דיאטה, כושר, חיפוש אחר אורח חיים בריא - כולנו יודעים שצריך לשמור על המשקל, רובנו גם מנסים לעשות זאת - אבל האם ידעתם שהשמנה היא ממש מחלה? וכן, כמו במחלות אחרות, צריך לטפל בה.
"נושא ההשמנה הוגדר כמחלה כבר לפני עשור על ידי ארגוני בריאות רבים", מסבירה ד''ר מיכל כשר מירון, רופאה בכירה במכון האנדוקריני מרכז רפואי מאיר ומנהלת המרכז לטיפול בהשמנה, אסותא לייט של אסותא רמת החייל. "זאת, מכיוון שההבנה שההשמנה לכשעצמה, לא רק אם היא מובילה לסיבוכים- גם ההשמנה לכשעצמה מביאה לעודף תחלואה ומקצרת חיים".
עם זאת, ההגדרה עדיין מסובכת יותר מאשר ביתר המקרים: "קשה להגדיר מה זו מחלה, הרי כל כך אנשים עם עודף משקל מסתובבים בינינו, אז האם חצי מדינה חולה?" שואלת כשר מירון, "אבל יש עלייה רבה מאוד בשכיחות של עודף משקל והשמנה בקרב האוכלוסייה והמגמה הזאת קשורה לתחלואה וקיצור חיים. לכן, כן יש חשיבות להתערב ולטפל".
נחזור רגע להתחלה: מתי בכלל מגדירים השמנה? או עודף משקל?
"יש הגדרות כמובן, אבל חשוב גם להבין שמה שמוגדר כתקין וממתי צריך להתערב ואיך- אלו שני דברי שונים: הגדרה של עודף משקל מתחילה כבר ב-BMI מעל 25, (BMI= משקל חלקי גובה בריבוע) ההגדרה של השמנה, שהיא למעשה הדרגה החמורה יותר- מתחילה עם BMI מעל 30". אגב, בילדים עד גיל 18 ההגדרות הן אחרות ומתבצעות לפי אחוזונים של BMI.
אז ממתי מטפלים?
"זו שאלה שהתשובה עליה לא פשוטה. יש קווי טיפול שונים ויש לנו כלים להתערבות. כמו בבעיות רפואיות אחרות, לא מתנפלים ישר עם כל הארסנל אלא יש מדרג".
כדי להבין את המדרג נתחיל קודם כל בחלק הראשוני והמשמעותי: האבחנה. "מסתובבים אנשים רבים שאינם מאובחנים ואפילו יותר מזה, כאלה שלא ערים בכלל לעובדה שהם נמצאים בעודף משקל", מסבירה ד"ר כשר מירון. "התדמית שאדם שסובל מעודף משקל הוא לא פעיל, מוזנח, כזה שנראה לא טוב היא לא נכונה כלל. יש אנשים שנראים ומרגישים מצוין אבל סובלים מעודף משקל שיכול לבוא לידי ביטוי במסת השומן בגופם שנמצאת בעודף, או בשומן בטני שלרוב מלווה בתחלואה מטבולית: סוכרת, מחלות לב וכבד שומני". מדובר במצב רפואי שהם בכלל לא יודעים על קיומו. "זה שכיח למדיי, היום קל לפספס את זה, אגב, אפילו הרופא והדיאטנית עצמם יכולים להיות בעודף משקל. צריך למדוד ולזכור שה-BMI אינו המדד היחיד. יש מקרים בהם המדד תקין אבל קיימת השמנה בטנית משמעותית. מטופלים כאלה למשל יימצאו בסיכון למחלות על אף ה-BMI התקין".
בנוסף לאבחנה, חשוב לציין שהנטייה להשמנה היא עניין שנקבע גנטית ויכול להצבר לאורך החיים. "דבר נוסף שחשוב לדבר עליו הוא שלא רק מי שלא אוכל נכון או לא איכפת לו עולה במשקל - יש הרבה מרכיבים גנטיים. רוב האנשים יספרו שהיו במשקל תקין עד גיל צבא או אוניברסיטה, ושמו לב למגמה של עליית משקל חדה בעיקר בעשורים השלישי והרביעי לחייהם. הממוצע הוא שאנשים עולים 10 קילו לפחות בתקופה הזאת, וזה משהו שחושף אותם לעודף משקל או להשמנה של ממש".
