוד חזק רגשית ומלא מוטיבציה. הוא עובד מאוד קשה בכל ההליך השיקומי ושהם גאים בו מאוד. "לראות אותו עומד וצועד זה מאוד מרגש. אין ספק שהשיקום שלו הוא מאוד מהיר יחד עם המשפחה המדהימה שעוזרת לו להתקדם. זה דבר די נדיר שיש פגיעה משולבת מדובר רק ב-1% מהפגיעות ולכן הטיפול בנדב היה מאוד מורכב.
"היום הוא לומד בבית ספר אצלנו במסגרת חינוכית ובשנה הבאה הוא כבר יחזור לכיתת האם שלו הוא תלמיד מצוין, לומד גם שיעורי קודש עם רב בית החולים. אנחנו אף פעם לא יודעים מה יהיה. תמיד מתפללים שזה יצליח, אבל כאן היכולות שלו והמשפחה האמונה התמיכה שהם קיבלו והיכולת שלו להיות כל כולו מושקע בהליך השיקומי. מהבוקר עד הלילה הוא עובד תמיד. הוא רוצה להיות צעד אחד קדימה ורוצה כבר להיות בשלב הבא, הוא דוחף אותנו וזה מקסים".
ד"ר שקלאי שחזרה ואמרה כי לפני חצי שנה הפיגוע הקשה ברעננה היה בסמיכות לביה"ח שניידר ושהצוות הרפואי שהיום מטפל בנדב נתן את המענה הראשוני לנפגעים: "עבורנו הטיפול בנדב זה סגירת מעגל. אנחנו מאוד נרגשים, רופאים של בית החולים יצאו לסייע ראשונים ושעכשיו הוא חוזר אלינו בתהליך השיקומי זה ממש מרגש. היינו שם ברגעים הראשונים שלו בפיגוע ונמשיך ללוות אותו תמיד".
"אם אתם נפגעים וחושבים שאתם לא יכולים לעשות דבר, הכל תלוי בכם ובכוח הרצון שלכם אי אפשר להבין כמה כוח יש לבן אדם", סיכם נדב קיימר. אביו אלן הודה: "נדב מרגיש טוב, לאחר שהחלים. הוא ממשיך להתקדם ולעבוד קשה, והוא מקווה ללכת שוב מתישהו. אנו אסירי תודה על כך שנדב החלים כפי שהחלים, ואנחנו מודים על כל הטיפול שקיבל מאנשי הרפואה בשניידר ובבית לווינשטיין. על התמיכה, האהבה והתפילות שקיבלה משפחתנו מביטוח לאומי, חברינו, קהילה, וזרים גמורים".