בעשור האחרון נחשפנו אל ניתוח עיצוב שפתי הפות, המכונה לביופלסטי, אולם בשנתיים האחרונות הוא הפך להיות אחד הניתוחים המבוקשים ביותר. על פי הנתונים שנאספו מהאיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית, עולה כי בין 2011-2016 נרשמה עלייה של 500% אחוז, ומ-2016 עד עכשיו במצטבר בעוד 100%.
ברבות השנים, נשים היו חיות בהכחשה מוחלטת בכל הנוגע למראה הכללי, הפנימי או החיצוני של הווגינה שלהן, אבל בימינו, שיח על הווגינה, על המראה שלה והתפקוד שלה מקבל חשיבות בתקשורת הבינאישית ואפילו על סדר היום הציבורי בפלטפורמות ארציות וחברתיות שונות. הלגיטימיות בימים אלו לדבר על אי נוחות נרתיקית כמו יובש או גרד ועד מראה אסתטי, על מנת לשפר את איכות החיים, היא מבורכת.
בין עשרות פתרונות לשיפור הוואגינה ישנו הליך ניתוחי ניתוח לביופלסטי, הוא ניתוח המיועד להקטנת השפתיים הפנימיות הקטנות (לביה-מינורה) ונחשב לאחד הפתרונות האופטימליים ללא מעט בעיות תפקודיות ואסתטיות.
ע', בת 39 מדרום הארץ, שעברה את ההליך לסידור והקטנה או עיצוב השפתיים הפנימיות מחדש, מספרת על התהליך והלבטים:
מה הביא אותך לטיפול ?
"באופן כללי, מדובר בשנים של חוסר ביטחון ואם לרדת לפרטי פרטים גם לא אהבתי את הנראות של השפתיים החיצוניות שלי, הן היו ארוכות וכהות. זה נכון שיש מלא צורות וסוגים, ואין אחת שלא אמרה לי "תפסיקי להשוות" אבל אני רציתי אחרת, ידעתי שאם אקבל את ההחלטה לתקן אני ארגיש טוב יותר. חוסר הביטחון שלי התחיל מזמן, ביני לבין עצמי מול המראה אבל עם השנים התעצם וזלג למיטה עם בני הזוג שלי, ושם כבר בחרתי לא לקיים יחסי מין באור. בכלל. יום אחד קיבלתי החלטה שדי! אני עושה לזה סטופ ומבררת על תיקון!".
אז למעשה סבלת גם ברמה התפקודית וגם ברמה האסתטית?
"לתפקד ביחסי מין היה קשה כי הייתי מרגישה את זה ממש, כאילו משהו שם עיכב את קצב החיכוך, תבין אותי מי שיודעת ומכירה את התחושה. מה שכן, התמזל מזלי וזו הייתה הבעיה התפקודית היחידה, זאת אומרת שחוץ מקיום יחסים, לא סבלתי משאר ההשלכות שיש לשפתיים מדובללות וארוכות כמו שפשפות וגירוי ולחות כי נשים מספרות גם על החיכוך ואי הנוחות בישיבה במשרד או בהליכה ברחוב- למזלי המצב שלי לא היה כזה חמור. בגלל שאני אישה מינית, ולא רציתי לוותר על יחסי מין מצאתי לי שיטות איך להתנהל עם זה על מנת לסבול קצת פחות ואפילו להנות, אבל היום, היום יש לי פות מושלם ובהיר".
אז היום את אחרי ניתוח ואיך התחושה?
"מעבר לזה שאני המאושרת באדם, כי אני נהנית מאוד מיחסי מין ובאופן די מידי חוסר הביטחון נעלם, נעשתה שם עבודת אומנות! את השפתיים הארוכות הד"ר קיצרה, ויצרה לי ממש שפתיים חדשות ופעילות באזורים הארוגניים העצביים, שעל זה חשוב לשמור! וכמובן שגם מבחינה אסתטית העבודה מדהימה וזה נראה יפה ממש!".
איך הייתה ההחלמה?
" טוב מדובר בהחלמה לא קצרה, של שישה שבועות, והיא אכן לא הכי פשוטה אבל בהחלט משתלמת! הייתי צריכה להימנע מיחסי מין וממגע וחיכוך באזור, ללא בריכה וים למען ההחלמה של הפציעה וההגלדה עצמה.
