אי ספיקת כליות היא מחלה משנה חיים. המטופל צריך להגיע שלוש פעמים בשבוע למכון דיאליזה, ולקבל טיפול במשך כארבע שעות. המצב הזה פוגע ביכולת התפקוד כמעט בכל רמה, והדבר היחיד שיכול להחזיר להם את החיים הוא השתלת כליה. בישראל יש חוסר גדול באיברים להשתלה, ביניהם גם כליות, אבל מי שנפגע מכך יותר מכולם הם חולי ספיקת כליות שנקראים "מרוגשים", חולים עם רמת נוגדנים גבוהה בדם שקשה יותר להתאים להם כליה. טיפול חדשני פורץ דרך עשוי לשים לכך סוף ולספק את המענה המיוחל לו זקוקים כל כך הרבה חולים.
הטיפול החדש מאפשר לבצע השתלת כליה, גם במקרה שאין התאמה, כשמחקרים בנושא הראו תוצאות יפות. פרופ' רות רחמימוב, מנהלת היחידה להשתלת כליה בבית החולים בלינסון; אורלי מיכה, רכזת הסברה ותרבות העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות ואופיר ורמשטיין, חולה כליות מרוגש, הגיעו לאולפן וואלה כדי לקחת חלק בפאנל מרתק בנושא.
פרופ' רחמימוב, מהו הטיפול החדשני שהוגש לסל הבריאות? (בווידאו: החל מדקה 10:15)
"הטיפול הזה מעניין מאוד, הוא עושה חיתוך של הנוגדנים, ואז, בזמן ההשתלה אותם נוגדנים נעלמים וכך ניתן להשתיל כליה גם אם אין התאמה. המחקרים הראו תוצאות יפות וזה פותר את הבעיה של הדחייה המיידית. לא מדובר בהשתלה פשוטה, אבל מדובר בפיתרון מדהים עבור אלו שאין להם פתרון וזה מרגש מאוד".
אופיר, איך הגבת כששמעת על הטיפול החדשני?
"הייתי בהלם, קשה להאמין לדברים האלו. כיום, אני יכול לקבל רק מתורם אלטרואיסטי (תרומה של כליה מאדם חי שאינו בן משפחה של הנתרם), וגם זה מחט בערימת שחת. עד היום הייתי יכול להיכנס רק לדלת אחת, אבל עכשיו, עם התרופה הזו, יש לי אפשרות לקבל כליה מאדם שהלך לעולמו, וזה פותח עבורי עוד אפשרויות. זה נותן הרבה מאוד מוטיבציה להמשך".
כיצד העמותה מסייעת לך?
"היא נותנת לי המון מידע. אורלי מציפה אותנו במידע ועל כל שאלה שלנו יש מענה מקצועי. בנוסף, מכיוון שבגלל התהליך של הדיאליזה לא ממש יוצא לנו לטייל, העמותה מוציאה אותנו לטיולים. לאחרונה היה טיול כזה והוא היה מדהים. אני בכיסא גלגלים, ולמרות הקושי קמתי ורקדתי וזה בזכות אורלי והעמותה".
אתה למעשה ממתין להשתלת כלייה? ספר לנו קצת איך נראים החיים למטופל דיאליזה (בווידאו: החל מדקה 05:30)
"אני תלוי בדיאליזה; שלוש פעמים בשבוע, ארבע וחצי שעות. אחרי כל דיאליזה ההרגשה היא כאילו אחרי מסע כומתה. אין יכולת באמת לתפקד. אתה כבוי ולא מצליח להרים את עצמך, בין אם זה בהליכה או בפעילות פשוטה ויומיומית ובין אם זה לבצע פעולות עם הילדים ולחיות באופן כללי. התחושה היא כאילו אתה כל הזמן בריצה ואין לך אוויר".
אורלי, ספרי לנו קצת על מטופלי דיאליזה בישראל (בווידאו: החל מדקה 06:40)
"בארץ, ישנם 7,200 מטופלי דיאליזה פחות או יותר. כ-910 כשירים להשתלה שרשומים, אבל זה עדיין לא אומר שהם יזכו לקבל כליה. אני בעולם הזה מ-1986, ואני רואה המון מטופלים. דיאליזה היא סוג של עבודה. ממש הולכים לעשות את זה שלוש פעמים בשבוע ולעתים גם ארבע או חמש. מדובר על חצי יום, וזה מרגיש לאותו אדם כאילו הוא עבד עשר שעות. זו מחלה שיש בה גם הרבה מגבלות תזונתיות".
הכתבה המלאה בנגן שלמעלה.
ניתן לקבל מידע נוסף בדף הפייסבוק ולהצטרף לעמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות.
להצטרפות לעמותה
לדף הפייסבוק של העמותה