נמצאה התשובה לתופעת ה"טפלונים": למה חלק מהאנשים מעולם לא נדבקו בקורונה?

בזמן מגפת הקורונה, וגם עכשיו כשהיא מרימה את הראש עם זנים חדשים, אחת השאלות המרכזיות שעלתה היתה איך זה שחלק מהאנשים לא נדבקו בנגיף, בעוד שאחרים חלו אפילו מספר פעמים.

במסגרת שיתוף פעולה בין שלושה מוסדות אוניברסיטאיים באנגליה, נערך ניסוי האתגר המבוקר הראשון בעולם לקורונה, בו משתתפי המחקר נחשפו בכוונה לנגיף הקורונה, כך שניתן יהיה לחקור את הנושא לעומק. המחקר פורסם במגזין Nature.

משתתפי המחקר, מתנדבים בריאים שמעולם לא חוסנו לקורונה וללא היסטוריה קודמת של חשיפה למחלה, "הודבקו" בנגיף באמצעות תרסיס לאף במינון נמוך במיוחד של הזן המקורי של הקורונה. לאחר מכן, הוכנסו משתתפי המחקר לבידוד, שכלל מעקב צמוד של בדיקות ודגימות קבועות שנלקחו מהם כדי ללמוד את תגובתם לנגיף בסביבה מבוקרת ובטוחה ביותר.

לפני תחילת המחקר ובמהלכו, אספו החוקרים מ-16 המשתתפים דגימות דם ודגימות רקמות מאזור הגרון. לאחר מכן, הדגימות עובדו ונותחו באמצעות טכנולוגיית ריצוף של תא בודד, שאפשרה לחלץ ולרצף את החומר הגנטי של תאים בודדים. באמצעות טכנולוגיה חדשנית זו, עקבו החוקרים אחר התפתחות המחלה בפירוט חסר תקדים, החל מלפני ההדבקה ועד להחלמה.

"להפתעתנו", מספר אחד החוקרים, "גילינו שלמרות שכל המתנדבים נחשפו בזהירות לאותו מינון בדיוק של הנגיף באותו אופן, לא כולם בסופו של דבר נמצאו חיוביים לקורונה.

למעשה, נוצרו שלוש קבוצות שונות בין משתתפי המחקר: שישה מתוך 16 המתנדבים פיתחו נגיף קורונה קל טיפוסי, ונמצאו חיוביים לנגיף במשך מספר ימים עם תסמינים דמויי הצטננות. קבוצה זו כונתה "קבוצת ההדבקה המתמשכת".

עשרת המתנדבים הנותרים לא פיתחו זיהום מתמשך, מה שמצביע על כך שהם הצליחו להילחם בנגיף בשלב מוקדם. מתוכן - שלושה המשיכו לפתח זיהום "ביניים" עם בדיקות ויראליות חיוביות בודדות לסירוגין ותסמינים מוגבלים. קבוצה זו כונתה "קבוצת הזיהומים החולפים".

שבעת המתנדבים האחרים נותרו שליליים בבדיקה וגם לא פיתחו תסמינים כלשהם. זו הייתה "קבוצת הלא נדבקים".

"כאשר השווינו את תזמוני התגובה התאית בין שלוש קבוצות הזיהום, ראינו דפוסים ברורים", אמר החוקר. "למשל, אצל המתנדבים שנדבקו זמנית, בהם הנגיף זוהה רק לזמן קצר, ראינו הצטברות חזקה ומיידית של תאי חיסון באף יום אחד לאחר ההדבקה.

"זה בניגוד לקבוצת ההדבקה המתמשכת, שם נצפתה תגובה מאוחרת יותר, החל מחמישה ימים לאחר ההדבקה. תגובה מאוחרת זו אפשרה, ככל הנראה, לנגיף להתפתח בגופם לכדי מחלה.

"לבסוף, זיהינו גן ספציפי בשם HLA-DQA2 שבא לידי ביטוי ברמה הרבה יותר גבוהה אצל משתתפי הניסוי שלא פיתחו זיהום מתמשך וסביר שהוא הסמן להגנה מפני המחלה. לכן, ייתכן שנוכל להשתמש במידע הזה ולזהות את אלו שכנראה עומדים להיות מוגנים מפני נגיף הקורונה הקשה.

"ממצאים אלה עוזרים לנו להשלים פערים בידע שלנו, ומציירים תמונה הרבה יותר מפורטת לגבי האופן שבו הגוף שלנו מגיב לנגיף חדש, במיוחד ביומיים הראשונים של זיהום.

"אנחנו יכולים להשתמש במידע זה כדי להשוות את הנתונים שלנו לנתונים אחרים שאנו מייצרים כעת, במיוחד כאשר אנו נחשוף במחקר החדש קבוצות של מתנדבים לווירוסים אחרים ולזנים עדכניים יותר של קורונה. בניגוד למחקר הנוכחי שלנו, אלו יכללו בעיקר משתתפים שחוסנו או נדבקו באופן טבעי - כלומר אנשים שכבר יש להם חסינות.

"למחקר שלנו יש השלכות משמעותיות על טיפולים עתידיים ופיתוח חיסונים. על ידי השוואת הנתונים שלנו למשתתפי המחקר שמעולם לא נחשפו לנגיף עם אלה שכבר יש להם חסינות, ייתכן שנוכל לזהות דרכים חדשות לגרימת הגנה, תוך סיוע בפיתוח חיסונים יעילים יותר למגפות עתידיות. למעשה, המחקר שלנו הוא צעד לקראת מוכנות טובה יותר למגיפה הבאה".