במשך כל ההחלמה הייתי עם משככי כאבים, ההליך עצמו הוא טיפול אחד, בחדר ניתוח לשעה וקצת וזהו - משתחררים הביתה כשהבעיה נפתרה. גם לאחר החלמה ארוכה שאולי הרגישה כמו נצח, היתיי עוברת את הכל עוד פעם בעבור התוצאה והתחושה - אני כלכך שמחה להיות אחרי ויותר מזה אומר לך, אני מתחרטת רק על הזמן שחיכיתי עם זה, יכולתי לחסוך לעצמי שנים של סבל".
מה בן הזוג חושב?
"לא חשבתי פעמיים, וישר שיתפתי אותו עוד בשלב ההתלבטות. וכשהוא הבין שזה משהו שאני שוקלת ברצינות הוא תמך בכל רגע והיה בעד כל התהליך בפרט כשהדגש היה הביטחון שלי ההנאה המינית שלי ומה שמשפיע על מצב הרוח שלי והאנרגיות שלי!".
למי מיועד הניתוח?
"לביופלסטי מיועד לנשים המעוניינות להקטין ולקצר את השפתיים הקטנות, בעיקר כי הן גדלו והתרחבו לאחר לידות, או עם הגיל, נוכחותן מפריעה להן ולא רק בשל המראה הלא אסתטי, אבל לא רק", מסבירה ד"ר פאני בר לוי, מומחית ברפואת נשים ואסתטיקה ווגינאלית. "כמו תווי פנים וסוג עור שעוברים גנטית, כך גם נראות הוואגינה ועל כן ישנן נשים שנולדו פשוט עם פות ארוכה יותר כהה יותר או רחבה יותר, בלי קשר ללידות או שינויים הורמונליים".
לדבריה, מעבר לעובדה שעודפי העור מפריעים פיזית בזמן של ספורט, אופניים ובעוד פעילויות, גם לעניין האסתטי והמראה יש תפקיד חשוב בהחלטה זו. "כאשר אישה רוצה להתלבש בבגדים צמודים, בגד ים, טייץ, מכנסיים ניכרת בליטה והיא הופכת מקור למבוכה בקרב נשים רבות ולהימנעות מפעילויות המצריכות ביגוד מסוג זה". כמו כן, מיועד הניתוח למצבי א-סימטריה של השפתיים הקטנות, או למצב שהן בולטות יותר מהחיצוניות, בשל מבנה מולד (כמו בכל איבר אחר בגוף האדם).
"הפרוצדורה עצמה היא חיתוך השפתיים לגודל הרצוי בטכניקה עדינה מאוד שאינה פוגעת בעצבים המאוד עדינים של האזור, תוך התאמה לצרכי המטופלת ובקשתה ומשאלו הוסרו- מתבצעת תפירה מחודשת. ההחלמה הינה יכולה לנוע החל משלושה שבועות ועד כשישה שבועות, בהם ממש חשוב להימנע מכל מגע חיכוך ובפרט יחסי מין. חשוב לציין כי ההחלטה לבצע ניתוח מסוג זה אינה נלקחת בקלות דעת, יש כאן לא מעט התייעצויות וחשיבה עמוקה כי מדובר בתהליך פיזי ברובו אך לא פחות מזה- גם מנטלי".
"אני מודעת לטאבו שישנו במוחן של לא מעט נשים, לצד עידן חדש שבו אנו חיות ומתאמצות ועובדות קשה לקבל את היופי הטבעי, את מה שהטבע הותיר לנו להתמודד איתו ולצד התפיסה שלי שאכן כל הפותות יפות באשר הן, ברגע שחוסר הביטחון או אי הנוחות התפקודית הופכים לעניין מהותי מביך ולא מאפשר התנהלות נורמלית, הרי שזה יגבר על התפיסה הראשונה ומשם נפעל לשיפור ותיקון באמצעות כל הדרכים והטכנולוגיות המתקדמות, כדי שלבסוף כל אישה תרגיש טוב עם עצמה, ללא קשר למה שטבעי או לא.
"כחלק ממהפכה מאוד גדולה המתרחשת על פני השטח וגם מתחתיו, בין שיווין נשים ברמת השיח הציבורי, הכלכלה הבריאות והרפואה, ועד נושאים נשיים בלבד המועלים לסדר היום הציבורי, הפכו נושאים כמו וסת, הקפאת ביציות וגם טיפולי ווגינה לענייני דיומא שעל סדר היום. חלק מאוד גדול מזה היא ההתקדמות של השנים האחרונות לקיים כנסים בינלאומיים העוסקים אך ורק סביב הווגינה הנשית, הבעיות ההשלכות וכל מה שהרפואה וההייטק מציעים בפן הבריאותי והאסתטי".