הטמרפטורות הגבוהות ברחבי הארץ מביאות למקרים של התייבשות והתעלפויות, אבל גם למצבים בהן טבעות נתקעות על האצבע ללא יכולת להסירן או במקרים קשים יותר, כשהאצבע נתלשת עם הטבעת. אמנם מקרים רבים של טבעות שנתקעות על אצבעות, מסתיימים בטוב לאחר שהוסרה הטבעת בבית בשיטות מסורתיות כגון שטיפת היד בסבון או מריחת שמן, אך עם זאת, במקרים חריגים, יש צורך בהתערבות דחופה בחדר המיון ואף בחדר ניתוח על מנת להציל את האצבע מנמק, כפי שקרה השבוע בהדסה עין כרם.
השבוע הגיעה נערה בת 16 מירושלים עם אמה למיון ילדים בהדסה עין כרם, לאחר שטבעת נתקעה על אצבעה ללא יכולת להסירה והובילה לנפיחות, שינוי צבע של האצבע ואובדן תחושה שהתפשט לכל כף היד.
לדברי הנערה, כל ניסיון להסיר את הטבעת בבית לא צלח והמצב רק הלך והחריף - הן בכאבים והן בנפיחות שהלכה והתרחבה ובמראה שהבהיל אותה מאוד. בעת הגעתה למיון, המצב כבר החריף בהחלט ולא יכלה להתמודד עם המצב לבדה. ד"ר סער חשביה, מנהל המרכז לרפואה דחופה לילדים בהדסה עין כרם, מדגיש כי מדובר באירוע אשר לכאורה נשמע תמים, אך עלול ליצור נזק משמעותי וארוך טווח לאצבע אם אינו מטופל במועד.
"כאשר טבעת נתקעת על האצבע אספקת הדם אליה עלולה להיפגע ואפילו להפסיק אם לא מתקיימת הסרה מיידית שלה. קיפוח אספקת הדם לאצבע עלול לגרום לאיסכמיה - חוסר אספקת דם, שבהמשך תוביל לנמק או לאובדן של האצבע".
על אף שנדמה כי אירועים מסוג זה לא מתרחשים בתדירות גבוהה, ד"ר חשביה מבהיר כי מקרים בהם טבעות נתקעות על האצבע ומובאים לטיפול צוות המלר"ד הם לא נדירים. "אל חדר המיון מגיעים במצב זה מבוגרים וילדים כאחד", הוא מספר, "אבל אנחנו בעיקר פוגשים נערות מתבגרות שלהן יש יותר תכשיטים. אנו בהדסה ערוכים למקרים כאלה ויש ברשות הצוות הטיפולי ציוד ייעודי למקרים כאלה, ביניהם מסור חשמלי ייעודי להסרת טבעות לרבות כאלה העשויות מפלדה".
פעמים רבות ניתן להסיר טבעת תקועה בבית, באמצעות שיטות סבתא כגון שליפת הטבעת עם חוט או שיפשוף האצבע עם סבון, אך לעיתים קרובות הלחץ של הטבעת על האצבע גורם לנפיחות ובצקת שהולכות ומחמירות וכבמעגל קסמים ומקשות עוד יותר על הסרתה. כאשר הטבעת אינה מוסרת בפרק זמן סביר עשוי להתפתח אובדן תחושה באצבע, שינוי צבע וכאב עז וסימנים אלה, מדגיש ד"ר חשביה, מהווים תמרור אזהרה כי יש לפנות להערכה רפואית דחופה, רצוי במלר"ד בו קיימות יכולות להסרת טבעות.
אצל הנערה שפנתה למיון הדסה עין כרם לאחר שלא הצליחה להסירה בבית, גם ניסיונות נשנים במיון להסרת הטבעת כשלו ולאור החשש לשלמות האצבע הובהלה הנערה לחדר הניתוח, שם תחת הרדמה מלאה, הוסרה הטבעת לבסוף.
פרופ' שי לוריא, מנהל היחידה לכירורגית כף היד בהדסה, מתאר את הליך הטיפול בבית החולים: "הצוות בחדר המיון מתחיל בתהליך של הסרת הטבעת באמצעים שונים, לרבות שימוש במכשיר מיוחד להסרת טבעת פלדה, אך במידה ולא מצליחים להסיר את הטבעת לעיתים יש צורך בהליך תחת הרדמה בחדר הניתוח, במהלכו נעשה מאמץ להסיר את הטבעת ולהשיב את האצבע למצבה הרגיל כפי שקרה עם בת ה-16. במצבי קיצון בהן הבעיה לא מטופלת בשעות הראשונות, ייתכנו גם השפעות שיישארו לטווח הרחוק, כמו תפקוד לקוי של האצבע המלווה בכאבים, רגישות לקור והפרעה בתחושות האצבע ומגבלה בתפקוד היד כולה. צורך בקטיעה של האצבע בשל נמק הוא נדיר אך פחות נדירים ארועים בהם האצבע נתלשת עם הטבעת. אז נדרש ניתוח לחיבור האצבע מחדש בשיטות מיקרוכירורגיות. עבודה זו אנו עושים בהדסה".
אז איך נמנעים ממצבים כאלה?
ד"ר חשביה מדגיש, כי בראש ובראשונה רצוי שלא לענוד טבעות לא מתאימות בהיקפן. "אם מראש ידוע שטבעת היא קטנה מידי, אין צורך לנסות לענוד אותה ולתחוב אותה בכח על האצבע, שנית, במקרים של כוויות, חבלות או עקיצות, וגם בימים חמים כמו שנכנסנו אליהם עכשיו, לאצבע יש נטייה להתנפח ולכן יש להוריד טבעות ותכשיטים מיד בסמוך לאירוע בכדי שלא יתקעו שם חשוב לזכור לא להתמהמה בטיפול במקרה כזה".
עצה נוספת וחשובה מספק פרופ' לוריא: "ישנו אמצעי זהירות המומלץ על ידי כירורגים רבים והוא עשיית חור בטבעת. כיום, לאחר שהדבר נחקר, אנו יודעים לומר שחור קטן בגוף הטבעת יצמצם משמעותית את הסיכוי להיפצע בניסיון להסיר את הטבעת, בכך שיאפשר לטבעת להישבר ולאצבע לחמוק מבלי פגע, לצערנו, טבעות היום אינן מיוצרות בצורה זו".