לפני מספר שבועות נולדה בי אימהות רחבה יותר. חתני העניק חיים חדשים לאדם אחר, ואולי זה סוג של סבתאות. הוא כבר השלישי מבין ילדיי שהצטרף למועדון היוקרתי של תורמי כליה. זה תהליך ארוך ומייגע, עם המון בדיקות מקדימות. הכליה הוא איבר חיוני, ופגיעה בתפקודו גוזר על האדם טיפולי דיאליזה במקרה הטוב, ומוות במקרים רבים. תרומת כליה הוא מעשה אלטרואיסטי, בו אדם מוכן לסכן את עמו ובמעט את עתידו עבור האחר הנזקק לזה. אבל דוגרי קשה לי - כשאחד מהילדים נמצא על שולחן הניתוחים לקראת תרומה, אני נעה על המנעד שבין האמא המתרגשת לבין האמא - רופאה החוששת. אבל אחרי שאנחנו מתבשרים שהכליה של הנתרם התחילה להפריש, לא היה גבול לשמחתנו.
מדי שנה, אלפי ישראלים ממתינים להשתלת איברים, ורבים מהם מתים לפני שהם זוכים לתרומה. כל איבר שנתרם יכול להציל חיים. אבל לא כל אחד ניחן בתכונות הנפש, באומץ הלב, ובבריאות הגוף כדי לתרום כליה או אונת כבד, למשל. אז ישנן תרומות אחרות. לאחרונה הוחל ביוזמה להקמת בנקים של חלב- מוסדרים ליד בתי החולים בישראל. הבנקים לחלב-אם יועדו לספק חלב מתורמות בריאות לתינוקות מאושפזים, שאמותיהם אינן מסוגלות להעניק חלב. התורמת היא אם מניקה בריאה, שמוכנה לשאוב חלב מעבר לכמות הנדרשת לתינוקה, ומבלי לסכן את כמות החלב של התינוק שלה. ויש תרומת מח עצם ותרומות תרומבוציטים ותרומות דם ותרומות שיער. ויש תרומה של תאי רבייה- תרומת ביצית או זרע. ואף תרומת רחם.
בתרומות מהמת, יש צורך לקבל החלטות ומהר. לכן יש רצון לדעת מה היה רוצה המת על פי מה שהשאיר לנו או על פי מה שאומרת משפחתו בשמו. במלחמה הזאת יש חיילים רבים שהביעו את רצונם לתרום איברים באם יפלו במלחמה לאחר מותם פונים משפחותיהם לבתי החולים מתוך רצון להציל חיים בעזרת איבריו של הנופל. והנה, מגיעה החלטת משרד הבריאות למנוע תרומת איברים של חללי צה"ל אשר בני משפחותיהם ביקשו לתרום את האיברים דווקא לחולים ופצועים יהודים, וזאת בעת מלחמה! ההחלטה למנוע תרומת איברים מחללי צה"ל יהודים פוגעת ביכולתם של חולים לקבל את הטיפול הרפואי שהם זקוקים לו ומסכנת את חייהם. הרי אפשר ליטול כבד, כליות, ריאות, לב ועוד וכך להציל עוד המון אנשים.
בני משפחות החללים שאיבדו את היקר להן מכל מבקשות לעשות מעשה אצילי ולהציל חיים, ומניעת תרומת האיברים בטענה של תפיסה גזענית מהווה כשל ופגיעה חמורה בבריאות הציבור. לבקש שאת האיברים יקבל יהודי - זה לא גזעני. כל טענה לגבי גזענות מופרכת ביסודה. ההיפך הוא הנכון - התורם האלטרואיסטי ייעד את איבריו למי שראה לנכון וכמו שבחייו הדבר מתאפשר ומציל חיים רבים אין כל הגיון שזה לא יותר במותו.
בנינו נופלים, משפחותיהם היקרות והגיבורות נותנות את היקר מכל למדינה, לפחות תנו להם במותם לצוות את החיים לנזקקים לכך באם בחרו לתרום. אל תוותרו על התרומות של החיילים על חשבון החולים. כך לא מנהלים מערכת בריאות מיטיבה.
ד"ר חנה קטן היא רופאת נשים, מרצה, סופרת ואשת ציבור ציונית-דתית