כל עולם הכדורגל עצר את נשימתו, תרתי משמע והתרגש השבוע בעת שכריסטיאן אריקסן, כבש את השער הראשון של נבחרת דנמרק ביורו 2024.
כזכור, כשלוש שנים ובדיוק 1,100 ימים לאחר ההתמוטטות המלחיצה על כר הדשא במשחק מול פינלנד, אז שחקני נבחרת דנמרק הקיפו אותו כדי להסתיר את פעולות ההחייאה בעקבות ההתמוטטות. חברו סימון קיאר ביצע בו עיסוי לב צעד שבדיעבד הציל את חייו.
מה זה דום לב?
בדום לב מתרחשת הפסקה בפעילות הלב מסיבות שונות, ובעקבות הפסקה זו קיימת ירידה באספקת הדם אל הגוף. במצב זה יש צורך בהתערבות רפואית מידית, כולל החייאת לב-ריאה. בחלק מהמקרים יש לתת מכת חשמל ממכשיר דפיברילטור (קיימים כיום דפיברילטורים חצי אוטומטיים במרבית מבני הציבור).
דום לב יכול להיגרם מהפרעת קצב מסכנת חיים או מחסם הולכה במערכת החשמלית של הלב. בשני המצבים החולה יאבד את הכרתו באופן פתאומי ובבדיקתו לא ניתן להרגיש דופק.
חשוב להדגיש, כי כל שנייה קובעת בחולים שסובלים מדום לב. החייאה יעילה מצילה חיים, והשימוש בדפיברילטור (כאשר קיימת הפרעת קצב מסכנת חיים) במהלך החייאה משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה והישרדות החולה.
חשוב לעבור השתלמויות החייאה קצרות ולעבור ריענונים מפעם לפעם. בנוסף, זמינות דפיברילטורים מעלה את שיעור ההחייאות המוצלחות.
נפוצות ארוע דום לב בקרב צעירים ואצל ספורטאים
דום לב אצל צעירים אינו שכיח, ובמקרים רבים קיימת נטיית גנטית. לכן, מומלץ להפנות גם את בני המשפחה של צעירים שחוו דום לב לבדיקת קרדיולוג ולהערכה גנטית. בחלק מהחולים דום לב עלול להתרחש לאחר אוטם לבבי (התקף לב), לאחר דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) או במצבים בהם קיימת הפרעה מבנית בלב (קרדיומיופטיה). גם סמים ותכשירים "מעוררים" עלולים לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים ולדום לב.
אירועי לב אצל ספורטאים צעירים אינם נפוצים, אבל מתרחשים מעת לעת. ההערכה כיום היא ששכיחות התופעה בקרב ספורטאים תחרותיים עד גיל 30 עומדת על אחד ל 100,000-500,000. מעל גיל 35, השכיחות עולה ל 1:5000. יחד עם זאת חשוב להדגיש שמדובר בהערכות בלבד.
חשוב לציין שספורטאים תחרותיים נבדקים באופן תדיר על ידי רופאים, במיוחד ספורטאים מקצוענים. למרות זאת אירועים אלו עדיין מתרחשים, ולא ניתן למונעם לחלוטין, ובמרבית המקרים לא ניתן לצפות את האירוע.
מה הטיפול?
מרבית החולים השורדים דום לב עקב הפרעת קצב מסכנת חיים (למעט חולים שסובלים מדום לב במהלך אוטם לבבי) יעברו השתלת דפיברילטור במטרה למנוע את הישנות הארוע. בחולים עם הפרעת הולכה במערכת החשמלית מומלץ להשתיל מכשיר חשמלי קטן הנקרא קוצב לב, שנכנס לפעולה בכל פעם שקצב הלב אינו מועבר לחדרי הלב.
בחלק מהמקרים לאחר דום לב נגרמת פגיעה לא הפיכה בתפקוד שריר הלב, ובעקבותיה אי-ספיקת לב. חולים אלה יטופלו תחילה בתרופות לטיפול באי-ספיקה לבבית, ובמקרים קשים בטיפולים מתקדמים באי-ספיקת לב, כדוגמת התקנים לבביים מכאניים (LVAD) והשתלת לב.
השתתפות בספורט תחרותי לאחר האירוע
ההנחייה לגבי המשך השתתפות בספורט תחרותי שונה בין מדינות. במדינת ישראל, מטופל עם דפיברילטור אינו יכול להשתתף בספורט תחרותי, כדוגמת כדורגל. בארה"ב המצב שונה, ובמקרים מסויימים חולים עם דפיברילטור יכולים להשתתף בספורט תחרותי, זאת לאחר קיום דיון על הסיכונים האפשריים עם החולה וקבלת החלטה משותפת עם החולה. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג ורופא המתמחה בספורט.
פרופ' עידו בירתי הוא מנהל המערך הקרדיו וסקולרי ע"ש קיטנר דוידאי במרכז רפואי צפון (פוריה) ומשנה לדיקן למחקר רפואי, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר אילן