מספר מכשירי הדימות למיליון נפש בישראל קטן לעומת 13 ממדינות ה-OECD - ולמשרד הבריאות אין תוכניות רב-שנתיות להצטיידות במכשירים חדשים. משרד הבריאות עדיין לא הקים מרכז מידע ארצי לתורים לבדיקות.
בדוח נמצא ביום הראשון לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נדרשו רבים מהפצועים שפונו לבתי החולים בדרום לבדיקות דימות כמו CT, וחלקם גם ל-MRI, לרבות לצורך ניתוח דחוף. המבקר מצא כי בבית החולים סורוקה רק חלק מהמכשירים היו במבנים ממוגנים: מכשיר CT אחד מתוך שלושה ומכשיר MRI אחד מתוך שניים. רק במהלך ימי "חרבות ברזל" מוגן גם מכשיר ה-MRI השני, כך שלא ניתן היה לבדוק ולאבחן מטופלים בבטחה בתחילת ימי המלחמה.
דוח זה מתמקד בשלוש בדיקות דימות מתקדמות מהבחינה הטכנולוגית המבוצעות במכשירי דימות מתקדמים - מכשירי MRI, מכשירי CT ומכשירי PETCT. המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות לתקן את הליקויים שעלו בביקורת המעקב, ולעודד הטמעת מערכות AI שיכולות לסייע בפענוח בדיקות בכלל מכוני הדימות בישראל.
בביקורת הקודמת (מאי 2015) עלה כי הונהגה בישראל מדיניות שנועדה, בין היתר, לצמצם את הביקוש לבדיקות יקרות על ידי הגבלת היצע המכשירים הרפואיים. המבקר מצא כי אף ששיעורי שלושת מכשירי הדימות לנפש שנקבעו בתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד-1994 עלה, ונוספו עשרות מכשירי דימות מתקדמים - התהליך לקבלת רישיון להפעלת מכשירי דימות עדיין נמשך שנים רבות בשל אילוצים בירוקרטיים.
מאז שפורסם הדוח הקודם הותקנו מכשירי דימות רבים, אך הם לא הדביקו את המחסור הניכר, את הגידול באוכלוסייה ואת הגידול בביקוש לבדיקות אלו. המבקר מצא כי מספר מכשירי MRI ו-CT למיליון נפש בישראל עדיין קטן ממספרם ב-13 מדינות ב-OECD, מספר מכשירי PETCT למיליון נפש בישראל גדול מהמספר בשלוש מדינות בלבד שנבדקו (פולין, צ'כיה ויוון); (למשל, בישראל יש 6.6 מכשירי MRI למיליון נפש ובארה"ב - 38; בישראל יש 9.8 מכשירי CT למיליון נפש ובארה"ב 43; בישראל יש 1.7 מכשירי PETCT למיליון נפש ובארה"ב - 6). לעומת זאת, מספר הבדיקות למכשיר בישראל הוא הגדול מבין 13 המדינות שנבדקו, משמע נצילות המכשירים בישראל גדולה משאר המדינות; (10,000 בדיקות למכשיר MRI בשנה בישראל ו- 1.4 בפינלנד; 17,000 בדיקות למכשירCT בישראל, ו- 2.6 בפינלנד; 5,000 בדיקות למכשיר PETCT בישראל, ו- 0.2 בפינלנד). מספר המכשירים הנמוך בישראל מצד אחד והביקוש הגדול לבדיקות מן הצד האחר מאלצים מכוני דימות להפעיל את המכשירים בכל שעות היממה, ומטופלים נדרשים לעיתים להיבדק גם בשעות הלילה.
הביקורת העלתה כי למשרד הבריאות אין תוכניות רב-שנתיות להצטיידות במכשירי הדימות. למעשה, מאז 2013 לא טרח המשרד הגיש לוועדת הבריאות של הכנסת תוכנית רב-שנתית כזו, פרט ל-MRI, תוכנית שהוצגה בשנת 2015.
פערים בפיזור הגיאוגרפי של מכשירי הדימות
• מספר מכשירי ה-MRI הכולל גדל מ-38 בשנת 2015 ל-60 בשנת 2022. עם זאת, נכון לשנת 2022 מספר מכשירי ה-MRI לנפש בפועל במחוז המרכז קטן מהקבוע בתקנות - 1:196,000 לעומת 1:161,000 על פי התקנות (פער של כ-18%). במחוז הצפון היחס הוא 1:171,000 לעומת 1:161,000 על פי התקנות (פער של כ-6%).
• מספר מכשירי ה-CT גדל מ-68 בשנת 2015 ל-93 בשנת 2022. מספר מכשירי ה-CT לנפש במחוז המרכז ובמחוז הצפון קטן מהקבוע בתקנות (1:103,000) - במחוז המרכז (1:130,000) בשיעור של כ-21% ובמחוז הצפון (1:110,000) בשיעור של כ-6%.
• למעט במחוז המרכז, בכל יתר חמשת המחוזות גדל מספר מכשירי ה-PETCT, ובסך הכול גדל מספרם מ-9 בשנת 2015 ל-20 בשנת 2022.
אף שהמבקר התריע על כך בדוח הקודם מ-2015, משרד הבריאות עדיין לא הגדיר תקנים לזמני המתנה מרביים לבדיקות דימות. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, נקבע כי יש לתת את שירותי הבריאות שבסל הבריאות בתוך "זמן סביר" - אך הגדרת "זמן סביר" עדיין מעורפלת, ולכן עלול להיגרם נזק לנבדקים שבדיקתם מתמהמהת.
