בעקבות רצח הילד מהרצליה: מה קורה בהתקף פסיכוזה - ומה הקשר לרצח?

תחושה של הלם וחוסר הבנה אופפת היום הרבה אזרחים ישראלים בעקבות מקרה הרצח של ילד בן שש שנמצא אתמול (שלישי) בביתו ללא רוח חיים, לאחר שעל פי החשד, אימו בת ה-33 היא שרצחה אותו בגרזן ולאחר מכן הלכה לקניון שבעת הכוכבים בעיר ונעצרה.

אחת השכנות בבניין סיפרה כי היא מפחדת להיכנס לבניין ושנהיה לה רע. "זה לא יאומן מה שקרה פה. אומרים לנו שביתרו את הכלב ואת הילד. אולי היה לה התקף פסיכוטי, אבל פתאום הורגים ילד? קרה פה משהו מוזר. כאילו נכנס בה שד, היא שמעה קולות. אני זוכרת אותה תמיד מתוקתקת, מתלבשת יפה ואומרת מדי פעם שלום כזה. הילד חמוד כואב הלב".

מה קורה בהתקף פסיכוטי, האם באמת שומעים קולות, איך מטפלים בזה ומה קורה כשהאדם חוזר לשפיות?

הלב נקרע כאשר מתרחש אירוע מזעזע, בו אישה חשודה ברצח בנה. איננו יודעים מה הוביל למעשה, ובכתבה זו אין יומרה להתייחס למקרה הפרטי הנורא הזה, שעוד יתברר בימים הקרובים ובבית המשפט. אבל טרגדיות מעין אלה, לצד החשד שמחולל האלימות היה "לא שפוי" או "פסיכוטי", מאירים בזרקור מאוד ציבורי את הקשר המורכב שבין פסיכוזה לרצח. אלא שבמקום לקפוץ למסקנה לפיה אי-שפיות פירושה אלימות, חשוב שהתקרית קורעת הלב הזו תחדד את הצורך של כולנו להבין טוב יותר מהי פסיכוזה, ולהפנים שכמעט תמיד - היא דווקא אינה מלווה ברצחנות.

פסיכוזה היא הפרעה נפשית חמורה המאופיינת בניתוק מהמציאות. אנשים החווים פסיכוזה עלולים לסבול מהזיות (לרוב קולות שהם שומעים, או חזיונות שהם רואים) ומחשבות שווא (שהן מחשבות שגויות, בהן המטופלים מאמינים מעבר לכל ספק - לדוגמה: "השב"כ רוצה לרצוח אותי"); כן קיימת בפסיכוזה פגיעה ביכולת לחשוב באורח מאורגן - מטופל אחד אמר לי פעם לאחר שהתאושש מאירוע פסיכוטי, שהחוויה הרגישה כאילו "נלקחו אבני הבניין של החשיבה שלו, הבניין התפרק והכל נותר מבולגן". ואכן, ניתן לדמות תסמינים של פסיכוזה, ובמיוחד את הפגיעה בהליכי החשיבה, למעין "פירוק מנטלי", עליו מתלוננים רבים החווים פסיכוזה.

חשוב לדעת שפסיכוזה אינה מחלה בפני עצמה, היא הסתמנות קלינית, כמו שחום הוא הסתמנות קלינית. וכפי שחום עלול לנבוע ממספר רב של מצבים רפואיים, כך גם פסיכוזה, יכולה לנבוע ממחלה פסיכיאטרית דוגמת סכיזופרניה, או מחלה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה), אך היא יכולה לעתים להופיע במצבים אחרים - דוגמת שימוש בסמים, או תרופות מסוימות, או במצבים רפואיים המשפיעים על המוח (דוגמת גידול מוחי, אפילפסיה ועוד). גם מהלך המחלה של הלוקים בפסיכוזה מאוד משתנה בין אדם לאדם, ותלוי באבחנה שברקע ובמידת שיתוף הפעולה עם הטיפול - יש כאלה שיתאוששו מאירוע פסיכוטי אחד ויחזרו לתפקוד מלא, אחרים יסבלו מאירועים חוזרים לאורך חייהם ופגיעה תפקודית מסוימת, ויש גם כאלה אצלם הפסיכוזה נותרת כרונית ועמידה לטיפול.

פסיכוזה לרוב היא חוויה מאוד מפחידה עבור מטופלים. מחשבות שווא כמעט תמיד הינן שליליות, והאדם חושב שרודפים אחריו או מנסים להזיק לו. קיים גם סוג של מחשבות שווא בהן האדם משוכנע שאנשים התחלפו ביניהם - לדוגמה שבן משפחה יקר שלו בעצם הוחלף בידי אויב המנסה לפגוע בו.

אבל למרות זאת, חשוב וחיוני להבין - הרוב המכריע של האנשים הלוקים בפסיכוזה אינם אלימים. מחקרים מראים באופן עקבי שהם נוטים יותר להיות קורבנות של אלימות ולא מבצעי אלימות. אני פגשתי בשנות עבודתי הרבות מאות אם לא אלפי מטופלים עם פסיכוזה. כמעט כולם מגיעים לבדיקה מפוחדים, מסוגרים, ולא אלימים. כמו באנשים ללא פסיכוזה, גורמי סיכון לאלימות פעמים רבות אינם קשורים כלל לפסיכוזה - דוגמאות לגורמי סיכון אלה כוללים שימוש בסמים, חוסר דבקות בטיפול תרופתי, תבנית של אי ציות לחוק המלווה הפרעות אישיות שונות, והתנהגות אלימה בעבר.

המקרה הטראגי שאירע אתמול צועק מהכותרות, באופן טבעי. אבל גם אם יתברר, שהאישה לקתה בפסיכוזה ועל רקע זה ביצעה את המעשה מחריד, הרי שהזרקור העצום שמושם על אדם אחד הלוקה בפסיכוזה וביצע אלימות נוראה, מטיל ענן של חשד וצל כבד ולא הוגן על רבבות אחרים הלוקים בפסיכוזה ואינם אלימים כלל.

מקרה זה מדגיש דבר נוסף - את החשיבות האדירה של הנגשת טיפול נפשי יעיל למי שזקוקים לו. התערבות מוקדמת, טיפול עקבי וחיזוק רשתות תמיכה חברתיות וקהילתיות קריטיים בניהול פסיכוזה ובמניעת אלימות אפשרית. המצב הקיים כיום במערכת בריאות הנפש הציבורית, בו אנשים מחכים חודשים להתקבל לטיפול, הוא בלתי נסבל.

מילה אחרונה - על חמלה. עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו. פסיכוזה, אי שפיות וטירוף מפחידים את כולנו - באופן טבעי. אבל כבני אדם, כחברה, כמערכת בריאות וכמדינה - חובתנו לקבל את האחר והשונה. אסור לנו לשכוח את החמלה.

ד"ר אורן טנא הוא מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש