מהמרפסת בדירה שעברתי אליה לאחרונה נשקפות הארובות של תחנת הכוח "אורות רבין". הקרבה לתחנת הכוח בהחלט יכולה להיות מדאיגה כשחושבים על זיהום האוויר הפוטנציאלי, אבל למעשה, לפי דו"ח שפורסם בחודש יוני האחרון וסוקר את מצב האוויר העולמי - 99 אחוז מאוכלוסיית העולם חשופה לרמות מזיקות של זיהום אוויר חלקיקי. כלומר, (כמעט) כולנו בסיכון, גם מי שמהבית שלהם לא רואים תחנת כוח פעילה.
דו"ח מצב האוויר העולמי לשנת 2024 חושף כי זיהום האוויר עקף את הטבק ונחשב כעת לגורם הסיכון השני למוות בעולם, אחרי לחץ דם גבוה. הדו"ח, שיוצא מדי שנה, בוחן את החשיפה למזהמי אוויר מסוגים שונים ואת השפעותיה על בריאות האדם. הנתונים בדו"ח האחרון מתייחסים לשנת 2021, שבה יותר מ-8.1 מיליון מקרי מוות נגרמו כתוצאה מזיהום אוויר חלקיקי ואוזון; בין היתר, הוא היה אחראי ל-30 אחוז ממקרי המוות הקשורים לזיהומים במערכת הנשימה ול-28 אחוז ממקרי המוות הקשורים למחלות לב ואפילו ל-18 אחוז ממקרי המוות מסוכרת סוג 2 (לא מולדת). זיהום אוויר חלקיקי הוא גורם מוביל לתמותה גם בקרב ילדים צעירים ושני רק לתת-תזונה, עם יותר מ-700 אלף מקרי מוות - 15 אחוז מכלל מקרי המוות העולמיים בילדים מתחת לגיל 5.
לא רק בני האדם אשמים
כולנו מודעים לקיומו של זיהום אוויר ומכירים את האזהרות שמופצות מפעם לפעם ומתריעות מפני זיהום אוויר גבוה במיוחד. אבל חשוב להבין שזיהום אוויר הוא לא רק דבר אחד ויש לו מגוון גורמים - טבעיים ואנושיים. "לא רק בני האדם אשמים. ברור שיש לנו חלק משמעותי בסיפור הזה, אבל זיהום אוויר נגרם בראש ובראשונה כתוצאה מגורמים שהם טבעיים לחלוטין", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש הקבוצה לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין ובוגר מחזור ה' של תוכנית ממשק. לדבריו, גורם מרכזי לזיהום אוויר בישראל הוא סופות האבק, שנגרמות מהעובדה שאנחנו מדינה חצי מדברית.
"בישראל אנחנו מושפעים בעיקר מהאבק שמשחרר זיהום אוויר חלקיקי, המכונה PM10 (כל חומר שהקוטר שלו קטן מעשרה מיקרון)", הוא אומר. גורמים נוספים לזיהום אוויר שמציין ברנט-יצחקי ושבהם יש לאדם נגיעה הם זיהום אוויר תעשייתי, זיהום אוויר תחבורתי וזיהום אוויר חקלאי - בעיקר ממשקי חי. נוסף על אלו, בישראל גורם מרכזי לזיהום אוויר הוא שריפה של דלקים פוסיליים. "ייצור החשמל בישראל הוא מאוד לא מתקדם בלשון המעטה, אנחנו עדיין שורפים פחם, סולר וגז 'טבעי', שפולטים מזהמי אוויר. גז טבעי אומנם מזהם פחות משריפת פחם אבל גם הוא מבוסס על דלקי מאובנים וגם השימוש בו גורם לזיהום".
כמה קטן - ככה מסוכן
נוסף ל- PM10 קיימים עוד סוגים של מזהמי אוויר: תחמוצות גופרית שנפלטות משריפת דלקים מאובנים, ותחמוצות חנקן(NOX) , שנפלטות בעיקר בסקטור התחבורה ובתעשייה, והן בין המזהמים המרכזיים שאליהם הדו"ח מתייחס. "אנחנו יודעים שחשיפה לתחמוצות חנקן יכולה לגרום לתחלואה נשימתית וגם לתחלואות מסוגים נוספים", אומר ברנט-יצחקי ומוסיף כי יש מתאם (קורלציה) בין מצב התחבורה לבין רמת ה- NOX שנפלטת. על פי הדו"ח, הריכוז של תחמוצות חנקן גבוה במיוחד באזורים עירוניים, והחשיפה אליו גבוהה בעיקר במדינות מפותחות ועשירות יותר, ולדבריו גם בישראל המצב לא טוב מהבחינה הזו.
מזהם האוויר המרכזי שהדו"ח עוסק בו, וזה שכולנו נחשפים אליו ביום-יום ברמות הגבוהות ביותר הוא 2.5PM - חלקיקים קטנטנים בקוטר של פחות משניים וחצי מיקרון הנישאים באוויר ומגיעים למעשה לכל מקום. לפי הדו"ח, מבין המזהמים שנמדדים, חשיפה כרונית ארוכת טווח ל-2.5PM היא המנבא העקבי והמדויק ביותר להשפעות זיהום האוויר על בריאות האוכלוסייה. "ככל שהחלקיק קטן יותר כך הוא חודר עמוק יותר לריאות ולכלי הדם שלנו ובסופו של דבר גורם לבעיות נשימתיות ובעיות לבביות", מסביר ברנט-יצחקי.
סכנות מבית
בניגוד לתחמוצות גופרית ולתחמוצות חנקן, המצויות כאמור בעיקר בערים הגדולות ובקרבת תעשייה ומפעלים, המזהמים החלקיקיים הם סכנה שאורבת לנו בכל פינה, גם אצלנו בבית. "בבית אנחנו מודעים פחות לזה שיש דברים שפולטים זיהום אוויר, כמו למשל רהיטים ואפילו מוצרי חשמל שפולטים חלקיקים. זה ממשיך בכך שאנחנו צובעים את הבית, והדבר שאנשים מודעים אליו הכי פחות - כשאנחנו שורפים דברים בבית, למשל פיתה על הגז או תבשיל שנשרף", אומר ברנט-יצחקי. זה אולי נשמע עניין פעוט, אבל לדבריו, אם אנחנו לא מאווררים את הבית, "ממשיכה להיות סירקולציה של חומרים שרופים ואנחנו שואפים PM2.5; אנחנו שואפים את החלקיקים האלה 24/7 וזו בדיוק החשיפה הכרונית המסוכנת".
על פי הדו"ח, מאז שנת 2000 ירד מספר מקרי המוות הקשורים בזיהום אוויר תוך-מבני ב-36 אחוז, אך הוא עדיין משפיע על כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. בישראל, מסביר ברנט-יצחקי, מצב הזיהום התוך-מבני מדאיג פחות. "באפריקה, למשל, נפוץ מאוד לבשל בבית על אש גלויה. אצלנו זה פחות קורה".
עם זאת, לישראל בעיות ייחודיות לה, כמו המלחמה שמשפיעה גם היא על זיהום האוויר. "יש טילים, נפלים ושריפות שמשחררים הרבה חומרים מסוכנים לאוויר, בעיקר PM2.5", אומר ברנט-יצחקי. "זה לא שבתל אביב אפשר לנשום את האוויר מהשריפות בצפון, אבל מי שגר באזור בהחלט נמצא בסכנה, וכל עוד אין גשם שמנקה את האוויר ומנחית את החומרים לקרקע זה בעייתי, לוקח לחלקיקים שעות ולפעמים יותר להתפזר".
אומנם בשנת 2021 דורג זיהום האוויר כגורם החמישי בלבד לתחלואה ומוות בישראל, אך הוא מציין כי גם גורמים אחרים למוות כמו אסתמה ולחץ דם גבוה קשורים לזיהום אוויר. "גם לחשיפה לרמות נמוכות לאורך זמן יש בסופו של דבר אפקט מצטבר, בעיקר על תחלואה נשימתית", הוא אומר. במחקר שביצעו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לפני מספר שנים נמצא שכלל האוכלוסייה בישראל חשופה לרמות שהן מעל לערכי היעד של חלקיקי PM2.5 ו-10 PMבממוצע שנתי. עוד נמצא כי כ-2,000 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר.
