עם בוא הקיץ, החום והבריכות, מגיעה גם תופעה פחות סימפטית של דלקות חוזרות בדרכי השתן. דלקות בשלפוחית השתן הן הנפוצות ביותר, ובאופן כללי הן נמצאות במקום השני בשכיחותן לאחר דלקות במערכת הנשימה. כ-50 אחוזים מהנשים יחוו אותן לפחות פעם אחת במהלך חייהן ו-25 אחוזים מהנשים יסבלו מהן בממוצע בין פעמיים-שלוש בשנה.
זיהום בדרכי השתן הוא לרוב חיידקי, מזהמים נוספים כוללים גם פטריות ווירוסים. הזיהום בדרכי השתן נגרם עקב מעבר של מזהמים מפי הטבעת או מהנרתיק לשופכה ומשם לשלפוחית ולכליות.
גורמי הסיכון לדלקות בדרכי השתן בנשים כוללות: יחסי מין (הגורם הנפוץ ביותר לזיהום בדרכי השתן בקרב נשים בגילאים 20-40), זמן הווסת, הריון, תקופת גיל המעבר, מחלות רקע כגון סוכרת, אבנים בכליות וכדומה. נטייה גנטית המשפיעה על הרגישות ללקות בזיהומים חוזרים, שימוש באנטיביוטיקה וכו'.
כשחיידקים מזהמים מגלים עמידות לטיפול אנטיביוטי והיא אינה יכולה לשרת כפתרון ארוך טווח, המפתח לטיפול יעיל צריך להיות גם מניעתי. הטיפול המניעתי נועד בעיקרו לשבור את מעגל הקסמים המתסכל של דלקות חוזרות ונשנות.
אז מה עושים?
יש לשים לב להרגלי היומיום ולבדוק האם אפשר לעשות בהם שינויים קטנים שעשויים להוביל לשינוי גדול. הראשון שבהם הוא שמירה על היגיינה אישית - המטרה העיקרית היא הפחתה בשגשוג חיידקי מעי באזור השופכה, השני שתייה מספקת - הקפדה על שתיית כמות מספקת של מים הינה קריטית לבריאות דרכי השתן. יש להקפיד לשתות לפחות ליטר וחצי של מים ביום (ועדיף יותר, במיוחד בימי הקיץ החמים).
צמחי מרפא ותוספים יעילים שיסייעו לכן למנוע ולטפל בדלקות חוזרות בדרכי השתן:
חמוציות: החמוציות משמשות מזה עשורים ברחבי העולם כטיפול מוביל בדלקות דרכי השתן. הפירות עשירים ברכיבים נוגדי דלקת שנחקרו ונמצאו יעילים במניעת היצמדות של חיידקים מזהמים אל דפנות דרכי השתן. חשוב לבחור בחמוציות בעלי ריכוז PACs (Proanthocyanidins) גבוה ותקני ולשלב עם פרוביוטיקה בכדי לשמור על מאזן חיידקים ידידותיים תקין בעת שיש זיהום בגוף. הפרוביוטיקה מוגדרת כתוסף תזונה המכיל חיידקים חיים בעלי השפעה מיטיבה על האדם, השומרת על מאזן החיידקים הידידותיים לעומת החיידקים מחוללי המחלות בגוף. פרוביוטיקה חשובה במהלך ולאחר השימוש באנטיביוטיקה, ויכולה לסייע בשמירה על רמת החומציות של הנרתיק למניעת דלקות חוזרות ותומכת בתקינות העיכול והספיגה.
עלי סרפד: קשוח מבחוץ ועדין מבפנים, הוא רק נראה לא נחמד, אך הסרפד הוא בעצם מלא רוך, ואחד מהצמחים הכי יעילים, רב-גוניים ונדיבים שקיימים ברפואת הצמחים המערבית. הסרפד מוכר ברפואה המסורתית כצמח מטהר דם, עוצר דימומים ומשתן. שימושים מקובלים בצמח היו במקרים של בעיות עיכול ושתן.
ויטמין C: מחקרים הראו כי ויטמין C מגביר שחרור של oxide nitric בשתן ולכך יש השפעה אנטי-מיקרוביאלית כנגד החיידקים הנפוצים ביותר בזיהומים בדרכי השתן.
אכיניציאה: האכינצאה ידועה בעולם כולו כאחד מהצמחים היעילים והנחקרים ביותר לחיזוק ולתמיכה בפעילות מערכת החיסון. לאכינצאה פעילות אנטי-מיקרוביאלית ישירה והיא ידועה כצמח מפתח לטיפול בטווח רחב של זיהומים במערכות הגוף השונות, לרבות זיהומים ויראליים, חיידקיים ופטרייתיים.
אספרגוס הודי: עבור שיקום מערכת השתן ואיזון הורמונלי. האספרגוס הוא צמח אדפטוגן איורוודי בעל השפעה מחזקת (טוניק) על המערכת האורוגניטלית בנשים ובגברים. מכיל רכיבים אשר פועלים כנוגדי דלקת מקומיים המגנים על הרקמות הריריות בדרכי השתן מפני גירוי ע"י ריכוך, הזנה וסיכוך ועל ידי פעילות אנטיליתית (מונעת יצירת אבנים).
טיפול מניעתי מדויק יכלול הבנה של הגורמים המובילים להתפתחות הדלקת, בין אם פנימיים כגון מצב הורמונלי, מחלות רקע או חוסר איזון בפלורה הטבעית. ובין אם חיצוניים, כמו דלקות הנוטות להופיע לאחר לידה או קיום יחסי מין.
משך הטיפול המניעתי עומד על כ 3-6 שבועות, כשההמלצה לנשים עם היסטוריה ארוכה של דלקות היא להמשיך ולצרוך צמחים במינון נמוך, במשך זמן רב יותר מכך. במצבים של דלקות קשות מומלץ לפנות למטפל\ת מוסמך\ת לקבלת אבחון וטיפול אישיים.
ירון סופר הוא הרבליסט קליני בברא צמחים