ד"ר כשר מירון ממליצה להיות עירניים במיוחד לעליות במשקל ולא לחשוש לדבר על כך עם הרופא/ה. "צריך להיות עם יד על הדופק והחוכמה היא זיהוי נכון על ידי הצוות הרפואי, גם אצל אנשים שמודעים לבריאותם". הכוונה היא, שיש להתחיל לעשות עבודה עוד לפני שמגיעים למצב ההשמנתי, כי כולנו יודעים שלא כל כך פשוט לחזור אחורה עם המשקל. חשוב לתפוס את זה בזמן, ממש ברגע שזה מתחיל - ולעשות שינוי באורח החיים: בפעילות, במה שבוחרים לאכול".
אמנם כיום ישנה מודעות רבה יותר לאוכל שאנו אוכלים, ולמה אנו מכניסים לגוף, וגם נושא הפעילות הגופנית עבר שינוי משמעותי - כולנו יודעים לדבר על חשיבותה - אך ד"ר כשר מירון מזכירה כי נושאים אלו צריכים להיות במודעות של כולם - לא רק למי שמוגדרים בעודף משקל. "עדיף שכולנו נאכל טוב יותר, מעובד פחות, עשיר יותר בתוצרת טרייה. אבל העובדה היא שמי שפחות ישתדל ונמצא במגמת עלייה צריך לשים על זה דגש רב. אני ממליצה תמיד לדאוג שהסביבה שלנו תעזור לנו לאכול נכון יותר, לוודא שאנחנו מוקפים בסביבה שמסייעת לנו בזה".
אבל מעבר לזה לאיזה אוכל בוחרים - ישנו עניין הכמויות: "יש אנשים שצורכים תזונה מצויינת אבל אוכלים כפול ממה שצריך. גם סך מה שאנחנו אוכלים קובע. וגם בגלל הנטייה הגנטית שדיברנו עליה קודם- יש אנשים שבשבילם אפילו תספיק חופשה קצרה של "הזנחה" ושם הם צוברים את הקילוגרמים".
אז כן, ד"ר כשר מירון מסבירה שבנושא המודעות לתזונה, אין שחרורים: צריך להיות על המשמר כל הזמן. "הגוף שלנו כמו תרמוסטט, יש מנגנון של תרמוסטט למשקל והוא מכוון למשקל היעד. הגוף יודע לכוון לאיזה משקל אנחנו צריכים להיות. אבל, כשאנחנו מגזימים עם האוכל הוא אמור לשרוף אותו בדרכים אחרות. יש לנו ווסתים שהם בלתי מודעים ונשלטים. וגם לאורח החיים המודרני ישנה השפעה על נקודת האיזון הזו ועל מערכת הווסתים שלה: מסכים, הרגלי שינה, זיהום אוויר - כל אלו משפיעים והם משתנים בין אדם לאדם. לנו יש הרבה אחריות להתנהל נכון בסביבה מתירנית עם ההיצע האינסופי שיש מולנו".
לצד החיים המודרניים שמקשים עלינו את הוויסות, ישנה גם תחלואה נלווית, שיכולה לייצר סיבוכים שונים. מחלות כמו לחץ דם גבוה או סוכר גבוה, וגם כאן החשיבות הקריטית היא של הזיהוי המקדים: "החלק הנוסף של הפאזל הגדול הזה של טיפול בתופעות ההשמנה וקרובותיה, הוא לעשות הערכה תקופתית ולבדוק האם יש סיבוכים להשמנה. כלומר: לא מספיק לקבוע אם יש השמנה או לא, אלא גם מה החומרה שלה". גם כאן, אגב, הרבה מהאנשים לא מודעים לזה בכלל. כי הם מרגישים טוב, מסבירה ד"ר כשר מירון. "אבל התהליכים האלה מתקיימים בצללים ואם לא נבדוק אותם אחת לכמה זמן לא נדע שהם שם".