מזיק לכולם - אבל לא באותה המידה
החשיפה הכרונית הזאת לא משפיעה על כולם באותה המידה, ויש מי שנמצאים בסיכון גבוה יותר. השנה פורסם דו"ח מצב האוויר בשיתוף עם UNICEF (קרן האו"ם לילדים) והוא מתמקד גם בבריאותם של ילדים, לגביהם הנתונים מדאיגים במיוחד: בשנת 2021 נרשמו 709 אלף מקרי מוות של ילדים מתחת לגיל 5 הקשורים בזיהום אוויר (מתוכם כ-72 אחוז הם כתוצאה מזיהום אוויר תוך-מבני) - המשמעות היא שבכל דקה בממוצע נפטר בעולם ילד כתוצאה מזיהום אוויר. בדרום אסיה ובאפריקה, זיהום האוויר גרם לכמעט 30 אחוז ממקרי המוות של תינוקות בחודש הראשון לאחר הלידה, וגם רוב המקרים שבהם חלו ילדים בעקבות זיהום אוויר נרשמו באזורים אלו. עם זאת פחת החולי הקשור לזיהום אוויר בילדים מתחת לגיל 5 ב-35 אחוז מאז 2010.
ברנט-יצחקי מסביר כי ילדים צעירים נמצאים בסיכון מיוחד מכיוון שמערכות הגוף שלהם עדיין נמצאות בשלבי התפתחות, וחשיפה למזהמים עלולה לפגוע בהתפתחותן התקינה ולגרום לתחלואה ואף למוות. "אוכלוסייה נוספת שנמצאת בסיכון מאותה סיבה הן נשים בהיריון - או ליתר דיוק העוברים שלהן. מחקרים מראים שחשיפה של נשים בהיריון למזהמי אוויר יכולה להיות מקושרת לתחלואה של הילודים". הוא מוסיף כי מי שעוד נמצאים בסיכון גבוה הם אנשים שחולים במחלות נשימה ובמחלות לב שהחשיפה לזיהום אוויר מחמירה אצלם את הסימפטומים, ואוכלוסיית הקשישים.
מקום לאופטימיות, אבל גם לשיפור
למרות הנתונים המדאיגים שעולים ממנו, הדו"ח מציג גם התקדמות ומשאיר מקום לאופטימיות: באופן גלובלי, רמות ה-PM2.5 נמצאות בירידה, ו-80 אחוז מהמדינות שנבדקו עומדות ביעדי הביניים שהציב ארגון הבריאות העולמי בנושא. גם תחלואת ילדים בשל זיהום האוויר נמצאת בירידה ומאז שנת 2000 שיעור התמותה של ילדים מתחת לגיל 5 ירד ב-53 אחוז, בעיקר בזכות הרחבת הגישה לאנרגיה נקייה לבישול, ושיפור בתזונה ובגישה לשירותי בריאות, ובעקבות עליית המודעות לנזקי זיהום האוויר.
גם ברנט-יצחקי מדגיש את חשיבותה של המודעות, "זיהום אוויר תמיד יהיה. אנחנו נמצאים באזור מדברי ולא נוכל לנצח את סופות האבק, אבל יש דברים שאנחנו כן יכולים לעשות". לדבריו, הפתרונות לזיהום תוך-מבני די פשוטים - לטפל בעובש, לאוורר היטב את הבית ולא לעשן בפנים (ועדיף לא בכלל).
בכל הנוגע לזיהום אוויר חוץ-מבני הוא מציין כי יש לישראל יש עוד לא מעט עבודה. "יש מקומות לאופטימיות אבל גם הרבה מקום להשתפר", הוא אומר. ויש לנו מה ללמוד גם מאחרים: "באירופה יש תאוצה מרשימה במעבר לאנרגיות מתחדשות שמשתמשות בשמש, בים וברוח - מה שמתחדש לא מזהם."
ברנט-יצחקי מזכיר שיש מה לעשות גם ברמת הפרט - "אפשר להתקין פאנלים סולאריים על גגות הבתים ולייצר בעצמנו חשמל נקי, לעבוד יותר מהבית ולנסוע פחות או לבחור בתחבורה ציבורית, לטוס פחות, ולהפחית את צריכת המזון מהחי", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה