זה הדבר הכי חשוב שחייבים לעשות אם הוכשתם על ידי נחש

הקיץ החל ולצד השמש החמימה והטיולים ברחבי הטבע של עם ישראל, גם הנחשים והעקרבים יוצאים מהמחבואים שלהם ולעיתים אנו נתקלים בהם, ובמקרים קשים גם נפגעים מהם, וצריכים להגיע במהירות לבית החולים כדי שמצבנו הרפואי לא יסתבך.

בתקופה האחרונה לפחות פעם בשבוע מישהו מגיע למיון בהדסה לאחר שננשך על ידי נחש וזקוק לטיפול רפואי במיידי.בדרך כלל מי שמגיע אלינו בתקופה הזאת הם בני נוער, צעירים, או מבוגרים בגיל העבודה, הם נחשפים לסכנה כאשר הם במטעים ובשדות, כמעט כל שנה מישהו מת מהכשת נחש.

הכי חשוב לא להקשיב לסטיגמות, לא למצוץ את הארס ולא לשים חוסם עורקים כדי כביכול למנוע את התפשטות הארס. צריכים להיות הכי רגועים שניתן ברגע ההכשה, מכיוון שככל שהגוף בתנועה הארס מתפשט הרבה יותר מהר. לכן ברגע שמכיש אותך נחש צריך להביא את המוכש לבית החולים במהירות האפשרית וברוגע עד כמה שאפשר ולקבע את האזור המוכש - הרגל או היד לא תזוז וזה יקטין את פיזור הארס.

עדיף, אבל לא על חשבון הבאת המטופל לבית החולים. אנשים מגיעים אליי לפעמים עם הנחש עצמו למיון כדי שאנחנו נדע את הסוג שלו, זה טוב, אבל שוב לא על הזמן שצריך להגיע למיון. אסור להשתהות. אם אפשר לצלם על המקום את סוג הנחש, זה עוזר, אבל צריך להביא את המוכש במהירות לטיפול. זמן הוא קריטי כאן וכל בזבוז זמן יכול להוביל לסכנת חיים ממשית.

יש 8 מיני נחשים ארסיים בישראל. 3 המשמעותים הם צפע ארץ ישראלי הזן המצוי ביותר וגם המסוכן ביותר, נחש האפעה שהוא מצוי מקו פרשת המים ומזרחה מאזור מעלה אדומים, ו-נחש שרף עין גדי. העיקר מה שאנחנו פוגשים במחלקות המיון בבתי החולים הוא נחש הצפע.

לא בכל פעם שמגיע מטופל שמוכש מנחש הוא מקבל נסיוב, אלא רק כאשר אנו רואים שהארס מתפשט, אנחנו נותנים נסיוב ב-50% מהמקרים. אם אנחנו רואים בצקות ברגליים או בידיים, אנחנו עוקבים ומורידים את הבצקת, אבל אם אנו רואים שהבצקת הולכת ומתקדמת מגיעה לשורש כף היד, או ברגל לקרסול ולברך, אנו נותנים את הנסיוב. בודקים גם שטפי דם, ירידת לחץ דם, בצקת מיתרי הכל, בחילות, כאבי בטן, הקאות כל זה סימן שהארס מתפשט ואנחנו צריכים להחליט מה לעשות.

זה נסיוב שמפיקים אותו מפרדות וסוסים, מזריקים להם כמויות קטנות של ארס שלא מסכן אותם. הגוף מייצר נוגדנים נגד הארס. זה אומר שהנוגדנים הם חלבונים של חיה אחרת והגוף עלול להגיב לזה או בתגובה קלה בדרך כלל 30% פריחה בכל הגוף, אבל עלול לגרום לתגובה של אלרגיה ועשוי להגיע גם למוות. כל אדם מגיב בצורה אחרת, זה לא מדע מדויק. אנחנו צריכים להחליט במקום מה לעשות. אנחנו מוהלים את הנסיוב ב-5 ליטר שנותנים אותו במקום חצי שעה ל-24 שעות וכמובן מאשפזים את המוכש להשגחה.

כמובן שאזורי הידיים והרגליים הם הפופולריים, מטבע הדברים. אנשים מסתובבים בין שיחים, או הרימו איזה סלע, או קרש או דחפו את היד במקומות שלא צריך. אם הולכים לישון בחוץ באוהל, תנערו את הנעליים לפני השינה, תלו על עץ, תסגרו אותם בשקיות, תנערו את שקי השינה כדי שלא יהיו הפתעות לא נעימות, לא לדחוף את הידיים סתם, להזיז דברים עם מקלות ובעיקר להיזהר.