תרופות נוגדות דיכאון מגיעות עם תופעות לוואי לא מעטות. אחת מהן היא עלייה במשקל. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו את שלוש התרופות המשמינות ביותר. אחת מהן מאוד פופולרית בישראל
השימוש בתרופות נוגדות דיכאון עלה באחוזים ניכרים בכל העולם בעשורים האחרונים. בישראל נרשמה עלייה דרמטית במתן מרשמים לתרופות אלו מאז 7 באוקטובר. בכללית, למשל דווח על עלייה של 11% ובמכבי נרשמה עלייה של 20%, וזה רק בחודשי המלחמה הראשונים. מומחים מעריכים שהעלייה בשימוש בתרופות אלו בישראל גדולה אף יותר.
בארצות-הברית נרשמה עלייה של כמעט 60 אחוזים מאז 2020 במתן מרשמים לנוגדי דיכאון בקרב בני נוער וצעירים.
כמו כל תרופה, גם לנוגדי הדיכאון תופעות לוואי. הבולטות שבהן קשורות להפרעות בשינה ולבעיות בתפקוד המיני. תופעת לוואי נוספת הקשורה לנוגדי דיכאון היא עלייה במשקל. אלא בעוד שדיווחים שוטפים על עלייה במשקל, במקביל לשימוש בנוגדי דיכאון, נפוצים, רשות התרופות האמריקאית (ה-FDA) לא מציינת זאת באופן רשמי כתופעת לוואי של רוב תרופות נוגדות הדיכאון.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הרווארד בדק לראשונה את השפעתן של שמונה תרופות נוגדות דיכאון פופולריות על המשקל, ודירג את שלושת התרופות שהמשתמשים בהן הוסיפו יותר קילוגרמים למשקלם מאז שהחלו ליטול אותן.
המחקר כלל נתונים של 183,118 מבוגרים בגילאי 18 עד 80 שהחלו לאחרונה ליטול נוגדי דיכאון. החוקרים בחנו והשוו שינויים במשקל משתתפי המחקר לאחר 6, 12 ו-24 חודשים מאז שהחלו ליטול את אחת משמונה התרופות נוגדות דיכאון הנפוצות: Escitalopram (המוכרת בארץ בשמה המסחרי "ציפרלקס"), paroxetine (הידועה גם בשמות המסחריים "סרוקסט" או "פאקסט"), bupropion (הידועה בעיקר בשמה המסחרי "וולבוטרין"), sertraline (שנמכרת תחת השמות המסחריים: "זולופט", "לוסטרל", "סרנדה", ו"סרטרלין טבע"), citalopram (נמכרת בישראל בשמות "רסיטל" ו"ציטאלופרם טבע"), fluoxetine (ידועה בשמות המסחריים: "פרוזק", "פריזמה" ו"פלוטין"), duloxetine (שידועה בשמה המסחרי "סימבלטה") ו-venlafaxine (שידועה בשמות המסחריים "אפקסור" ו"ויאפקס").
כל משתתפי המחקר לא נטלו תרופות נוגדות דיכאון בששת החודשים שקדמו למחקר, אם כי לא ניתן היה לאשר אם ניתנו להם מרשמים לתרופות לפני כן.
3 התרופות למניעת דיכאון שנמצאו הכי משמינות
לאחר בחינת הנתונים, עלה כי התרופות שגרמו לעלייה הגדולה ביותר במשקל - כקילו וחצי לאחר שנתיים של נטילת התרופה - הן:
- duloxetine ("סימבלטה")
- paroxetine ("סרוקסט" או "פאקסט")
- Escitalopram ("ציפרלקס" או "אסטו")
הכי פחות משמינה - וולבוטרין
לאלו שנטלו תרופות אלו היה סיכוי גבוה ב-10 עד 15 אחוזים לעלות לפחות חמישה אחוזים ממשקלם ההתחלתי בהשוואה למשתמשים בחמש התרופות נוגדות הדיכאון האחרות.
כל שמונה התרופות שנחקרו היו קשורות לעלייה מסוימת במשקל במשך שנתיים. עם זאת, העלייה הנמוכה ביותר של במשקל נצפתה בקרב אלו שנטלו bupropion ( "וולבוטרין") - חצי קילו בלבד לאחר שנתיים של שימוש.
המחקר, שפורסם ב- Annals of Internal Medicine לא כלל קבוצת ביקורת - לפיה משווים עלייה במשקל מול מישהו שלא נוטל את התרופות. המשמעות היא שהעלייה הקטנה במשקל במשך שנתיים עשויה לנבוע ממקריות או מהבעיה הנפשית עצמה בגלל החליט המטופל על נטילת התרופה.
תופעת הלוואי הכי מדוברת: הפרעה בתפקוד מיני
"למרות שישנן מספר סיבות לכך שהמטופלים והרופאים שלהם עשויים לבחור נוגד דיכאון אחד על פני אחר, עלייה במשקל היא תופעת לוואי חשובה שמובילה לעתים קרובות לכך שמטופלים מפסיקים ליטול את התרופה", אומר ד"ר ג'ייסון בלוק, רופא פנימי כללי ופרופסור בבית הספר לרפואה בהרווארד, ששימש כאחד החוקרים במחקר זה. "עכשיו, כשההשפעה של תרופות אלו על המשקל ידועה, זה יוכל להיכנס למערך השיקולים".
לא מובן לגמרי עד הסוף כיצד פועלות תרופות אלו בהפחתת החרדה ושיפור מצב הרוח, אולם מומחים מאמינים שזה נובע מההשפעה שיש לתרופות על הורמונים חיוניים במוח. התרופות ממשפחת SSRI מגבירות באופן ספציפי את רמות הסרוטונין במוח על ידי עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין לתאי המוח, מה שמגדיל את רמות הסרוטונין ומשפר את העברת המסרים בין הנוירונים במוח.
תופעות לוואי מוכרות אחרות של תרופות נוגדות דיכאון כוללות בחילות, סחרחורת, אי שקט וכאמור - פגיעה בתפקוד המיני. חלק מהמטופלים מדווחים על כך שהבעיות בתפקוד המיני נמשכו שני לאחר שהפסיקו ליטול את התרופות, אולם דבר זה טרם הוכח מחקרית.
פסיכיאטרים טוענים כי תרופות נוגדות דיכאון יעילות ביותר לטיפול בהפרעות מצב רוח, כאשר מספר מחקרים מראים כי תרופות אלו הצילו לפחות 30,000 אמריקאים מהתאבדות בין השנים 1988 ו-2002 בלבד.