בחלק מבתי החולים זמן ההמתנה לבדיקת MRI התקצר, ובחלקם הוא התארך. בעשרה בתי חולים המבצעים בדיקות ילדים בהרדמה בשעות הבוקר, המתינו מטופלים לבדיקות אלה במשך כשישה חודשים בממוצע - זמן ארוך מהזמן שהמתינו לבדיקה זו במועד הביקורת הקודמת.
משרד הבריאות עדיין לא הקים מרכז מידע ארצי לתורים לבדיקות הדימות. בפועל, זמני ההמתנה לבדיקות הדימות אצל הספקים אינם מתפרסמים לציבור, והמטופלים עדיין נדרשים לבצע בעצמם סקר כדי למצוא את הספק שאצלו אפשר להמתין לתור זמן קצר יותר. מטופלים מאוכלוסיות חלשות וחולות מתקשים לעשות את הבדיקה הזאת בעצמם. משרד הבריאות אף לא קבע לכל מכוני הדימות בארץ את זמני ההמתנה המרביים לפיענוח בדיקות דימות ולא קבע תקנים. בפועל, מכוני הדימות שבבתי החולים קבעו לעצמם זמן מרבי למסירת תשובת פיענוח בדיקות דימות: תשעה מכונים האריכו פרק זמן זה מעשרה ימים במועד הביקורת הקודמת ל-14 עד 30 ימי עבודה (לא כולל שישי, שבת וחגים) בביקורת הנוכחית.
רק בחמישה מ-17 בתי חולים מפוענחים כל צילומי החזה של מבוגרים בידי רדיולוג (אחד מבתי החולים הוא בית חולים לילדים). בנוגע לצילומי רנטגן אורתופדיה למבוגרים עלה בביקורת שרק בארבעה מ-17 בתי החולים מפוענחים הצילומים בידי רדיולוגים.
המבקר מצא כי למשרד הבריאות עדיין אין תכנון אסטרטגי ארוך טווח למילוי צורכי המשק בדימותנים רפואיים . למשרד הבריאות אין אומדן כמה דימותנים רפואיים חסרים כיום, וכמה יהיו חסרים בעתיד, כדי לאפשר מתן טיפול ראוי. עלה גם כי המשרד לא קבע את תקן כוח האדם הנדרש למקצועות הדימות, ובכלל זה את תקן הרופאים הרדיולוגים בבתי החולים, בהתאם למספר מכשירי הדימות הקיימים ועל סמך התחזית לגידול במספרם. למשרד גם אין אומדן על המחסור ברופאים אלה.
מתוך רצון של קופות החולים לחסוך בעלויות, הן מעדיפות להפנות את חבריהן לבדיקות MRI במכונים המקושרים אליהן. מאחר שהפיזור הגיאוגרפי של המכונים המקושרים לכל קופה וקופה מוגבל ומצומצם לעומת הפיזור הארצי של כלל ספקי בדיקות הדימות, הפניית חברי הקופות בעדיפות ראשונה למכונים המקושרים אליהן משיקולים כלכליים עלולה לפגוע בנגישות ובזמינות של בדיקות MRI למטופלים.
תגובת משרד הבריאות לדוח המבקר:
"משרד הבריאות פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצם את אי השוויון במערכת. ישראל יש כיום 61 מכשירי MRI פעילים להם ניתן רישיון מטעם משרד הבריאות כאשר ההחלטה על חלוקת המכשירים מתבצעת לאחר הערכת צרכים לאומית ובהתאם לתקנות בריאות העם. משרד הבריאות פועל כבר מספר שנים להוספת מכשירים ע"י תיקון התקנות, צעד המחייב את הסכמת שר האוצר, יש לציין שכתוצאה מתיקון התקנות האחרון נוספו תשעה מכשירי MRI שנועדו לחזק את הפריפריה (שלושה מכשירים הוקצו למחוז צפון, שניים למחוז דרום, שניים למחוז מרכז ושניים למחוז מרכז פריפרי).
"בנוסף, המשרד תומך בבתי חולים בהם נפתחו שירותי MRI, מאשר להם יחידות מקצועיות לנושא ומבצע הכשרות מקצועיות לאנשי מקצוע רלוונטיים, כתוצאה מכך בשנים האחרונות הוכשרו מאות אנשי צוות מכלל מערכת הבריאות. המשרד פועל על מנת להגדיל את מספר מכשירי הMRI בישראל בשנים הקרובות.
"בנוגע למיגון בבתי החולים - משרד הבריאות עשה קפיצת מדרגה במיגון בתי החולים והשקיע בכך מאות מיליוני ש"ח בשנים האחרונות. בתקופה זו משקיע המשרד סכומים משמעותיים נוספים במיגון ומוכנות לחירום של בתי החולים, שיאפשרו רציפות תפקודית של בתי החולים וימשיך להשקיע בכך בשנים הבאות. בנוסף יש לציין כי מאז השבעה באוקטובר הוקצו כ- 400 מיליון שקלים למיגון בבתי חולים.
"עם זאת, התקציב שניתן למערכת הבריאות לא מאפשר לצערנו מיגון מלא של בתי החולים, לרבות באזורי העימות כאשר ההחלטות על מיגון נעשות על פי הסמיכות לאזורי הגבול".