בקשתה של הולנדית בת 28 לסייע לה במותה בטענה של סבל נפשי בלתי נסבל צפויה לשים קץ לחייה בשבועות הקרובים, ולעורר דיון ברחבי אירופה בנושא.
זוראיה טר ביק קיבלה בשבוע שעבר את האישור הסופי לסיוע למות לאחר תהליך של שלוש שנים וחצי על פי חוק שעבר בהולנד ב-2002. המקרה שלה עורר מחלוקת מכיוון שסיוע למות לאנשים עם מחלות פסיכיאטריות בהולנד נותר חריג, אם כי המספרים הולכים וגדלים.
טר ביק שקיבלה אלפי מיילים וסגרה את החשבונות שלה ברשתות החברתיות אחרי שהמקרה שלה פורסם ברחבי העולם, מבינה כי ניתן להבין שמקרים כמו שלה, כמו גם הסוגיה הרחבה יותר של האם סיוע למות צריך להיות חוקי - שנויים במחלוקת. "אנשים חושבים שכשאתה חולה נפש, אתה לא יכול לחשוב בהיגיון, וזה מעליב", אמרה ל"גרדיאן". "אני מבינה את הפחדים שיש לחלק מהאנשים לגבי סיוע למות, ואת החששות שאנשים יהיו בלחץ למות. "אבל בהולנד, יש לנו את החוק הזה כבר יותר מ-20 שנה. יש חוקים ממש נוקשים, וזה ממש בטוח".
"בשלוש וחצי השנים שזה לקח, מעולם לא היססתי לגבי ההחלטה שלי. הרגשתי אשמה - יש לי בן זוג, משפחה, חברים ואני לא עיוורת לכאב שלהם. ואני הרגשתי מפוחדת. אבל אני בהחלט נחוש להמשיך עם זה.
"כל רופא בכל שלב אומר: 'את בטוחה? את יכול להפסיק בכל שלב.' בן זוגי היה בחדר במשך רוב השיחות כדי לתמוך בי, אבל כמה פעמים הוא התבקש לעזוב כדי שהרופאים יהיו בטוחים שאני מדברת בחופשיות".
@the.free.press Zoraya ter Beek, 28, expects to be euthanized in early May. She is one of a growing number of people across the West choosing to end their lives rather than live in pain. Pain that in many cases can be treated. In 2022, euthanasia comprised 5% of deaths in the Netherlands. Read the full story at TheFP.com.
♬ original sound - The Free Press
הקשיים של טר ביק החלו בילדות המוקדמת. יש לה דיכאון כרוני, חרדה, טראומה והפרעת אישיות לא מוגדרת. היא גם אובחנה עם אוטיזם. כשהיא פגשה את בן זוגה, היא חשבה שהסביבה הבטוחה שהוא הציע תרפא אותה. "אבל המשכתי לפגוע בעצמי".
היא פתחה בטיפולים אינטנסיביים, כולל טיפולי דיבור, תרופות ויותר מ-30 מפגשים של טיפול בנזעי חשמל (ECT). "בטיפול למדתי הרבה על עצמי ועל מנגנוני ההתמודדות, אבל זה לא פתר את הבעיות העיקריות. בתחילת הטיפול, אתה מתחיל עם תקווה. חשבתי שאשתפר. אבל ככל שהטיפול נמשך זמן רב יותר, אתה מתחיל לאבד תקווה".
אחרי 10 שנים, לא נשאר כלום מבחינת הטיפול. "ידעתי שאני לא יכולה להתמודד עם איך שאני חיה עכשיו". היא חשבה להתאבד, אבל המוות האלים בהתאבדות של חברתה מבית הספר והשפעתו על משפחתה של הילדה הרתיעו אותה.
"סיימתי ECT באוגוסט 2020, ואחרי תקופה של קבלת טיפול לא היה יותר, הגשתי בקשה לסיוע למות בדצמבר אותה שנה. זה תהליך ארוך ומסובך. זה לא שאתה מבקש סיוע למות ביום שני ואתה מת עד יום שישי. "הייתי ברשימת המתנה להערכה במשך זמן רב, כי יש כל כך מעט רופאים שמוכנים להיות מעורבים בסיוע למות לאנשים עם סבל נפשי. לאחר מכן עליך להעריך על ידי צוות, לקבל חוות דעת שנייה לגבי זכאותך, והחלטתם צריכה להיבדק על ידי רופא עצמאי אחר.
"אל תעשי את זה"
"אנשים אמרו: 'אל תעשי את זה, החיים שלך יקרים'. אני יודעת את זה. אחרים אמרו שיש להם תרופה, כמו דיאטה מיוחדת או תרופות. חלק אמרו לי למצוא את ישו או אללה, או שאמרו לי שאישרף בגיהנום. זו הייתה סופת חרא מוחלטת. לא יכולתי להתמודד עם כל השליליות".
לאחר שפגשה את הצוות הרפואי שלה, טר ביק מצפה שמותה יהיה בשבועות הקרובים. "אני מרגישה הקלה. זה היה קרב כל כך ארוך".
ביום המיועד יגיע הצוות הרפואי לביתה של טר ביק. "הם יתחילו במתן כדור הרגעה, ולא יתנו לי את התרופות שעוצרות את הלב שלי עד שאהיה בתרדמת. בשבילי זה יהיה כמו להירדם. בן זוגי יהיה שם, אבל אמרתי לו שזה בסדר אם הוא צריך לצאת מהחדר לפני רגע המוות", אמרה.
"עכשיו הנקודה הגיעה, אנחנו מוכנים לזה ואנחנו מוצאים שלווה מסוימת. גם אני מרגישה אשמה. אבל לפעמים כשאתה אוהב מישהו, אתה צריך לשחרר אותו".