"לכן, בהיבט של גישה רפואית, מבחינת הערכה ועוד לפני שהצענו טיפול", מפרטת ד"ר כשר-מירון, "הצוות הרפואי צריך לבדוק את המטופל, לשאול על ההרגלים שלו, לברר פרטים שונים, כמו למשל שאלות שקשורות לסימפטומים של מחלות לב. חשוב לזכור שלא כל מי שקשה לו לנשום במדרגות סובל מהשמנה, אבל אלה כן שאלות שנותנות אינדיקציה להמשך טיפול.
"הבדיקות התקופתיות אצל רופא המשפחה הן קריטיות" מחדדת ד"ר כשר מירון, "למשל מדידת לחץ דם שזה דבר פשוט למדי, בדיקות דם אחת לכמה זמן- לבדוק טרום סוכרת או סוכרת, לעקוב אחרי בעיות של ווסת, שעלולה ליכול להיות ביטוי של מחלת ההשמנה. אם נקדים ונעשה את הבדיקות הללו בתדירות גבוהה, נוכל לאבחן אנשים שסובלים מעודף משקל או מהשמנה בזמן".
ואחרי כל אלו, כשכבר מגיעים לטיפול רפואי, הוא נקבע לפי חומרת המצב: "הטיפול הוא כלי חשוב מאוד גם לאנשים עצמם המתמודדים עם השמנה, ואנחנו יודעים שהחשיבות כאן היא בליווי רפואי כלשהו, בין אם מדובר בתזונאית או במעקב של הרופא: בסופו של דבר כשנמצאים בליווי, נמדדים ונשקלים באופן קבוע וזה לא איזה פתק שתלוי על המקרר ומסתירים אותו עם מגנטים, זה משהו שמתעסקים איתו ומטפלים בו, עוקבים אחריו, רואים שמשתפר ושומרים על התוצאות", מבהירה ד"ר כשר מירון.
כך שכבר הטיפול עצמו, הוא חלק חשוב בתהליך, בעצם הליווי, הבקרה והתחושה שיש למטופל מי שנמצא לצדו.
כלי נוסף לטיפול הוא משהו שכולנו מכירים ויכולים לעשותו בקלות יחסית: "אמרנו שפעילות גופנית ותזונה נכונה היא המלצה גורפת לכולם", מזכירה ד"ר כשר-מירון. "אז זה כדאי לעשות. אבל, במצבים של BMI מעל 30 או אם אפילו בBMI 27 שכבר יש בו סיבוכים כשעוד מערכות נפגעות- אנו נוטים להציע את הטיפול התרופתי. פעם זה היה אורח חיים או ניתוח. שתי בחירות לא פשוטות שלא תמיד יצרו שינוי לטווח הארוך - ופה בעניין: כיצד שומרים על ההישגים לאחר שמתאמצים להגיע אליהם. היום יש דרך נוספת והיא טיפול תרופתי.
מטרת הכלים התרופתיים הם למנוע תחלואה והמשך עליית המשקל - וכמובן לשפר את איכות החיים, כי מי שסבל מעודף משקל משמעותי מוגבל בתפקוד וברוב המקרים מסתובב בתחושה לא טובה. הטיפול הוא ארוך טווח ועיקר ההשפעה היא על התיאבון. "יש לתרופות הללו יתרונות נוספים אבל זו המהות. התרופות האלו מאפשרות טיפול קבוע לאורך שנים אבל יחד עם זאת, צריך לחשוב על זה כמו כל תרופה- אפשר להפסיק- אבל אם מפסיקים אז האפקט נעלם ואנחנו חוזרים לנקודה של התרמוסטט. הטיפול צריך לעזור לנו להתמיד בנושא אורחות החיים יותר טוב".
ד"ר כשר מירון מציינת כי אמנם ישנם קשיים רבים ותסכולים רבים מאוד סביב נושא המשקל, אך חשוב לזכור שיש היום כלים שונים לטיפול בדרגות חומרה שונות, יש פתרונות רבים ויצריתיים, ובעיקר זה לא הכל או כלום. עם זאת, "הכל מתחיל מאבחון" היא אומרת ומבקשת שוב שנשים לב, נהיה עירניים - ונפנה לטיפול.
מוגש כשירות לציבור ללא התערבות בתכנים מטעם חברת נובו נורדיסק. למידע נוסף פנו לרופא המטפל.